אישה נפלה ממיטה – ביה"ח ישלם 119 אלף ש'

בת 75 שאושפזה ב"בני ציון" התנגדה להעלאת מעקה הבטיחות, ונפלה כשירדה לשירותים. שופט קבע: הצוות היה צריך לשכנע אותה או לעשות זאת בעצמו

עו"ד אייל בן ישי | פסקדיןפורסם: 12.11.19 , 07:45

בית משפט השלום בחיפה קיבל לאחרונה תביעה שהוגשה נגד בית החולים הממשלתי "בני ציון" בעיר: השופט יואב פרידמן קבע שהצוות התרשל כשהותיר קשישה בעלת סיכון מוגבר לנפילות לישון ללא מעקה בטיחות. "גם בעידן של רגישות מוצדקת לאוטונומיה של החולה, אין תחליף לשכל ישר", ציין, וחייב את בית החולים לשלם כ-110 אלף שקל.

המטופלת סבלה מטרשת רב-מערכתית והייתה מוכרת לצוות בית החולים בשל אשפוזי יום רבים. באפריל 2015, בהיותה בת 75, היא אושפזה בשל דימום רקטלי מסיבי ואנמיה. כמה ימים לאחר תחילת האשפוז היא נפלה מהמיטה לאחר שביקשה להגיע לשירותים במהלך הלילה. היא נפגעה באורח משמעותי ונותרה עם שבר בזרוע ו-30% נכות.

רשלנות רפואית

רופאים שכחו חלק ממקדח ברגל של מנותחת

עו"ד אסתר שלום | פסקדין

אישה עברה ניתוח להחלפת ברך ברמב"ם, וצילום רנטגן שנערך אחריו גילה שברגלה הושאר חפץ מתכתי. המדינה תפצה אותה ב-35 אלף שקל

רופאים שכחו חלק ממקדח ברגל של מנותחת

כשלוש שנים לאחר מכן היא הלכה לעולמה (ללא קשר לתאונה) ובעלה נכנס בנעליה בכל הקשור לניהול התביעה מול בית החולים. הוא סיפר כי במהלך האשפוז סבלה רעייתו המנוחה מאנמיה קשה שגרמה לה לתחושת בלבול, סחרחורות והעדר יציבות. לנוכח מצבה הרפואי היא הוגדרה כבעלת סיכון מוגבר לנפילות כשהתקבלה למחלקה. הוא הוסיף כי במהלך האשפוז הגיע מדי יום לבקר את אשתו והבחין שמעקה המיטה שלה היה מורם. לטענתו, לאחר הנפילה אשתו אמרה לו שהצוות שכח להרים את המעקה בלילה.

מטעם בית החולים העידה האחות התורנית שהייתה במשמרת ערב האירוע. לדבריה, היא ביקשה להרים את דפנות המיטה והדגישה בפני המנוחה את הצורך בכך, אך היא סירבה בתוקף. האחות ציינה שהמנוחה יכלה לצלצל בפעמון ולהזעיק את הצוות ולא לרדת מהמיטה לבד, אך היא לא עשתה כן.

האחות אישרה כי הנוהל לגבי חולים שמסרבים להעלאת דופן המיטה הוא קריאה לרופא על מנת שישכנע את המטופל. במקרה זה, היא בחרה שלא לקרוא לרופא לאור התרשמותה שהמנוחה מרגישה יותר טוב.

השופט יואב פרידמן ציין כי בעת שהמנוחה התקבלה לאשפוז בעיותיה המערכתיות הקשות היו ידועות לצוות במחלקה היטב. הרקע לאשפוז היה דימום קשה שהחמיר את חולשתה ועם קבלתה הצוות קבע שהיא בסיכון מוגבר לנפילה. סיכון זה חייב הרמת דופן המיטה כדי שהמנוחה לא תתפתה לרדת לשירותים באופן עצמאי בלילה. ואכן, הדופן היה מורם בכל אחד מלילות האשפוז, פרט ללילה בו התרחשה הנפילה.

בפסק הדין נקבע שהאחות התרשלה כשלא פעלה על פי הנוהל ולא קראה לרופא שישכנע את המנוחה להרים את הדופן. "ברור כי יש גבול לכמות המאמצים שצריך וניתן לעשות כדי לשכנע את החולה", כתב השופט, אך הוסיף: "המאמץ אמור להיות סביר והוא לא מוצה".

נקבע כי אין להפוך את הרצון המובן לכבד רצון החולה "לקרדום לחפור בו" על מנת לבטל כל חובת זהירות אחרת לרבות החובה הרפואית שלא לגרום נזק. "לא כל אי היעתרות לרצון שרירותי של חולה מאושפז עולה כדי פגיעה באוטונומיה שלו", נכתב.

השופט הוסיף כי הצוות התרשל גם בכך שלא דאג להעלאת דופן המיטה לאחר שהמנוחה נרדמה. בסך הכל חויב בית החולים לשלם לעיזבון 88,440 שקל בתוספת שכר טרחת עו"ד בסך 20,695 שקל והוצאות בסך 705 שקל.