האליפות תלויה רק במכבי תל אביב / "נשאר שבת"
אם האלופה תרצה - היא תזכה בתואר שני ברציפות, אפילו שהיא מעדיפה לשים את הראש על הכרית אחרי שהיא מבקיעה את השער הראשון. וגם: עדיין אי אפשר להתרשם מבית"ר ואת מי הפתיע ה-0:0 בין בני יהודה לחדרה? גיא לייבה מסכם את השבת בליגת העל
- כל השאר.
אף אחת לא מאיימת על האלופה כרגע, גם כשהיא ישנה במהלך המשחק. ולא מדובר בהירדמות, היא לגמרי מכבה את האור והולכת לישון מרצונה. מדובר בתסריט קבוע: מבקיעים אחד ונופלים אל הכרית. בזמן השינה נותנים הזדמנות ליריבה לעקוץ, מתעוררים לקראת הסוף ואולי מבקיעים את השני. זה לא באמת משנה.
הצהובים הרבה יותר איכותיים בכל העמדות (מלבד החוד של מכבי חיפה, שעדיף) מכל קבוצות הליגה כרגע, ובנוסף מקבלת מהן כבוד כמעט מוגזם. רעננה ניסתה להעניש את מכבי על האדישות והגיעה לשתי הזדמנויות בקושי רב, כאילו עומדת מולה מילאן עם נסטה ומלדיני. היה נראה שאוטוטו השוויון מגיע, אבל אז נזכרים בתסריט הקבוע ובעובדה שאף אחת לא הכניעה עד היום את דניאל טננבאום. גם לא בפנדל.
ההגנה חזקה בעיקר בזכות דן גלזר, שמוביל את הליגה בתיקולים מוצלחים ונמצא במקום השני בחילוצים בחצי של היריבה. ליכולת ההגנתית המצוינת הוא הוסיף העונה גם מסירות עומק מדויקות. מי שלא מקבל מספיק קרדיט העונה לדעתי הוא ז'איר אמאדור שנראה כמו שחקן חדש לגמרי, הוא היחיד שתיפקד בארבעת המשחקים באירופה.
גם כשדור מיכה חלש, לוולדימיר איביץ' יש כמות תחמושת אדירה. הוא יכול להעלות מהיציע את מתן חוזז, והוא יספק את הסחורה. זה עוד לפני שעומר אצילי נכנס לעניינים, ואלירן עטר פתח חלש את העונה. לעיתים נראה ששחקנים שלא נמצאים בסגל של מכבי ת"א יכולים לעלות בהרכב של באר שבע, בית"ר או מכבי חיפה.
ב"ש תלויה מאוד ביכולת שז'וסווה יציג, ובהמשך גם פאוליניו. לבית"ר חסר חלוץ וההתקפה שלה חסרת ניסיון וקפריזית. למכבי חיפה יש את צ'ארון שרי וחלוצים טובים, אבל מהקישור ומטה נופלת ממכבי תל אביב בהרבה. למרות שהיא לא מרשימה, המשך העונה תלוי אך ורק במכבי תל אביב. תרצה, תדרוס את הליגה. לא תרצה, אולי תהיה אלופה חדשה. בדגש על אולי, לא נראה כרגע ששאר הקבוצות מסוגלות לאיים על הכתר. לפעמים נראה שהן אפילו לא רוצות.
בית"ר עוד לא הוכיחה כלום
ארבעת הניצחונות של בית"ר מעט משקרים. היא ניצחה קבוצות שבכלל לא בליגה שלה כמו הפועל כפר סבא ובוודאי נס ציונה. היא התמודדה יפה עם הלחץ אחרי ההפסדים, אולם מבחינת סגל היא רמה אחת לפחות מעל היריבות שלה. אין להן קשר-על כמו עלי מוחמד ואין להן מגן תוקף כמו אנטואן קונט.
לכל היותר יש להן מתפרצות איטיות יותר מאיילון בשמונה בבוקר. המבחן האמיתי של בית"ר יהיה מול מכבי חיפה בשבוע הבא, אז באמת נדע לאן הקבוצה הזאת הולכת.
אף אחד לא מופתע
האם מישהו מופתע מכך שקובי רפואה לא הביא שינוי ניכר בקריית שמונה? שהכל נשאר אותו דבר? כלומר תלות מוחלטת בקיליאן שרידן. האירי ממשיך לעשות הכל בקריית שמונה, כי הוא בערך שחקן הכדורגל הנורמלי היחיד בסגל. אין מאמן ישראלי שיוכל להוציא יותר מהסגל שבנה איזי שרצקי, ולא יעזור כמה קובי רפואה ישתולל על הקווים.
מישהו מופתע שבני יהודה והפועל חדרה סיימו ב-0:0? באמת? שהמשחק היה קשה יותר לצפייה מהאחרון של טרנטינו וסבל מתצוגת משחק יותר גרועה מהשחקנים של "הכלה מאיסטנבול"?
לפנייה לכתב/ת 
