לייצר להומלסים בית על מגרש הכדורגל
"בתוך המגרש כולם שווי ערך, לא משנה התואר או הייחוס של האדם, אלא איך הוא משחק על המגרש. בעמותה משחקים עם חסרי הבית כדורגל, נוגעים בהם, מתחבקים, צוחקים ובוכים יחדיו. היעדר המחיצות מאפשר מגע אמיתי וכנה". אורי שוהם, מעמותת "מגרש ביתי", מספר על הפרויקט החברתי שהקים, כחלק משבוע המעורבות החברתית בת"א. צפו
שמי אורי שוהם, בשנת 2012 קראתי על ארגון בחו"ל שמקים קבוצות כדורגל של חסרי בית ונדלקתי. פניתי לעמרי אברמוביץ', חבר שהוא עובד סוציאלי שחוקר את התחום, וביחד יצאנו לדרך ארוכה, בה למדנו על הכוח של ה"ביחד" לשנות חיים.
בשנים הראשונות פעלנו בהתנדבות ועשינו הכול לבד - יצרנו שיתופי פעולה עם עיריית תל אביב והמשרד לביטחון פנים, גייסנו משתתפים מבתי המחסה בעיר ובעיקר, שיחקו כדורגל עם חסרי בית ולמדנו דרכם על הצרכים שלהם ושל אחרים.
הכירו את פרויקט "כדורגל לחסרי בית":
הכדורגל במהותו מייצר שוויוניות, כי בתוך המגרש כולם שווי ערך, לא משנה התואר או הייחוס של האדם, אלא איך הוא משחק על המגרש. שנות העבודה לימדו אותנו שאם נותנים לאדם, שחי בשולי החברה, כבוד ומשמעות אז הוא יכול לפרוח. הכדורגל משקף מחלות חברתיות, אבל הוא יכול להיות גם התרופה.
עם השנים נהפכנו לעמותה "מגרש ביתי", יצרנו שיתופי פעולה נוספים, גייסנו כספים מקרנות שונות ופיתחנו מודל שיקומי ייחודי בעבודה עם חסרי בית בישראל.
נוגעים, מתחבקים, צוחקים ובוכים יחדיו
המקפצה המשמעותית הבאה של העמותה הייתה עם גיוס שני רכזים, שיצרו סביבם צוותים גדולים של מתנדבים וביחד, הצליחו להקים קבוצות כדורגל של חסרי בית שמשחקים יחדיו ותומכים נפשית זה בזה, כבר שנים באופן קבוע.
הכדורגל מהווה את הכלי דרכו כולנו מתחברים אחד לשני ודרכו, יוצרים למשתתפים הרגשת שייכות ומשפחתיות, שכה חסרה בחייהם. בעוד שהחברה דוחה את חסרי הבית, מדירה אותם אל שוליה הפיזיים והתודעתיים, הרי שהצוותים בעמותה משחקים עם חסרי הבית כדורגל, נוגעים בהם, מתחבקים, צוחקים ובוכים יחדיו. היעדר המחיצות מאפשר מגע אמיתי וכנה, מה שיוצר יחסי אמון.
בהמשך, העשייה הראתה לנו את הצורך גם בעבודה אישית. יצרנו קשרים עם הגורמים הממסדיים, ולאור האמון הגדול שהמשתתפים רוכשים לנו, התחלנו ללוות אותם בתוך התהליך השיקומי, כמעין 'הזרוע המבצעת של הרשויות'.
להשתלב חזרה בחברה ולשפר את איכות חייהם
ראינו שהעבודה הקבוצתית יוצרת בסיס איתן לעבודה האישית, ושחסרי הבית אמנם זקוקים כמובן לקורת גג, אבל אולי יותר מכך להרגשה של בית, לביטחון בקשר ולאמון. המתנדבים שלנו מגיעים מתוך גישה לא שיפוטית ומאפשרת, נשארים גם בטוב וגם ברע, ומתמידים בקשר לאורך השנים.
בעוד שהעולם של חסרי הבית לרוב כאוטי, אנו מייצרים להם רשת ביטחון קבועה, אימון שבועי קבוע לאורך שנים, אירועים משותפים, חגיגת חגים משותפת ומפגשים פרטניים רבים. הכל כדי לעזור להם להשתלב חזרה בחברה ולשפר את איכות חייהם.
לפני כשנתיים עשינו במשותף את סדר הפסח, חברי הצוות וחסרי בית יחדיו. היה שם בחור בעל דפוסים מאוד קשים, שישב שנים בבתי סוהר. הוא לא אפשר לאף אחד להתקרב אליו והתנהג בצורה מניפולטיבית, כנראה כי ככה החיים לימדו אותו שצריך כדי לשרוד. לצידו ישב אחד מחברי הצוות יחד עם התינוקת שלו. הבחור ביקש להחזיק את התינוקת ובאותו רגע הוא התרכך והתגייס לעזור לנו בניקיון ובסדר.
מאז הוא הביע רצון להיות חלק מהקבוצה והחל לבנות, לאט לאט, יחסי אמון עם חברי הצוות ובכלל עם הקבוצה. עוד דוגמא נוספת לשינוי היא בחור, שהיה אצלנו שנתיים ואז נכנס לכלא לשנים על עבירה חמורה שביצע. מאז שנכנס לכלא, המתנדבים מבקרים אותו כל חודש, מדברים איתו טלפונית מדבר איתו ודואגים לחלק מצרכיו מבחוץ.
כולנו בסוף בני אדם, כולנו מחפשים אחרי בית, ביטחון ומשמעות. במובן העמוק ביותר כולנו לבסוף חסרי בית כי אנחנו ארעיים בעולם הזה. העבודה שלנו עם אנשים מיוחדים כאלו, מאפשרת לנו ללמוד על האנושי ולצמוח יחד איתם.
העמותה מבקשת להתפתח לאזורים אחרים בארץ, לפתוח פרויקטים נוספים, כמו מקהלת הנשים חסרות הבית שפתחנו לפני חצי שנה, ולבסוף לעבוד גם עם אוכלוסיות קצה אחרות.
- אורי שוהם, מקים עמותת "מגרש ביתי" ייקח חלק ב'סלון החברתי'
, אחד מעשרות הפרוייקטים שיתקיימו במהלך 'מעירים את העיר', שבוע המעורבות של עיריית תל אביב-יפו
, שיתקיים ב: 8-17/11 ברחבי העיר.
לפנייה לכתב/ת 
