ארץ השמש העולה: החשש הגדול לקראת טוקיו
הזזת תחרויות לשעות הבוקר המוקדמות, העברת מקצים למקומות מרוחקים, הפעלת תותחי שלג וטפטפות מים. החום הכבד הפך להיות החשש העיקרי של מארגני אולימפיאדת טוקיו, שיחד עם הספורטאים מחפשים פתרונות יצירתיים
"עם ימים רבים של מזג אוויר קליל ושמשי, התקופה הזו מספקת את האקלים המושלם עבור ספורטאים שרוצים לעשות את הטוב ביותר".
כך התייחסה הוועדה המארגנת של אולימפיאדת טוקיו לתנאי מזג האוויר הצפויים, בהצעה הרשמית שהגישה לוועד האולימפי הבינלאומי במהלך תהליך הבחירה. נשמע כמעט פסטורלי, רק שמספר שנים מאוחר יותר, ו־261 יום לפני שהדבר האמיתי מתחיל, נראה שהתיאור הפשטני חטא לאמת, או שפשוט ההתחממות הגלובלית תפסה את היפנים לא מוכנים. מזג האוויר הקיצוני השורר ביפן מאז יולי, ובעיקר גל החום הכבד שהביא למקרי מוות רבים בתקופה המקבילה לזו בה ייערכו המשחקים, הפך את הנושא לבעיה המרכזית שמדאיגה את כל מי שקשור לאולימפיאדה.
"האפשרות לטמפרטורות קיצוניות ב־2020 היא דאגה גדולה בשבילי", אמרה לאחרונה מושלת טוקיו, יוריקו קויקה, שהודתה שזה הדבר היחיד שמעסיק אותה ומשאיר אותה ערה בלילה. הפחדים שלה מבוססים: ב־2018, למשל, יפן סבלה מחודש שבשיאו זינקו הטמפרטורות עד לשיא של 41.1 מעלות, הנתון הגבוה ביותר שנרשם במדינה אי־פעם – וגרם למותם של 138 בני אדם.
גם השנה לא היה קל: החום גרם למותם של 57 איש מאז סוף יולי, וכ־1,800 איש הגיעו לבתי החולים בטוקיו עם תופעות כמו התייבשות ומכות חום, לאחר שהחום נסק לכיוון 40 המעלות. לפי נתונים מטאורולוגיים, בעשור האחרון נרשם ממוצע טמפרטורות של 32 מעלות בטוקיו ובסביבתה ב־24 ביולי, התאריך בו ייפתחו המשחקים ב־2020. ואם הצרה הזו לא מספיקה, הקיץ האחרון הביא איתו שרשרת סופות טייפון למדינה.
גופי השידור קובעים
טוקיו כבר אירחה את האולימפיאדה ב־1964, וכבר אז הייתה מודעות לחום – כך שהמשחקים נערכו באוקטובר. ארבע שנים לאחר מכן גם משחקי מקסיקו־סיטי הועברו לאוקטובר, אבל בגלל גופי השידור הבינלאומיים מאז 1976 האולימפיאדות מתקיימות בחודשי הקיץ של חצי הכדור הצפוני (בריו, למשל, נמנעה בעיית החום כי אוגוסט הוא חודש חורפי בברזיל).
דובר טוקיו 2020, מסה טאקאיה, ניסה להרגיע: "גם בעבר תנאי מזג האוויר היוו לעיתים אתגר עבור המארגנים. תחרויות כבר התקיימו בערים עם דפוסי מזג אוויר קשים יותר מטוקיו, כמו אתונה ובייג'ינג".
ועדיין, בטוקיו מנסים להמציא פטנטים שונים ומשונים שיעזרו לספורטאים. בין השאר, בטוקיו בוחנים שימוש בטפטפות מים באזורים הלא מקורים, ערימות עצומות של קרח ואוהלים במחסומי האבטחה. באזורים נרחבים הוחלט לא לגזום עצים כדי ליצור כמה שיותר צל, ובאזור תחרויות החתירה אפילו היה ניסיון להפעיל תותחי שלג שיצננו את המקום.
הספורטאים יקומו מוקדם
אבל במקרים מסוימים אין ברירה, והמארגנים נאלצים בתקופה האחרונה לבצע שינויים בלוח הזמנים המתוכנן, עניין נדיר כאשר המשחקים קרובים עד כדי כך. רק השבוע הוכרז כי הוועד המנהל של הוועד האולימפי קיבל בקשה לשנות את הלו"ז ולהקדים את תחרויות הטריאתלון בשעה: המרוצים האישיים לגברים ולנשים ייפתחו ב־6.30 בבוקר, לפני שיא החום, והמקצה המעורב יתחיל ב־19.30. הוועד המנהל בוחן גם את הקדמת תחרות הקרוס־קאנטרי ברכיבת סוסים. שינויים נוספים: ריצות המסלול הארוכות, מ־5,000 מטר ומעלה, יוזזו משעות הבוקר לערב, משחקי הבוקר בראגבי שביעיות יוכלו להתקיים רק עד 12.00, ותחרויות אופני ההרים לא יחלו לפני 15.00.
אבל הבעיה האמיתית נוגעת לענפים בהם שינוי השעה לא יספיק – ונחוץ שינוי במיקום. ריצת המרתון ותחרויות ההליכה ינדדו לעיר הצפונית סאפורו, יותר מ־800 ק"מ מהכפר האולימפי, ורק ליתר ביטחון גם שם הזינוק יהיה מוקדם – 6 בבוקר, וזה עוד אחרי שהיה מי שהציע להזיז את הריצה ל־3 בלילה. ההבדל בעומס החום משמעותי: בממוצע, הטמפרטורות בתקופת המשחקים נמוכות בסאפורו ב־6־5 מעלות מאשר בטוקיו.
"בריאותם של הספורטאים תמיד בבסיס הדאגות שלנו", אמר נשיא הוועד האולימפי תומאס באך. "השינויים מרחיקי הלכת מראים עד כמה אנחנו לוקחים את העניין ברצינות".
"תנאים לא סימפטיים"
פרופ' נעמה קונסטנטיני, המתמחה ברפואת ספורט וביקרה ביולי בטוקיו, מספרת: "הצפי הוא בהחלט לאי־נוחות מאוד גדולה באולימפיאדה הקרובה, ואפילו מעבר למותר. נקווה שבסופו של דבר לא יהיה חם כמו שחוששים, אבל גם אם יהיו עומסים שיעברו את המגבלות, אין מצב שלא יזניקו תחרות. אין ספק שהתנאים בטוקיו לא יהיו סימפטיים, אבל לישראלים יש יתרון יחסי לעומת אחרים – שאנחנו רגילים לחום בתחרויות ויודעים להתנהל נכון".
איך המשלחת שלנו צריכה להיערך?
"זה מאוד תלוי בענף. מי שיתחרו בחוץ יקפידו על אמצעי קירור ובהפסקה ישהו במקום מוצל ומקורר. יש משמעת מים, אבל יהיה צריך להזכיר לספורטאים לשתות, כי התייבשות גורמת למכת חום – וזה משמעותי למשל בבייסבול, משחק שנמשך שעות".
ד"ר דליה נבות, מומחית לרפואת ספורט, יזמה ניסוי עם איגוד השייט
בתחרויות המבחן, כשהלבישה על הספורטאים וסטים וצווארוני קירור כדי לבחון את ההשפעה עליהם. גם הטריאתלט שחר שגיב התנסה בווסט מיוחד שנרכש עבורו, ובמקביל הוועד האולימפי בישראל הקים פורום אקלים מיוחד הבוחן כלים ואמצעים שונים במטרה להיערך לתנאים בטוקיו.
ד"ר נבות: "רכשנו וסטים, סוג של אפוד ששמים בו חומרים שמחזיקים מעמד יותר מאשר קרח והקור נשמר לזמן רב, ולקחנו פלטות של אותם חומרים כדי לדחוף מתחת לחגורות ההצלה. הוספנו ציליות על סירות המאמנים, הבאנו משקאות מקוררים, כובעים לאידוי וגם בדקנו את מצב השתייה. הספורטאים עצמם נתנו ניקוד לכל אמצעי. בסופו של דבר נתאים הכל אישית למי שיגיע לאולימפיאדה".
אחת הקלישאות הקבועות הנשמעות לפני אירועי ספורט גדולים היא "הולך להיות חם". במקרה של טוקיו זה מה שמעסיק באמת את המארגנים והספורטאים.