מה עושים כשהריבית נמוכה: כך תמנפו את הכסף שלכם
בעולם של ריביות נמוכות נדרשת הגדלה של הסיכון כדי להגיע לתשואות סבירות - אך זוהי פרקטיקה מסוכנת. איך בוחרים כיצד למנף את ההון האישי ומה חשוב לדעת לפני שמסכנים את הכספים שלנו? המדריך המלא
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
איזו הלוואה זולה יותר? בקרוב יהיה קל יותר להשוות
מתבצרים במזומן: 333 מיליארד שקל שוכבים בחשבון עו"ש ללא מעש
לא רק בארה"ב: גם אצלנו הריבית תרד. מה זה אומר?
על כן, בשנה האחרונה עלתה בעוצמה מילת הקסם "מינוף" - ככלי להשגת יעדים אלו, כלומר השגת תשואה והגדלת הנכסים על ידי מינוף. התנהלות חכמה ונכונה אכן יכולה להוביל להגדלת ההון האישי באמצעות המינוף, אך זוהי פרקטיקה שיש סיכון בצידה, וחשוב מאוד להכיר ולהבין אותו לפני שמקבלים החלטות השקעה.
מינוף, למעשה, זוהי לקיחת הלוואה על מנת להשקיע אותה. לדוגמא, נניח שאדם מעוניין לחסוך כדי לסייע לילדיו לקנות דירה בעוד 10 שנים. ברשותו קרן השתלמות ובה 200 אלף שקל, שמניבה תשואה של 5% בשנה - תשואה שלא תספיק לצבור את ההון הנדרש לסיוע לילדים בזמן.
מה אותו אדם יכול לעשות? הוא יכול לקחת הלוואה על חשבון קרן ההשתלמות, נניח בגובה 50% מהקרן. הריבית על ההלוואה תעמוד על פריים +1%, ואת הכסף הזה הוא יכול להשקיע בהשקעה מסוכנת יותר, שתניב תשואה של 12% בשנה. לאחר תום תקופת ההלוואה הוא יחזיר אותה, והתשואה שהשיג תהיה הרווח שלו על הסיכון שנטל בהשקעה. במקביל, הכספים הצבורים בקרן ההשתלמות שלו ימשיכו לצבור תשואה כרגיל.
נטילת הלוואות על חשבון הכספים הפנסיוניים וקרנות ההשתלמות על מנת למנף אותם, הפכה בחודשים האחרונים ליותר ויותר נפוצה. אולם ישנם כמה דברים שכדאי לקחת בחשבון לפני החלטה שכזו.
טריליון שקל שוכבים בבנקים ללא תשואה - ריאיון באולפן עם הכלכלן יניב חברון (צילום: חגי דקל)
בדרך כלל, ההלוואה שנלקחת לצרכי מינוף היא הלוואת "בלון". כלומר, הלוואה שבה הלווה לא מתחייב להחזר חודשי, אלא משלם ריבית לאורך התקופה - ובסוף תקופת ההלוואה משלם את הקרן. במצב כזה, אם תקופת ההשקעה תואמת את תקופת ההלוואה, הוא יקבל חזרה את הכסף שהשקיע, יפרע איתו את ההלוואה, ויהנה מפער הריביות בין התשואה מההשקעה לריבית על ההלוואה.
לקיחת ההלוואה נעשית כיום בעיקר מול שני נכסים עיקריים - נדל"ן וחסכונות פנסיוניים (קרנות פנסיה, קופות גמל וקרנות השתלמות). במצב הראשון, בדרך כלל נוטלים או מגדילים משכנתה מול נכס קיים למקסימום האפשרי.
במצב השני לוקחים הלוואה מהחברה שמנהלת את קרן הפנסיה, קופת הגמל או קרן ההשתלמות. יש לקחת בחשבון שההלוואה יוצרת הגבלות שונות. למשל, הלוואה על חשבון קרן השתלמות לא תאפשר לנייד אותה לחברה מנהלת אחרת עד לפירעון ההלוואה, גם אם התשואות שישיג הגוף המנהל יהיו גרועות.
הסיכון הראשון והבסיסי הוא הפסד כספי ההשקעה. לא כל השקעה מצליחה, ואם לקחתם 100 אלף שקל הלוואה מקרן ההשתלמות לצרכי מינוף, והתברר שהשקעתם בהשקעה מפוקפקת או סתם לא מוצלחת - במקרה הקל, לא תקבלו את התשואה לה ציפיתם. בתרחיש הקיצוני יותר, תוכלו אף להפסיד את כספי ההלוואה. במקרה כזה תצטרכו להחזיר אותה בכל מקרה. ההתמודדות עם הסיכון, שלצדו גם סיכוי להפסד, לא מתאימה לכל אחד - לכן חשוב להעריך נכון את הסיכון שלכם לפני שאתם נכנסים להרפתקאות.
כדאיות המינוף לשם השקעה היא הפער בין הריבית שמשיגים מהתשואה על ההשקעה, לבין הריבית אותה משלמים על ההלוואה, והכל ביחס לסיכון. למעשה, אם אתם משלמים 2% ריבית על ההלוואה, ומקבלים 12% ריבית על ההשקעה, הרווח שלכם הוא 10%. על מנת להחליט האם מדובר בהשקעה כדאית, צריך להבין מהו שיעור הרווח איתו נשארים ביד בסופו של יום.
כמה באמת משלמים על ההלוואה? ככל שההלוואה יקרה יותר, הרווח שישאר לכם נמוך יותר. בדקו והבינו את תנאי ההלוואה עד הסוף: האם יש עמלות נוספות לריבית, כיצד הריבית משתנה לאורך חיי הלוואה ולמה היא צמודה. בהלוואות ככלל, הריבית משולמת על כל יתרת ההלוואה שלא שולמה.
שימו לב שבהלוואות בלון, לאורך הדרך תשלמו ריבית תמיד על מלוא הקרן, כיוון שהיא איננה נפרעת. ישנו סוג נוסף של הלוואות בלון, בהן לא משלמים ריבית לאורך התקופה וגם היא נצברת. שימו לב שהלוואות אלו יקרות במיוחד, שכן על הריבית שנצברת, משלמים גם כן ריבית.
כמה באמת מרוויחים מההשקעה? תשאלו את עצמכם את השאלות הבאות: האם יש עמלות שמפחיתות את התשואה? דמי ניהול? איך משולמת התשואה? האם באופן שוטף? בסוף תקופה? תוך כמה זמן ההשקעה נזילה? האם ההשקעה תהיה נזילה במועד שבו יש להחזיר את ההלוואה? אם לא, האם יש מנגנוני קנסות שמפחיתים את התשואה?
על מנת להשיג תשואה גבוהה שתצדיק את כל מהלך המינוף, בעולם של ריביות אפסיות המשמעות היא ברורה: יש לפנות להשקעות מסוכנות, שתשואה לצדן. מרבית ההשקעות האלו, הן השקעות אלטרנטיביות שלא מפוקחות על ידי רשות ניירות ערך - מהשקעות בבתי אבות בבריטניה, ועד רכישת דירה בפולין. עולם ההשקעות האלטרנטיביות פורח, ככל שההשקעות המסורתיות לא מניבות תשואה גבוהה.
כניסה להשקעות אלו צריכה להיות מלווה בזהירות רבה מאוד, תוך לימוד והבנה של השוק בו מתבצעת ההשקעה, הבנה של הסיכונים אליהם ההשקעה חשופה ובדיקת עומק של הגוף שמבצע עבורכם את ההשקעה. אין השקעה שמניבה תשואה דו ספרתית ללא סיכון. אם מישהו מתפאר בכך שההשקעה לא מסוכנת, זוהי הנורה האדומה הראשונה שצריכה להידלק בדרך לביצוע ההשקעה.
חשוב לזכור שההשקעות נעשות אל מול נכסים שנצברו: דירה או חיסכון. נכסים אלו הם כרית הביטחון של המשפחה, ויש להקפיד לקחת בחשבון גם תרחישים של הפסד, ואת המשמעות של הפגיעה ביציבות הכלכלית של התא המשפחתי בתרחישים אלו.
כדאי לשים לב מתי הסיכון הוא גבוה מדי, ואפילו חורג מגבולות המינוף הקלאסי. למשל, פדיון פיצויים על מנת להשקיע אותם בהשקעות אלטרנטיביות יכול להתברר כצעד קשה לעתיד, שכן הפיצויים הם חלק מהפנסיה העתידית.
לפנייה לכתב/ת 
