15 לוחמים, 7 משפחות: החיים בגבעה שהפכה לשטח צבאי סגור
עימותים מסביב לשעון ליד יצהר, לוחמים במשימות שיטור אזרחיות, משפחות מתוסכלות, פעילות ביטחונית שנפגעת - וחיכוך תמידי. המספרים והתחושות בגבעה הסרוגה שהפכה למוקד המתיחות, לאחר שגם אמש נרגמה שם באבנים טיולית של לוחמי מג"ב: "מציאות לא הגיונית, כמו לחיות באח הגדול"
בדיוק לפני שבועיים, אחרי רצף אירועים אלימים ליד יצהר שבשיאו יידו כ-30 מתנחלים אבנים לעבר לוחמי צה"ל, פצעו אחד מהם באורח קל וניקבו את גלגלי כלי הרכב שבו הם נסעו - חתם מפקד פיקוד מרכז, אלוף נדב פדן, על צו שטח צבאי סגור למאחז גבעת קומי אורי (הכיפה הסרוגה). אולם מאז אירעו על הגבעה כבר עשרה אירועי חיכוך בין מתנחלים ללוחמי מג"ב - כמעט אירוע ליום - מה שמגביר את המתיחות שגם כך מתוחה כמו קפיץ, ובכל רגע יכולה להסלים.
הצו נועד למנוע מגורמי חוץ (נוער הגבעות) להגיע למקום ואינו תקף לשבע משפחות המתגוררות שם. עד לפני הצו, היו מגיעים למאחז מעת לעת נערי גבעות מכל רחבי הארץ ומוצאים שם את מקומם. חלקם היו לומדים בבית המדרש הארעי שנבנה במקום. חלקם רעו צאן וחלקם עבדו בשיפוצים במהלך היום. לא מעט מהנערים היו מוכרים לחטיבה היהודית בשב"כ ונעצרו בעבר כמה פעמים.
במקביל לחתימת הצו, החליטה הנהגת היישוב יצהר לסלק מהגבעות את כל הנערים. אולם כעת, מי שמשלמים את המחיר הם גם לוחמי מג"ב שהוצבו במקום - וגם המשפחות שמתגוררות בגבעה ונאלצות לחיות תחת צו שטח צבאי סגור.
שטח צבאי סגור: אירוע רודף אירוע
22 באוקטובר - ביום שבו הוכרזה ההארכה על הצו, התפתח עימות מילולי
בין לוחמי מג"ב לנערים בעת שהלוחמים הקריאו את הצו וביקשו מהנערים לעזוב. "תמות. שאלוהים ייקח אותך. בוא אחד על אחד, נראה אותך. תוריד את המדים", הטיחו הנערים באחד הלוחמים.
24 באוקטובר - אוהל זמני של מג"ב הוצת.
החשוד נמלט מהמקום במהירות.
25 באוקטובר - כלי רכב הושחתו
בכפר הפלסטיני יתמא שבאזור שכם. על כמה מהם רוססו כתובות שונות ובהן "ד"ש מהגבעה ביצהר" ו"שטח צבאי סגור".
27 באוקטובר - עימות בין משפחות בגבעה ללוחמים שניסו להיכנס לבתיהן. האירוע גרר פעולת מחאה של תושבי יצהר, שמאז כל יום בשעה 16:00 מקיימים הפגנה עם עשרות ילדים שמגיעים לגבעה.
2 בנובמבר - רכב ממוגן של מג"ב נרגם באבנים
בכניסה ליצהר.
4 בנובמבר - שוב, טיולית שהסיעה לוחמי מג"ב נרגמה באבנים,
הפעם סמוך למאחז קומי אורי.
15 לוחמים, 24 שעות: "לא לשם כך התגייסו"
לצורך מימוש הצו, על הגבעה מוצבים 24 שעות ביממה 15 לוחמים של מג"ב. הם מתחלפים כל שמונה שעות ואחראים לוודא כי רק תושבי הגבעה, כאמור שבע משפחות, יעלו אליה.
הלוחמים שמתחלפים מדי משמרת לא מכירים בפנים את כל המשפחות - מה שגורם להם לבקש מתושבי הגבעה תעודות זהות בכל פעם שהם רוצים להגיע הביתה. מלבד 15 הלוחמים שעל הגבעה, יש עוד כ-40 לוחמים המוצבים סביב יצהר - בצומת שמתחת ליישוב ובוואדי הסמוכה - בכדי לאבטח את המסיק ולמנוע חיכוכים.
הלוחמים הללו היו מוצבים בשגרה בצומת תפוח. במקומם, הציבו במקום לוחמי צה"ל. "לוחמי מג"ב מאיישים את צומת תפוח כבר שנים ומכירים את ההיסטוריה הגזרתית שלה מכל פינה. זה שונה מאוד ברגע שמוצבים שם חיילים שמתחלפים מעת לעת", מסביר גורם בכיר.
בימים רגילים, על מנת לאבטח את המסיק נדרשים במג"ב 10 לוחמים. בימים אלו, בגלל הצו, המספר מוכפל פי ארבעה ומגיע לכ-40 לוחמים במשמרת אחת.
בימים רגילים, היו הלוחמים שמוצבים בגבעה עסוקים בפעילות לסיכול טרור באזור שכם. מדי לילה היו הפלוגות יוצאות למעצרים במרחב השטח. "כעת הלוחמים מוצאים עצמם בפעילות משטרתית-אזרחית, רודפים אחרי ילדים, נערים ומשפחות בכדי שלא ייכנסו לגבעה", מסביר גורם נוסף. "הם מתוסכלים".
במג"ב הנחו את הלוחמים לתעד כל אירוע שמתרחש בגבעה. זאת, מתוך הנחה שהם עצמם מצולמים בכל רגע נתון. "זה לא פשוט לחיות על הגבעה כשאתה 'באח הגדול'. כל תנועה שלך מצולמת וצריך להבין שהמציאות שם מורכבת והלוחמים הללו לא התגייסו בשביל הפעילות הזו", מסביר גורם בטחוני.
על פי ראייתם של הלוחמים, ניכר שהמתנחלים מבצעים במקום פרובוקציות ומקשים עליהם בכוונה - גם מילולית וגם פיזית.
"עוד דור שעלול לא לכבד את כוחות הביטחון"
"אז גם מכם ביקשו היום תעודת זהות כדי שתוכלו להיכנס הביתה? כי ממני ביקשו. וגם מכל השכנות שלי כשילדיהן על הידיים ישנים", כתבה תושבת הגבעה אביה דנינו, שסיפורה הובא ב"ידיעות אחרונות". דנינו, סטודנטית שנה ד' לחינוך, מתארת את המציאות הקשה של המשפחות תחת צו שטח צבאי סגור.
"אז ניסיתי הערב להגיע הביתה, למשכן (הבת של אביה), שלא ראתה אותי מהבוקר כי התחלתי שנה ד' והיא מחכה לי כבר שעתיים אצל השכנה. 'אי אפשר. לא, אי אפשר שנלווה אותך לבית שנמצא שתי דקות מכאן, את חוצפנית שאת מסתובבת בלי תעודה מזהה. שטח צבאי סגור'. בסוף זה נגמר, אחרי שהתברר שאפילו שאמרו לי יותר מחמישים פעם בשיחה הזאת ש'את צריכה להסתובב על פי חוק עם תעודה מזהה לכל מקום'".
עוד כותבת דנינו: "והבכי של משכן 'הביתה, הביתה'. שטח צבאי סגור? אולי שטח הפקר".
מאז הפוסט התחילו ביצהר משמרות מחאה. בכל יום בשעה 16:00 עולים עשרות ילדים לגבעה הסרוגה, לעיתים נכנסים לבתים. קשה עד בלתי אפשרי לשמור על הצו בצורה הזו. במקביל, מספרים תושבי הגבעה על כך שבתחילה נאסר עליהם להגיע לבית הכנסת ועל חוט העירוב שנקרע כמה פעמים. עוד דברים קטנים, שנפתרו, אך מוסיפים שמן למדורה שרק גדלה.
"המציאות פה השתנתה. הילדים שלי מכיתה א' עד ה' שבקושי הכירו את המושג הזה להתעמת עם חייל ספגו בשבועיים האחרונים יותר מידי מזה", מספר תושב יצהר. "אנחנו כמובן עושים שיחות ומסבירים שלא מתנהגים כך, אבל ילדים סופגים אווירה. ועכשיו 'מרוויחה' המדינה עוד דור שעלול שלא לכבד את כוחות הביטחון בגלל ההתנהלות הלא הגיונית הזו".
הוא מוסיף: "בגלל תחלופת הכוחות, נכנסות ויוצאות ניידות משטרה ורכבי מג"ב כל כמה דקות. זה נותן תחושה לא נעימה בתוך היישוב. על הגבעה נותרו רק המשפחות. מזכירות יצהר יחד עם המועצה האזורית פעלו יחד לסלק את נערי הגבעות מהמקום ואף גינו בחריפות כל תקיפה של לוחמי מג"ב או חיילי צה"ל. כרגע המציאות בגבעה היא שיש לוחמים ומשפחות שמנסים לחיות יחד במציאות לא הגיונית".
לפנייה לכתב/ת 
