תבע ממטפלת 2.5 מיליון ש' בשל יחסי BDSM

פסיכולוג שעבר טיפול נפשי אלטרנטיבי טען שהמומחית הפכה אותו ל"עבד". אבל בביהמ"ש התגלתה האמת, והוא חויב לפצות אותה ב-200 אלף ש'

עו"ד אורי לוגסי | פסקדיןפורסם: 11.11.19 , 07:48

בית משפט השלום בתל אביב דחה לאחרונה תביעה על סך 2.5 מיליון שקל שהגיש פסיכולוג נגד מומחית ברפואת המזרח הרחוק שטיפלה בו בין השנים 2012-1998: הוא טען שהמטפלת גרמה לו נזקים נפשיים ופיזיים קשים בכך שקיימה עמו מערכת יחסים של "שולטת ונשלט", אבל השופטת אורלי מור-אל התרשמה שהתביעה חסרת יסוד ומהווה חלק ממסע רדיפה שלו, ולכן דווקא הוא יהיה זה שיפצה אותה בכ-200 אלף שקל.

התובע סיפר שפנה אליה לצורך קבלת טיפול "טווינה" (פיזיותרפיה סינית מסורתית). לדבריו, המטפלת ניצלה את היחסים ביניהם כדי לשלוט בו לצורך סיפוקה המיני. הוא הגיש חוות דעת פסיכיאטרית שלפיה נותר עם 50% נכות. הוא הוסיף שהיא המליצה לו להימנע מטיפול תרופתי קונבנציונלי, מה שגרם לו לפגיעה באיברים פנימיים בשל מחלות כרוניות שמהן הוא סובל.

אישום

הבריח סיגריות ב-17 אלף שקל – ולא יורשע

מערכת פסקדין

עובד נמל נתפס עם 76 פאקטים שקיבל מימאי ועליהם לא שילם מס. אבל ביהמ"ש בחר להתחשב בכך שהוא איבד את עבודתו ועבר תאונה

הבריח סיגריות ב-17 אלף שקל – ולא יורשע

על פי גרסתו, החל מהטיפול הראשון התפתחה ביניהם באופן הולך ומחמיר מערכת יחסים שבמסגרתה הנתבעת שולטת בו, משפילה אותו, משתמשת בו לצרכיה, פוקדת עליו לעשות עבודות שונות בביתה ועוד. בין היתר, טען, היא הורתה לו להישאר בתחתונים בלבד ולשכב על הרצפה, ואז דרכה עם כף רגלה על ראשו. הוא תיאר אירועים שבהם נאלץ לזחול לשירותים, לעסות את רגלי הנתבעת, לרחוץ את מכוניתה, לרחוץ כלים, לנקות את תריסיה ועוד. לדבריו היא גם עשתה שימוש במונח "עבד" והמונח "טיפול" הפך בפיה "לאילוף".

המטפלת, מרצה באוניברסיטה המפעילה קליניקה פרטית מזה שנים רבות, הכחישה בתוקף את הטענות. היא הסבירה שאמנם חלק מהפרקטיקה של הטיפול משלבת מגע פיזי אך הוא יושם בהתאם לנהוג ובצורה מקצועית ומוקפדת. היא הגישה חוות דעת מטעמה שלפיה לא נגרמה לתובע כל נכות פסיכיאטרית ולא נמנע ממנו טיפול רפואי כלשהו.

ואכן, השופטת אורלי מור-אל קבעה כי "התובע הוא אדם שיהיה מוכן לומר ולעשות כל דבר שישרת את גרסתו ומטרותיו, בלא קשר לאמת ולאירועים שהתרחשו". היא ציינה שככל שהתקדם ההליך ובירור הפרטים העמיק, נסדקה גרסתו ולא נותר כמעט דבר מעדותו "הזחוחה, הצינית בחלקה".

בפסק הדין צוין שבתחילה היה נראה שאולי יש גרעין אמת בדברים, בשל התיאורים המפורטים והמחשבה שקשה להעלות על הדעת שמישהו ימציא התרחשות מסוג זה, שכמעט עולה על כל דמיון. ואולם, בהמשך התברר שהתשובה מצויה בעולמו של התובע, עיסוקיו והעדפותיו בנוגע ליחסים שבין שני המינים ללא כל קשר לנתבעת.

כך, התובע הודה שהוא פעיל בתחום ה-BDSM (יחסים סאדו-מאזוכיסטיים) ומחקירתו הנגדית עלה שהוא משתתף בפורום ייעודי בתחום. הנתבעת, לעומת זאת, הצטיירה כאישה נורמטיבית, אשת מקצוע שחרף ניסיונות רבים מצד התובע לא נמצא בהתנהלותה המקצועית רבב.

השופטת סיכמה שמחומר הראיות עולה שהתובע התאהב במטפלת, ובשלב שבו הבין שאינה מחזירה לו אהבה, סיים את מערכת היחסים וחווה תקופה של "אהבה נכזבת" שגרמה לו לפתוח במערכה נגדה. היא הוסיפה שהתובע פעל כנראה גם ממניעים של רווח משני כשסבר שיוכל להחזיר לעצמו את הכספים ששילם לה.

בנסיבות אלה היא דחתה את התביעה. התובע חויב בשכר טרחת עו"ד של יותר מ-40 אלף דולר בהתאם לחשבוניות שיוצגו, ובהוצאות בסכום של מעל 65 אלף שקל.