אחרי הכרזת הריבונות: מלך ירדן התפלל בנהריים
המלך עבדאללה ביקר לראשונה במובלעת, שר החוץ שלו טען במקביל: "הצענו לישראל לקנות את השטחים החקלאיים - היא סירבה". בהופעה מפתיעה בכנסת, טען נתניהו כי השלום הקר מחזיק רק בזכות "העוצמה הישראלית" - וחשף איום על נשיא מצרים לשעבר מורסי
מלך ירדן, עבדאללה השני, ביקר אחר הצהריים (ב') לראשונה במובלעת נהריים, יום לאחר שזו הוחזרה לריבונות הממלכה יחד עם מובלעת ישראלית נוספת, צופר. בתמונות שפרסמה סוכנות הידיעות הירדנית נראה עבדאללה מסייר בשטח לצד קצינים בכירים, ומתפלל יחד עמם. לקראת ביקור המלך נסגר אזור נהריים בפני מבקרים.
מוקדם יותר היום התייחס ראש הממשלה בנימין נתניהו ליחסים עם ירדן, ובהופעה מפתיעה בדיון בכנסת, לרגל 25 שנה להסכם השלום, אמר כי ישראל עוזרת למלך עבדאללה בדרכים גלויות ובעיקר לא-גלויות. "יש לנו אינטרס מובהק בקיום הסכם השלום. החשיבות של היציבות של ירדן כמו החשיבות של היציבות של מצרים והסכמי השלום, או אי-השתלטות גורמים אסלאמיסטיים, זה אינטרס ברור שלנו ושל המשטר במצרים והמשטר בירדן. מצד אחד אין טעם לתקוף אותנו כי אנו חזקים. זה הבסיס. מצד שני אנו מספיק חזקים למנוע השתלטות עליהם", אמר נתניהו.
"זה סוג היחסים שלנו שנובע משיקול מפוכח ותועלתני. תלות הדדית של כל אחד ואחד. לא אפרט איך אנו מסייעים למנוע השתלטות על טריטוריה שלהם", הוסיף רה"מ. "אם ההרתעה מול ירדן ומצרים תישמט - השלום עמן יישמט. על זה הוספנו נדבכים של שיתופי פעולה ביטחוניים שהתגברו מעבר למה שאני יכול לתאר. גם לקחת פרויקטיים תשתיתיים שיכולים לסייע לנו ולירדן, זה סוג הקשר שנבנה, ומשהו אחר לא נבנה מטבע המשטרים ובגלל הבעיה הפלסטינית".
נתניהו: "היחסים נשמרו בזכות העוצמה הישראלית"
נתניהו הגיע בהפתעה לדיון היום בכנסת, שנערך ביוזמת ח"כ מרב מיכאלי (העבודה-גשר) ובשיתוף המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). הוא דיבר במשך 50 דקות, שבהן התייחס לא רק ליחסים עם ירדן, אלא גם ליחסים עם עם שאר מדינות ערב ועם הפלסטינים. הוא ציין כי לשלום עם ירדן ומצרים נוספו נדבכים של שיתופי פעולה בתחומי ביטחון, מודיעין ובנושאים שאותם לדבריו הוא אינו יכול לפרט. חלק מהפרויקטים, לדבריו, נתקעים בגלל "ביורוקרטיה איומה בצד שלהם" - אך גם בגלל הסוגיה הפלסטינית.
נתניהו אמר שיחסי השלום הקרים עם ירדן ומצרים שורדים בזכות "העוצמה הישראלית". הוא ציין לדוגמה את העובדה שיחסי השלום עם מצרים המשיכו על אף עלייתו לשלטון לפני שבע שנים של איש האחים המוסלמים מוחמד מורסי. "מה שמחזיק את זה זאת העוצמה הישראלית. העלייה של הכוחות האלה (האיסלאמיסטיים, א"א) זה לחסל מיד את השלום. זה לא תיאורטי אלא קונקרטי. ככל שאנו חזקים יותר ומגדילים העוצמה - כך הם איתנו. אפילו משטר כמו מורסי היה מחויב לשמור על הסכם השלום, בגלל אותה עוצמה שיכולה להיות צבאית ומדינית וכדומה. ככל שאנו חלשים יותר גם הסכמי השלום האלה יעמדו על כרעי תרנגולת".
בהקשר של מורסי, נתניהו חשף בדיון כי בשנת 2012 הוא שלח אזהרה לנשיא מצרים דאז - שמת מוקדם יותר השנה בכלא המצרי - ומסר לו כי אם לא יוציא בתוך שבעה ימים את הטנקים וכלי הרכב המשוריינים שהכניס לחצי האי סיני, תוך הפרה מוחלטת של הנספח הצבאי בהסכם השלום, הוא יפעל בקונגרס האמריקני לפגיעה בסיוע של ארה"ב למצרים.
"מיד לאחר שמורסי עלה לשלטון זאת הייתה כמעט הפעולה הראשונה שעשה. הוא הכניס עשרות טנקים ומשוריינים לסיני תוך הפרה של לב הסכם השלום בינינו למצרים. הוא לקח את ליבת ההסכם שזה הנספח הצבאי וקרע אותו לגזרים והביא הטנקים לסיני. אני שלחתי לו מסר ואמרתי לו: יש לך בדיוק שבעה ימים להוציא אותם ואם לא תוציא אפעל בקונגרס להוריד לך הסיוע. זה לא היה דבר קל והוא הוציא אותם", אמר נתניהו בדיון המיוחד.
באותו דיון בכנסת דיבר גם שר החוץ ישראל כץ, ואמר כי הממשלה תמשיך במגעים עם ירדן כדי לאפשר לחקלאים ישראלים להמשיך ולעבד אדמות במובלעות צופר ונהריים, חרף העברת המקום לריבונותה של הממלכה. "ננסה להגיע להסדרים ריאליים אפשריים עם ירדן כדי לאפשר לחקלאים להמשיך ולעבוד. מנגד אנו גם מחפשים קרקע אלטרנטיבית עבור החקלאים כדי שימשיכו בפעילותם", אמר כץ.
ראש המועצה האזורית עמק הירדן, עידן גרינבאום, האשים בדיון את הממשלה בזלזול כלפי החקלאים ששטחיהם הועברו כעת לריבונות ירדנית. "מה שכואב לכולנו הוא שעד לרגע זה ממש - אף גורם ישראלי רשמי לא הסתכל בלבן של העיניים של החקלאיות והחקלאים ואמר לפטריוטים הנאמנים האלה: 'תודה לכם על שירותכם, על הקרבתכם. המדינה מודה לכם. אנחנו מתנצלים - אבל אין ברירה. הגענו למצב שנגזר עלינו לאבד אותה'. אתם גורמים לתושבים הללו להרגיש כמו אזרחים סוג ב'. דווקא מהצד השני של הגבול, הירדנים, הם אלה שאומרים לנו מה צפוי לקרות היום או בימים הקרובים", אמר גרינבאום.
בירדן, אגב, טען היום שר החוץ איימן א-ספדי כי הממלכה הציעה לישראל לקנות את האדמות החקלאיות ואת הרכוש הפרטי בנהריים, אך נענתה בסירוב. במסיבת עיתונאים שכינס במקביל לביקור המלך בירדן, הדגיש א-ספדי שארצו מחויבת להסכם השלום עם ישראל, ואמר כי החלטתה שלא להאריך את חכירת השטחים בנהריים ובצופר עומדת בתנאי ההסכם שנחתם לפני 25 שנה. "אין דבר כזה אדמה חכורה", טען א-ספדי. "ישראל ביקשה להאריך את החכירה, אבל סירבנו", הוא הוסיף.
במסגרת חלוקת הגבולות לפי הסכם השלום שנחתם עם ירדן, לו מלאו 25 שנה בדיוק לפני שבועיים, נכללו שתי מובלעות - שטחים חקלאיים שממזרח למושב צופר שבערבה, ושטחים באזור נהריים, בין הירמוך לירדן שבצפון. לפי ההסכם, שטחים אלה הוחכרו לישראל ל-25 שנה. לכל אחד מהצדדים מותר לבטל את ההסכם, בהתרעה של שנה מראש. לפני כשנה הודיעה ירדן כי אין בכוונתה לחדש את תוקפו של ההסכם.
בין ישראל לירדן הסכם עקרוני שלפיו יותר לחקלאי צופר להמשיך לעבד את אדמות המובלעת, עד חודש מאי 2020. עם זאת, לא מדובר בהסכם רשמי. 31 חקלאים מעבדים 1,500 דונמים במובלעת, שמהווה מקור הפרנסה שלהם. חקלאי צופר, וכך גם המועצה האזורית ערבה והעומד בראשה, שומרים על שתיקה ומאמינים כי זו דרך ההתנהלות הטובה ביותר בכל הנוגע ליחסים ביניהם לירדנים.
לפנייה לכתב/ת 
