ישראל יצאה מירדן, עכשיו שירדן תצא מירושלים
כפי שהממלכה ההאשמית הפשיטה את הסכם השלום לכדי מסמך קר ומנוכר, וקיבלה את נהריים וצופר, כך צריכה ישראל לנהוג לגבי הר הבית
(צילום: AFP)
בסוף השבוע עברה המובלעת הישראלית שבצדו המזרחי של נהר הירדן, המכונה "נהריים – אי השלום", יחד עם המובלעת "צופר", לשליטה המלאה של הממלכה ההאשמית של ירדן. זאת לאחר 25 שנים שבהן חקלאים ישראלים עיבדו את האדמות בנהריים ומטיילים ישראלים ביקרו בהן. האדמות הללו נקנו לפני 100 שנה בדיוק, בשנת 1919, כשפנחס רוטנברג, שרצה לתרום למימוש החזון הציוני, הצליח לגייס כסף, רכש 6,000 דונמים עבור הקמת מפעל החשמל ומערכות המים הסובבות אותו, והחל להגשים את חלומו.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
משנת 1949, בהתאם להסכמי שביתת הנשק מול ממלכת ירדן, עברו 800 הדונם של השטח החקלאי שעל האי, למעט מפעל החשמל שנהרס והושחת, לידי מדינת ישראל.
ב-1994, במסגרת הסכמי השלום עם ירדן, חזרה המובלעת הישראלית לכותרות והוחלט במשותף על "משטר מיוחד" לאזור, שבמסגרתו ישראל תכיר בריבונות ירדן באתר, ואילו ירדן תכיר בקניין החקלאים הישראלים למשך 25 שנה. לגבי נהריים כתוב בנספח השלום ש"לישראל זכות קניינית על האדמה". כלומר, ישראלים הם בעלי הקרקע.
אתמול (יום א'), בטקס מיוחד שקיימה ירדן באזור נהריים, נאם המלך עבדאללה השני על סיום תוקפם של הנספחים בהסכם השלום שנוגעים לצופר ולנהריים, ואמר: "מעתה אנחנו נחיל ריבונות על כל פיסת אדמה בשטחים האלה".
באותה מידה, בהסכמי השלום עם ירדן מ-1994 הוזכרו ירושלים והר הבית במילים כלליות וחסרות תוכן ממש. בוודאי לא כזה שמעניק ריבונות או שליטה ירדנית בירושלים. וזה הנוסח: "ישראל מכבדת את תפקידה המיוחד הקיים של הממלכה ההאשמית של ירדן במקומות קדושים מוסלמיים בירושלים. בשעה שייערך המשא ומתן על מעמד הקבע, תעניק ישראל עדיפות גבוהה לתפקיד הירדני ההיסטורי במקומות קדושים אלה".
כלומר, אין בהסכמים אלה משום מתן תפקיד רשמי, שליטה או התערבות בענייניה הריבוניים של ישראל בהר הבית. גם ראש המוסד לשעבר אפרים הלוי, מאדריכלי הסכם השלום עם ירדן, טען בראיון ל"מקור ראשון" ב-2018 כי "הר הבית לא מוזכר בשמו בהסכם. הוא מתייחס לכל 'האתרים המוסלמיים הקדושים'. קיימים בירושלים עוד אתרים קדושים לאסלאם מלבד הר הבית".
סגירת השער בנהריים בסוף השבוע (צילום: המועצה האזורית עמק הירדן)
למרות זאת, עם השנים הגיע גם התיאבון, ולנוכח היעדר הריבונות הישראלית בהר הבית והצרת צעדי הציבור הישראלי בו, החריפה במהלך השנים האחרונות ירדן את הטון ואף את צעדיה ואיומיה כלפי הנעשה בהר הבית, וזאת בניגוד להסכמי השלום וללא שום סמכות. כך, באוגוסט 2019, לאחר מהומות של ערבים בהר הבית לאחר תשעה באב תשע"ט, זימנו במשרד החוץ הירדני את שגריר ישראל לשיחת נזיפה, וטענו בהודעה רשמית כי "הר הבית על כל שטחו המשתרע על פני 144 דונם הוא מקום תפילה למוסלמים בלבד".
במאי 2017 העביר משרד החוץ הירדני מכתב מחאה לישראל בנוגע לכניסת יהודים להר הבית. בסוכנות "מען" הפלסטינית דווח כי במכתב, שנשלח לשגרירות ישראל בעמאן, נאמר כי "מתנחלים נכנסו בקביעות להר מיום רביעי שעבר, דבר אשר מהווה בעיני ירדן התנהגות מתגרה והפרת הסכם השלום בין ישראל לירדן".
מזה שנים - באישורן של ממשלות ישראל - מממנת ירדן פעילות של מאות "אנשי ווקף" המטילים טרור ומורא בהר הבית, וחלקם אף מעורבים במקרה אלימות והפרות סדר בהר.
בדיוק בזמן שבו ממלכת ירדן מספחת את מובלעות צופר ונהריים, ומפשיטה את הסכם השלום לכדי הסכם קר ומנוכר, הגיע הזמן להבהיר לה שמקומה אינו בהר הבית והיא לא זו ששולטת בו. זה הזמן לסיים את הנוכחות הירדנית המנהלת את ענייני הר הבית באמצעות ה"ווקף" ללא כל מחויבות של מדינת ישראל לכך בהסכם השלום. אם הם יכולים, גם אנחנו. כך הייתה עושה כל מדינה ריבונית.
- תום ניסני הוא יו"ר תנועת "סטודנטים למען הר הבית" וראש אגף הפעילים בתנועת "אם תרצו"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
תום ניסני
צילום: תומר זקן
מומלצים
