עבודת נמלים: חושפים את סודות השטאזי
כשחומת ברלין נפלה השטאזי, המשטרה החשאית של גרמניה, התחילה לגרוס את כל המכתבים ודו"חות המעקב שהיו לה. המכונות לא עמדו בעומס והתקלקלו. אנשי השטאזי קרעו לגזרים את המסמכים בעצמם. 30 שנה אחרי נפילת החומה, בברלין עדיין מחברים את פיסות הנייר: "אחריות עצומה"
את רוב זמנה מעבירה ברברה פניש בהרכבת פאזלים – היא מחברת את ים המסמכים שנקרעו לגזרים על ידי השטאזי, המשטרה החשאית השנואה שפעלה במזרח גרמניה. ברברה חברה בצוות של עשרה אנשים שמשחזרים בקפידה את דו"חות המעקב, המכתבים הפרטיים והמסמכים הממשלתיים שהיו בידי השטאזי.
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
כשחומת ברלין נפלה ב-9 בנובמבר 1989 המשטרה החשאית במזרח גרמניה התחילה לגרוס את כל הניירת שהייתה לה. המכונות לא עמדו בעומס והתקלקלו, ואנשי השטאזי נאלצו לקרוע בידיים את הדפים או לשרוף אותם. ב-15 בינואר 1990 פשטה "הנציבות האזרחית" על משרדי השטאזי (כולל על המטה במזרח ברלין) ולקחה מיליוני מסמכים ו-16 אלף שקים עם דפים שנקרעו לגזרים.
השטאזי, המשרד לביטחון המדינה במזרח גרמניה, פעל במשך קרוב ל-40 שנה והיה אחד הכלים היעילים בעולם לדיכוי אזרחים. במהלך שנות המלחמה הקרה יותר מ-270 אלף איש עבדו בשירות השטאזי – רבים מהם סמויים שפעלו מתוך האוכלוסייה ומסרו מידע על סביבתם.
שלושה עשורים לאחר מכן פניש וחבריה עדיין משחזרים את המסמכים שהשטאזי ניסה להשמיד ולחשוף את סודות המשטרה החשאית. "אני נהנית מהפאזלים ומהחיפוש, זה קצת כמו לעשות עבודה של בלש", אומרת פניש. "לחבר את הדפים שנקרעו לפני 30 שנה נותן לי סיפוק. אני יודעת שלאחר מכן החוקרים יבחנו את המסמכים וזה יעזור לנו להבין את העבר".
אלפי מרגלים נחשפו כשחלק מהמסמכים של השטאזי הפכו זמינים לציבור בשנים שלאחר איחוד גרמניה ב-1990. רבים מתושבי מזרח-גרמניה נדהמו לגלות שחבריהם וקרובי המשפחה שלהם מסרו מידע עליהם והיו "משתפי פעולה לא רשמיים". מה שפניש מתארת בתור "תרומה קטנה להבנת העבר" הוא למעשה משימה מפרכת שעשויה להיות רלוונטית לחייהם של אלפים, אם לא מיליונים.
בין המכתבים שברברה וחבריה הרכיבו נמצא למשל מכתב של אם שהתחננה בפני השטאזי שבנה ישוחרר. "זה היה לפני כמה שנים וזה באמת נגע בי", היא אומרת. פניש אומרת שהמפתח לעבודתה הוא לא רק סבלנות, אלא גם ההכרה בכך שמדובר ב"אחריות עצומה".
30 שנה לחומה: במזרח גרמניה מרגישים סוג ב'
מאז שמבצע הרכבת המכתבים יצא לדרך ב-1995 הושלמה מלאכת ההרכבה של יותר מ-1.5 מיליון עמודים, שהיו בכ-500 שקים. אנשי הארכיון שחקרו את המסמכים קבעו בין השאר שמזרח גרמניה העניקה לספורטאים שייצגו את המדינה חומרים אסורים. אנדראס לודר, שמוביל את הצוות שמחבר את המכתבים שנקרעו, אומר שבממוצע לוקח שנה וחצי לשחזר שק אחד של מסמכים. בכל שק קרועים לחתיכות קטנות כ-3,500 עמודים. נותרו עוד כ-600 מיליון פיסות נייר של כ-55 מיליון עמודים.
ב-2013 קיבלו משחזרי המכתבים סיוע טכנולוגי, וקיוו שההליך המייגע יהיה פשוט יותר. אך המכונה, e-Puzzler, לא הצליחה לספק את הסחורה ושחזרה 91 אלף דפים בלבד. מכונה חדשה נמצאת בפיתוח, והחוקרים מקווים להשתמש בה בשנים הקרובות. עד אז הם תלויים במתנדבים.
אוטה מיכאלסקי, שמפקחת על השחזור, מודה שהיא לא יכולה להבטיח שכל המסמכים שנקרעו יחוברו מחדש. היא מדגישה את חשיבות הפרויקט, ואומרת שהשקים שבהם יש מידע על אנשים שהיו במעקב נמצאים בעדיפות עליונה. "עבור הרבה מהאנשים שנפגעו לדברים כאלה עדיין יש חשיבות גדולה לשיקום שלהם. אנחנו לא בהכרח מחפשים מסמכים שנויים במחלוקת או ממצאים שיעשו רעש. בשבילנו חשוב יותר לעזור לקורבנות, כדי שיוכלו לתבוע את זכותם לדעת מה המשטרה החשאית ידעה עליהם".
לפנייה לכתב/ת 
