שתף קטע נבחר

במשך שעות: איש בביה"ח לא הבחין שחולה מת

בן 25 שסבל ממחלה חשוכת מרפא הלך לעולמו במרכז "אלין" והדבר התגלה רק בבוקר. ביהמ"ש קבע שהצוות התרשל, וההורים יפוצו בכ-450 אלף ש'

בית החולים "אלי"ן" (מרכז לשיקום ילדים ונוער) ישלם כ-450 אלף שקל להוריו של צעיר שסבל ממחלת ניוון שרירים על שם "דושן" ומת במהלך אשפוזו: השופט יואב פרידמן מבית משפט השלום בחיפה שוכנע שמחדל של הצוות בהשגחה על החולה גרם למותו.

 

ב-2011 הגיע המנוח, אז בן 25, לבדיקת מעקב שגרתית בבית החולים שבו טופל מאז שהיה ילד. הוא אמור היה להיות מונשם באמצעות מכשיר הנשמה חיצוני-ביתי שהביא עמו. זאת הן בשל הצורך בהנשמה והן משום שמטרת האשפוז הייתה ניטור תוצאות ההנשמה בלילה, וכיול המכשיר לפיהן. רופא שנכנס לחדרו בבוקר שלמחרת האשפוז מצא אותו מת במיטתו, בעודו מחובר למכשיר ההנשמה שפעל, וכשמכשיר הניטור מצפצף. באותה עת הוריו ישנו גם הם בחדרו.

 

מאוחר יותר התברר על פי המכשירים שהוא הלך לעולמו בסמוך לשעה 1:00 בלילה, אולם איש לא הבחין בכך, לא הוריו ולא אח או אחות שהיו במשמרת לילה. בתביעה שהגישו ההורים נטען להתרשלות של בית החולים שגרמה למותו. אביו סיפר שהמחלה אובחנה אצל בנו כשהיה בן 7 או 8, ולאורך השנים הלכה והחמירה, עד שהגיעה למצב של ניוון שרירים מתקדם, שיתוק בכל הגוף, ובשנים האחרונות גם בעיות נשימה.

 

השופט פרידמן התייחס בפירוט לחוות הדעת הרפואיות מטעם הצדדים, ובסופו של דבר קבע כי "הוכח שרשלנותו של בית החולים גרמה לפטירת המנוח. על בית החולים לפצות הורי המנוח בתורת יורשיו".

 

מן התיעוד והעדויות עלו שתי סיבות אפשריות למוות: כשל נשימתי או הפרעה בקצב הלב. אלא שנקבע כי הדבר אינו מעלה או מוריד לשאלת האחריות, שכן בשתי החלופות ניתן היה להציל את המנוח אילו מישהו היה מבחין בכך בזמן.

 

בנוגע לעובדה שאף אחד לא הגיע או הבחין במותו, עלו כמה אפשרויות סבירות. בין אם שהצפצוף במכשיר הניטור היה בעוצמה חלשה או שכשל טכני גרם לו לא לצפצף עד הבוקר, ובין אם לא נעשו בדיקות חוזרות של נתוני הניתור במהלך שעות הלילה ולא ניתן היה לשמוע את המכשיר מבעד לדלת החדר שהושארה סגורה.

 

כך או כך, קבע השופט כי "כל האפשרויות הסבירות מוליכות אפוא למסקנה כי מדובר בכשל של בית החולים שגרם לפטירה".

 

כשל נוסף היה שמסיבה שאינה ברורה לא נמצאו נתוני מדידה שנתן מכשיר הניטור בין השעות 22:30 באותו ערב (השעה שבה נרדם המנוח) ועד חצות. "זו תעלומה שבמגרשו הראייתי של בית החולים והיא לא זכתה למענה", צוין בפסק הדין.

 

הפיצוי בסך 365,100 שקל ניתן בגין הוצאות קבורה, נזק לא ממוני וקיצור תוחלת חייו של המנוח - שעל פי הערכה מוסכמת יכול היה לחיות חמש שנים נוספות, וכן פיצוי על אובדן הכנסה מקצבאות נכות ב"שנים אבודות". בית החולים ישלם בנוסף הוצאות משפט וכן שכר טרחת עו"ד בסך 85,433 שקל.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
אילוסטרציה
צילום: shutterstock
עו"ד רן שקד
מומלצים