אלמלא אוסלו, החיים פה היו דבש
הספין המוצלח שבכותרת משרת את הימין היטב כבר 24 שנים. מלכתחילה הוא נועד להשכיח – או לחלופין להצדיק – את ההסתה שקדמה לרצח רבין
ידעתי שיהיה איזה מרדכי קידר. זה היה צפוי. כל שנה, באזור החגים בואכה 4 בנובמבר, האוויר מתחיל לעמוד. כנראה מהזיכרון החזק מהימים שלפני הרצח. ובכל שנה יש קידר תורן. פעם זה מישהו שירק על האנדרטה בכיכר, פעם זאת עוזרת שרה שכותבת בטוויטר "עוד כמה ימים נגמר פסטיבל רבין", פעם זה מישהו שמשווה בין ההסתה שקדמה לרצח יצחק רבין לבין מה שעושים לבנימין נתניהו ופעם אלה מפיצי השקר של הקונספירציה.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
זה נועד לשרת ספין פשוט שלפיו אם לא היו הסכמי אוסלו, הכול היה כאן דבש. תשכחו מכמעט 100 שנות סכסוך שקדמו לחתימה. תשכחו את הפיגועים לפני, את מטעני התופת, את הדקירות, את חטיפות המטוסים, את מינכן, את כביש החוף, את מעלות, את קו 300, את קו 405, את האינתיפאדה הראשונה, את הלנה ראפ. אם רבין לא היה חותם על הסכמי אוסלו - הכול היה בסדר.
זהו ספין מעוות ומכוער שמבקש לאייד את זכרו. כאילו לא חשוב לזכור אותו גם בגלל כל יתר הדברים האדירים שעשה - בחינוך, בבריאות, בתשתיות, בכלכלה, בחיזוק המרקם החברתי, במגזר הערבי. אבל במיוחד, הספין מבקש להשכיח שרבין נורה בגבו בגלל דרכו בידי רוצח מתועב ומוסת.
שיהיה ברור: הפיגועים אחרי אוסלו הם סיוט זוועתי הצרוב בזיכרון הלאומי שלנו. אבל הם לא קרו רק בגלל אוסלו.
הרבה זמן לא כתבתי כל כך הרבה פעמים את המילה הזאת: אוסלו. הבירה הנורבגית שהפכה לאויב הפנימי הכי עמוק שלנו במסגרת הטמעת הספין שלפיו הכול היה כאן טוב אלמלא. הספין נועד לטשטש את ההסתה שקדמה לרצח - את המשולהבים והפורעים, את המרפסות והצמתים שעליהן עמדו מנהיגים ושתקו. מעולם לא חיפשתי איך לטשטש את כאב הפיגועים - חשוב שהזיכרון הקולקטיבי יכיל הכול - אבל הספינים באו לעולם כדי להעלים או להצדיק את ההסתה.
והספין עובד. כי הצעירים הרי לא יודעים והמבוגרים לא מתאמצים להזכיר. בישראל היו פיגועים קשים ביותר גם בעשורים אחרים, את מרבית השטחים מסרו ממשלות ימין, ונתניהו - שיכול היה לבטל מזמן את הסכמי אוסלו - יודע שלמרות הפיגועים הם משרתים את הביטחון האישי של הישראלים יותר מאשר פוגעים בו. כמה נוח לשכוח שהסכם השלום עם ירדן לא היה בא לעולם בכלל אלמלא ההתקדמות עם הפלסטינים. זה לא תואם לספין.
לפני שנה שאלתי את נתניהו ישירות: מדוע אתה לא מבטל את אוסלו? הרי אם הוא כל כך גרוע, תבטל אותו ותספח. תשובה אין. נתניהו יודע את האמת. כשעוקרים את הספין העלוב מתברר שליצחק רבין היה יותר אומץ ואמינות באצבע הקטנה שלו מרוב המנהיגים.
לזכור לרבין רק את אוסלו זה כמו לזכור למנחם בגין רק את זה שהוא הכניס אותנו לבוץ הלבנוני שעלה במאות חיי אדם, ולא, למשל, את הסכם השלום עם מצרים. זה לא נכון וזה לא נכון. ההבדל הוא שיצחק רבין נרצח ולנו נמאס מהספין.
לבם של מחוללי אוסלו ותומכיו תמיד יישארו עם משפחות הנרצחים. הנרטיב האמיתי, זה שאינו ספין, הוא שיש לנו ארץ מופלאה, אבל קשה. שיש בתוכנו מחלוקת שקשה לעיתים ליישב. אבל יצחק רבין היה ציוני גדול, אוהב העם וארצו שקיווה לעתיד טוב יותר לאזור. הוא פשוט לא היה איש של ספינים.
שוו רק בנפשכם מה היה קורה אילו בחר נתניהו, שנבחר כבר ב-1996, לומר שאסור היה שההסתה תגיע לכך, שגם אם ההסכמים היו טעות בעיניו, יש בהם גם הזדמנות היסטורית, ואת מה שצריך לתקן - נתקן. בקול ממלכתי, של מי שמבקש להיות ראש ממשלה של כולם, גם של מי שלא בחר בו.
אבל הוא לא עשה את זה והמחנה שלו בחר בספין. רבע מאה אחרי הרצח, אני עדיין מתגעגעת לאיש בלי הספין.
- איילת נחמיאס ורבין כיהנה כח"כית מטעם המחנה הציוני
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
