מנדלבליט יכול להעניק לנתניהו קמפיין מנצח
אם יוסר סעיף השוחד בתיק 4000, ירוץ רה"מ לבחירות תחת הסיסמה: "אמרתי לכם שרדפו אותי". צריך לזכור: מרמה והפרת אמונים הן עבירות שדינן מאסר
בשנת 2000 המליצה המשטרה להעמיד לדין את בנימין נתניהו בטענה שהוא ורעייתו ניסו להעביר כספים ממשרד ראש הממשלה לקבלן אבנר עמדי, שביצע עבורם עבודות פרטיות. אלה נעשו בתקופה שקדמה לבחירתו לראשות הממשלה ב-1996 ובמהלך כהונתו. פרקליטת המדינה דאז עדנה ארבל הייתה בעד אימוץ המלצת המשטרה, אבל היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, הסתפק בגינוי ציבורי בטענה שאינו בטוח שהראיות יעמדו במבחן בית המשפט. הוא כתב כי "מקרה זה ראוי לביקורת נוקבת... על נבחרי ציבור ועובדיו, להקפיד עם עצמם לבל ייכשלו בדבר, שגם אם לא הוכחה פליליותו ברמה הנדרשת במשפט פלילי, יש בו ממידת ה'כיעור'".
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
זה לא הפריע לנתניהו להיבחר שוב ושוב. גינויים ציבוריים הם לחם חוקו, גם אם הם נשמעים מפי אנשי חוק. לא יהיה כלום, כי לא היה כלום.
יש דמיון מסוים בין אביחי מנדלבליט לרובינשטיין מלבד תפקידם. שניהם חובשי כיפה ושניהם שימשו מזכירי הממשלה. הם הכירו היטב את סביבת העבודה של ראשי ממשלה והלחצים שבהם הם נתונים. אולי גם זה נימוק להעלאת רף ההוכחה הפלילית הנדרש כדי להעמידם לדין.
ובכל זאת יש הבדלים בין השניים. רובינשטיין לא העמיד את נתניהו לדין ואילו מנדלבליט החליט להגיש נגדו שלושה כתבי אישום בכפוף לשימוע. עם זאת הקל עליו כאשר לא אימץ את סעיף השוחד שעליו המליצה המשטרה בתיקי 1000 ו-2000, אלא רק בתיק 4000.
הקרב המשפטי הגדול של נתניהו בשימוע, כך מניחים במערכת הפוליטית, הוא להוריד לפחות את סעיף השוחד בתיק בזק-וואלה. העמדה לדין בסעיפי מרמה והפרת אמונים, לפי "מקורבי" נתניהו, היא קלה יותר ותאפשר לו לטעון שהתיק המשפטי נגדו התפורר. חשוב לזכור: עבירות מרמה והפרת אמונים חמורות דיין מבחינה משפטית כדי להכניס אדם לכלא, אבל נתניהו חושב קמפיינית.
בשתי מערכות הבחירות ב-2019 הוא טען שהמשטרה והפרקליטות תפרו תיקים נגדו כדי להפיל ראש ממשלה מכהן שלא באמצעות הקלפי. התוצאות הוכיחו שהמסר הזה נקלט בקרב ציבור היעד שלו: באפריל הוא זכה ב-35 מנדטים ובספטמבר ב-32 מנדטים, יותר מ-30 המנדטים שקיבל בבחירות 2015.
כלומר, החלטת היועץ המשפטי לממשלה להעמידו לדין בכפוף לשימוע דווקא שיפרה את מצבו האלקטורלי של נתניהו. היא עוררה את המרכיב הרגשי החיוני כל כך למצביעי הימין – להגן על מנהיגם מפני רדיפתם בידי האליטות השמאלניות.
מה יקרה אם היועץ המשפטי לממשלה יחליט לבסוף לוותר על סעיף השוחד בתיק 4000? זו תהיה רוח גבית עזה לרצונו של נתניהו ללכת למערכת בחירות נוספת. הוא יתייחס לזה כגינוי ציבורי בנוסח רובינשטיין.
מנדלבליט יעניק לו על מגש כסף קמפיין עם מסר ברור: אם אין שוחד, אין בעצם כלום. עבירות מרמה והפרת אמונים נתפשות כסעיפים מנהלתיים שאינם מספיקים כדי להפיל ראש ממשלה. כך לפחות יחשבו בוחרי נתניהו. ההחלטה הזו תעמיק את תחושת הקונספירציה שיצר נתניהו שלפיה מנסים למצוא אצלו, מן היקב ומן הגורן, כל מיני האשמות מפוברקות.
זו תהיה חזרה על קמפיין "דרעי הוא זכאי" שניהלה ש"ס בבחירות 1999, במחאה על החלטת בית המשפט להרשיע את אריה דרעי בלקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים ולדון אותו למאסר של שלוש שנים. ש"ס קיבלה באותה מערכת בחירות 17 מנדטים, ההישג הגדול בתולדותיה.
נתניהו יצפה להישג יחסי דומה, שיאפשר לו להקים את ממשלת הימין הצרה. זו תעביר את חוק החסינות וגם את פסקת ההתגברות כדי שיוכל להמשיך ולכהן כראש הממשלה ללא אימת הדין.
תפקידו של מנדלבליט אינו לחשב שיקולים פוליטיים אלא משפטיים בלבד. אבל אם יחליט להוריד את סעיף השוחד מתיק 4000, הוא יהיה חייב להסביר לציבור הישראלי: כיצד זה קרה שהמשטרה, הפרקליטות ואתה עצמך כיועמ"ש, שבחנתם את חומרי החקירה במשך כמה שנים, טעיתם בצורה כל כך משמעותית?
החלטה כזו תעניק מסר מנצח לנתניהו שהוא לא מעניינו של מנדלבליט. מה שכן צריך להטריד אותו שהקמפיין הזה יהיה בבחינת נוק אאוט למערכת אכיפת החוק. פרשת הטרדת שלמה פילבר הוא רק דוגמית לקראת מה שיקרה בבחירות הבאות. יועצי ראש הממשלה חשודים בהטרדת עד מדינה, שרי המשפטים וביטחון הפנים תוקפים את המשטרה והפרקליטות על שהם חוקרים עבירות נגד החוק, והליכודניקים מפגינים נגד היועץ המשפטי לממשלה, בברכה פומבית של ראש הממשלה. אנשיו כבר ערוכים להסתער על גבעת רם בירושלים ולטהר אותה מן "הפרקליטות שבתוך הפרקליטות".
- ד"ר ברוך לשם הוא מרצה בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללת הדסה ומחבר הספר: "נתניהו - בית ספר לשיווק פוליטי"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
