דריכות בצופר בגבול ירדן: שטח צבאי סגור, החקלאים עדיין נכנסים
אתמול נסגר הגשר המוביל מכיוון כביש 90 ל"אי השלום" בנהריים, והבוקר אזור הכניסה למובלעת צופר בערבה הוכרז כשטח צבאי סגור. עם זאת, חקלאים עדיין נכנסים לעבד את האדמות כחלק מהסכם עקרוני בין המדינות המאפשר להם לעשות זאת עד מאי 2020
פחות מיממה לאחר החזרת "אי השלום" בנהריים לירדן, הכריז הבוקר (יום א') צה"ל על שטח צבאי סגור בכניסה למובלעת צופר בערבה לקראת החזרתה לירדן. עם זאת, קצין הביטחון של המועצה האזורית תמר מסר כי השער למובלעת פתוח והכניסה לחקלאים מותרת.
ישנו הסכם עקרוני בין המדינות שלפיו יותר לחקלאי צופר להמשיך לעבד את אדמות המובלעת, עד חודש מאי 2020. אלא שלא מדובר בהסכם רשמי. 31 חקלאים מעבדים 1,500 דונמים במובלעת. מדובר במקור הפרנסה שלהם והעתיד שלהם מושקע כאן. חקלאי צופר, וכך גם המועצה האיזורית ערבה והעומד בראשה, שומרים על שתיקה ומאמינים כי זו דרך ההתנהלות הטובה ביותר בכל הנוגע ליחסים ביניהם לירדנים. בשלב זה האווירה מתוחה אך הכל נמשך כרגיל.
אמש סגרו החיילים את הגשר המוביל מכיוון כביש 90 ל"אי השלום" בנהריים. השטח שהיה בשליטת ישראל יותר מ-70 שנה, אולם בריבונות ירדנית, יוחזר לירדנים על פי הסכמי השלום שנחתמו לפני 25 שנה. מעט לפני כן יצא לדרך הסיור האחרון של ישראלים במובלעת נהריים תחת ריבונות ישראלית. מאות מבקרים הגיעו כדי להספיק לחוות ולסייר במקום.
עבור חקלאי עמק הירדן, מדובר בחלק מהבית. יותר מ-70 שנה מעבדים החקלאים מאשדות יעקב קרוב ל-800 דונם באזור. גם הם קיוו עוד לשינוי של הרגע האחרון, אך זה לא התרחש.
"התחושה היא של עצבות ואכזבה", אמר אתמול ראש המועצה האזורית עמק הירדן, עידן גרינבאום. "אין לנו טענות לירדנים, אלא לממשלה שלנו. אנחנו אזרחי ישראל ולא אזרחי ירדן. ציפינו מהממשלה לאיזשהי אמירה, שמישהו יבוא ויגיד פה לחקלאים תודה על כך ש-70 שנה הם עמדו ועיבדו את האדמות, גם בתקופה של מלחמות וגם בתקופה של שלום, שמרו על אדמות המדינה. אף אחד לא בא, זה לא עניין אף אחד, כאילו שלא סופרים אותנו.
המהלומה המפתיעה לא הגיעה במקרה. במסגרת חלוקת הגבולות לפי הסכם השלום שנחתם עם ירדן, לו מלאו 25 שנה בדיוק לפני שבועיים, נכללו שתי מובלעות - שטחים חקלאיים שממזרח למושב צופר שבערבה, ושטחים באזור נהריים, בין הירמוך לירדן שבצפון. לפי ההסכם, שטחים אלה הוחכרו לישראל ל-25 שנה. לכל אחד מהצדדים מותר לבטל את ההסכם, בהתרעה של שנה מראש. לפני כשנה הודיעה ירדן כי אין בכוונתה לחדש את תוקפו של ההסכם. "מדובר באדמות ירדניות, והן יישארו כאלה משום שירדן תממש את ריבונותה עליהן", הצהיר אז היורש עבדאללה.
"היו מגעים עם הירדנים על האפשרות להאריך את תקופת החכירה, אבל אף אחד באמת לא עשה מאמץ שמשהו יקרה, לא התאבדו על העניין הזה, כאילו שזה לא רלוונטי", אמר גרינבאום. "אנחנו אפילו לא יודעים מה יהיה פה בשעות הקרובות. הם פשוט יסגרו היום בערב את השער, ובזה תם העידן".
יחסים מעורערים
בשבוע שעבר שוחררו שני האזרחים הירדנים, היבה אל-לבדי ועבד א-רחמן מרעי שהיו עצורים בישראל מאז אוגוסט בחשד למגע עם סוכן זר, ומעצרם החריף את היחסים המעורערים ממילא בין ישראל לירדן, שבאו לידי ביטוי גם בעניין גורלן של המובלעות צופר ונהריים. לפני כשבועיים מלאו כאמור 25 שנה להסכם השלום ההיסטורי בין המדינות, ואף נציג מהממשלה המכהנת לא התייחס לנושא. בנוסף, משרד החוץ והשגרירויות בתל אביב ובעמאן החליטו שלא לערוך אירוע לציון התאריך.
ראש המטה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה, מאיר בן שבת, ביקר בירדן וסיכם על הצעד לשחרור הירדנים, שבעקבותיו ישוב השגריר הירדני לישראל. בשבוע שעבר הוא הוחזר לעמאן "להתייעצויות" במחאה על מעצר שני האזרחים. גורם מדיני הוסיף כי "ישראל וירדן סיכמו להמשיך בזמן הקרוב באווירה חיובית וברוח טובה את השיחות בכל הנושאים העומדים על הפרק, מתוך כוונה לחזק את היחסים בין המדינות".
לשכת ראש הממשלה מסרה לאחר שחרור העצורים כי: "ירדן תחזיר בימים הקרובים את שגרירה לישראל, לאחר הסכמה שהושגה בין המדינות על העברתם לאחריות שלטונות הביטחון בירדן של שני הירדנים העצורים בישראל. ראש השב"כ סיכם עם מקבילו הירדני על סידורי הביטחון סביב שחרורם. מדינת ישראל רואה ביחסים עם ירדן אבן יסוד ביציבות במזרח התיכון ותמשיך לפעול לשימור ביטחון האזור".
לפנייה לכתב/ת 
