טיפול קבוצתי ב-360 מעלות: דודו טסה אקוסטי
לראשונה בקריירה בת 20 שנה - דודו טסה ויתר על החשמלית במופע אקוסטי ב-360 מעלות. בין טיפול קבוצתי בהנחייתו, לטברנה יוונית וחפלה בועטת עם מארק אליהו - הוא הוכיח שוב שהשירים שלו עובדים בכל דרך
זה היה רגע הולדתו של שיר אחד, אבל לטסה לא חסרים להיטים. בשנים האחרונות הוא הפך לאחד המוזיקאים המוערכים והאהובים בישראל. הוא מופיע עם להקתו בארץ ובחו"ל, וממשיך ליצור כל הזמן בעברית וגם בעיראקית עם הכוויתים. ואיך אפשר לשכוח את מופעי החימום לרדיוהד מסביב לעולם. ובכל זאת השבוע, בפעם הראשונה בקריירה בת 20 השנים שלו, הוא ביצע את שיריו בעיבודים אקוסטיים בשתי הופעות 360 מעלות שכל כרטיסיהן אזלו.
במרכז המועדון, מתחת לנברשת המיתולוגית, הוקמה במה ומעליה נורות בודדות וחשופות. מסביבה הוצבו כיסאות מכל כיוון - מהמרפסת בקומה השנייה ועד הבמה שעליה מתקיימות ההופעות בדרך כלל. בשעה 22:00 בדיוק עלו לבמה חברי הלהקה בהרכב מצומצם. טסה עלה אחריהם בצניעות האופיינית והתיישב מול הקלידים. "תסתכלי לי בעיניים", הוא שר בפתיחת המופע, אף שחצי מהיושבים במועדון נאלצו להסתפק בגבו.
אין זו הפעם הראשונה שהבארבי מארח הופעה ב-360 מעלות, משינה עשו את זה, הקולקטיב ואחרים. הקונספט בא לייצא אווירה אחרת והוא מצליח. כשטסה עבר לכיסא, אסף את הגיטרה לחיקו ושר את שיריו המרגשים כמו "איזה יום" (שזכה לפתיחה קצבית ומפתיעה), הנוכחים הצטרפו בשירה עוצמתית - משל היו בטיפול קבוצתי בהנחיית האמן.
עוד ביקורות מוזיקה:
מענג, מגוון, מחשמל: לילה אחד בפסטיבל אינדינגב
רטובים מאושר: כשהחברים של נטאשה חזרו ל"רדיו בלה בלה"
ההופעה של סוויד בישראל: מופע טוטאלי של אמן בשם ברט
מהטיפול הקבוצתי עברנו לטברנה בשיר "הגולה", שנפתח בנגינת הקאנון של אריאל קסיס במקום הגיטרה החשמלית של טסה במקור (ממש ערב ראקי עם עיראקי). משם אל חפלה שאליה הוזמנו בהפתעה המוזיקאי מארק אליהו והקמנצ'ה שלו - תוספת מבורכת שהתבלטה בשירים "ים אל עביה" ו"פוג אל נחל" בדואט בין הקמנצ'ה לדרבוקה. העיבודים המיוחדים ושינויי האווירה היו מדויקים. הרבה בזכות עבודת התאורה הנפלאה של רונן בן עמי שהשתמש בחוכמה בתאורה הצנועה.
בשלב מסויים טסה הוריד את הז'קט ואמר: "זה די מלחיץ. פתאום הכל חשוך ויש הרבה רגעים של שקט. כמו עכשיו למשל. הייתי שמח אם מישהו היה צועק 'יאללה בני יהודה!'" - ביקש ומיד נענה. "יאללה בני יהודה! נשמעה קריאה מהקהל וגם "יאללה בית"ר!", כי אם כבר נשבר הקרח, אז למה לא בעצם. אפילו הסאונדמן האגדי ליאור טבת, השתחרר והחל לרקוד ולהניע את הידיים באוויר. לידו אגב, צפה בהופעה בשקיקה רביד פלוטניק (נצ'י נצ').
את הלהיט "מעליות" שבוצע במקור עם הזמרת רוני אלטר, טסה שר כשהוא מנגן בגיטרה האקוסטית, ולצידו נעה איילי בקסילופון, רוב הערב היא הפליאה בצ'לו ובקולות הרקע. במקום סט תופים רגיל, קיבלנו סט מיוחד שכלל דרבוקות וכלי הקשה נוספים, שעליהם ניגן ישי אפטרמן - בעדינות כשצריך, ובמעט יותר כח כשנדרש. אך ללא ספק, הסאונד הדומיננטי ביותר היה של הבס האקוסטית עליה ניגן ניר מימון - הפתיחה של השיר "פריד" לא הייתה מביישת גם בסיסט אגדי כמו פלי מרד הוט צ'ילי פפרז.
רגע לפני הסוף, בהדרן מהקהל נשמעה הבקשה "מרקו התאבד" - השיר שהפך לקאלט ומופיע רק באלבום ההופעה "אחרי לילה של רעש", משנת 2010. טסה שויתר על הירידה המסורתית מהבמה, אמר שלא הלילה וביצע לבד את "נעמוד בזה" ואחר כך את "אני גיטרה". השירים של טסה הפכו כבר מזמן להמנונים, והוא הוכיח שהם עובדים בכל דרך ובכל מקום. על במה גדולה באמפי שוני או על אחת קטנה במרכז מועדון הבארבי כשהקהל מקיף אותו באהבה והוא משיב להם מעומק ליבו.
