מחאת הדלק באיראן: "המצב שלנו רק יחמיר"
מהומות ברחבי הרפובליקה האיסלאמית בעקבות העלאת מחירי הדלק. מפגינים יצאו לרחובות בעשרות ערים, ומדווחים על שוטרים שפתחו באש: "רוחאני תתבייש, תעזוב אותנו במנוחה". ד"ר רז צימט, מומחה לענייני איראן: "המחאה המשמעותית ביותר מאז 2017"
כוחות הביטחון באיראן התעמתו אתמול (שבת) עם מפגינים בטהרן ובעשרות ערים נוספות, בגל מחאה נוסף נגד הממשלה של הנשיא חסן רוחאני. הפעם יצאו ההמונים לרחובות במחאה על העלאת מחירי הדלק. "רוחאני תתבייש! תעזוב את המדינה במנוחה!", קרא הקהל באחד הסרטונים שעלה לרשת.
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
ההפגנות מגבירות את הלחץ על הממשלה האיראנית, שמתקשה להתמודד עם השלכות הסנקציות האמריקניות על כלכלתה אחרי פרישת ארה"ב מהסכם הגרעין. איראן סובלת מבעיות כלכליות קשות: אינפלציה גואה, אבטלה גוברת וצלילה של ערך המטבע הלאומי. יוקר המחיה באיראן מקשה על האזרחים עוד יותר.
רבים מהאיראנים, שחיים במדינה שעשירה בנפט, רואים בדלק זול זכות בסיסית. המחאה התחילה ביום חמישי, כשחברת הנפט המרכזית הודיעה שמעתה מחיר ליטר בנזין מזנק מ-10,000 ריאל (82 אגורות) ל-15,000 ריאל (1.24 שקל). בנוסף הוגבלה צריכת הדלק ל-60 ליטר בחודש, ומי שיתדלק מעבר לכך יצטרך לשלם פי שלושה מהמחיר הרגיל. להגנתה הסבירה הממשלה שהיא רוצה להשתמש בכסף לעזור לעניים.
רוב ההפגנות בגל המחאה הנוכחי אמנם שקטות, אך בכמה ערים פרצו עימותים ואף דווח על חילופי אש בין שוטרים למפגינים. גולשים איראנים העלו לרשת סרטונים של שוטרים יורים גז מדמיע על מפגינים, ועל המונים שמציתים אש במחאה נגד המשטר. עד כה דיווחה איראן על מפגין אחד שנהרג ועל כמה פצועים. לפי דיווחים לא מאומתים שמתפרסמים ברשת, מניין ההרוגים גבוה בהרבה ועומד על 15. גם מספר העצורים במחאה עדיין לא ברור.
מהומה גדולה פרצה שלשום בעיר סירג'אן, 800 ק"מ מדרום לטהרן. הטלוויזיה האיראנית דיווחה שהמפגינים ניסו להצית מחסן נפט, אך השוטרים עצרו אותם. סרטונים שעלו לרשת הראו שאכן פרצה אש במחסן. מחמוד מחמודבדי, נציג משרד הפנים בסירג'אן, סיפר שהמחאה הייתה שקטה בתחילתה, עד שהגיעו רעולי פנים עם אקדחים וסכינים. "הם התעקשו להגיע למחסן הנפט ולגרום למשבר", הוא אמר. "המשטרה לא קיבלה אישור לירות על המפגינים, אלא רק לירות באוויר לאות אזהרה. זה מה שהם עשו". הוא סיפר שאזרח אחד נהרג בעימותים, ולא פירט אם אותו אזרח נפגע מירי.
בעיר בהבאן שבמחוז חוזיסטאן בדרום מערב איראן הציתו מפגינים מבנה של הבנק המרכזי. גם שם, לפי דיווחים, השוטרים ירו גז מדמיע. בעיר חוראמשהר, גם היא במחוז חוזיסטאן, דווח על יריות בהפגנות. המתיחות באזור נחשבת לנפיצה במיוחד מכיוון שריכוז המיעוט הערבי בו גבוה בהשוואה לשאר המדינה.
אתמול בבוקר, עם תחילתו של שבוע העבודה באיראן, עצרו מפגינים בטהרן מכוניות בכבישים מרכזיים. התנועה בכביש המהיר אימאם עלי נחסמה, והמפגינים קראו לשוטרים להצטרף אליהם – בשעה ששלג ראשון לעונה החל לרדת בבירת איראן. גם בערים גדולות אחרות, כמו שיראז ואיספהאן במרכז איראן, מחו נגד השלטון. "בשיראז אנשים מאוד כועסים", סיפר עד ראייה לרויטרס. "שמעתי יריות. יש מאות אנשים ברחוב, הבוקר הם שרפו ניידת משטרה".
"המצב של האנשים רק יחמיר", אומר בייאוש טבוד טייבי, שהגיע לתדלק את הרכב בתחנת דלק בטהרן. "הכול, כולל מוצרי המזון, יהיה יקר יותר. המצב הכלכלי של האנשים רק יחמיר, הוא לא יכול להשתפר. זה יהיה טוב לממשלה, בגלל שההכנסות מהדלק יהיו גבוהות פי שלושה".
איראן מנסה כרגע להפריך את הדיווחים של ערוצים שמזוהים עם האופוזיציה, ואומרת שהסרטונים שעולים לרשת ומתעדים חילופי אש הם "פייק ניוז" של "תקשורת עוינת". בתגובה מפגינים בסרטונים רבים החלו לפרט בסרטונים על מועד ההפגנה והמיקום המדויק שלה. התובע הכללי באיראן, מוחמד ג'פאר מונתאזרי, אמר שאין לו ספק שלמתפרעים בהפגנות יש קשרים לגורמים מחוץ לאיראן.
ההנהגה האיראנית רוצה למנוע שחזור של הפגנות הענק בסוף 2017, אז נהרגו 22 מפגינים במחאה ב-80 ערים ויישובים. מחר ידונו המחוקקים האיראנים בהעלאת מחירי הדלק. חלק מהמחוקקים אמרו שהם מכינים הצעה שתאלץ את השלטון לבחון שוב את ההחלטה. בינתיים דווח על שיבושים קשים באינטרנט באיראן, והחשש הוא שמדובר בניסיון של הרשויות להקשות על התקשורת בין המפגינים.
שר הפנים האיראני, עבד א-רזא רחמאני, הזהיר אתמול את המפגינים שיתעמתו עם כוחות הביטחון ואמר: "תחת הכותרת 'התנגדות להחלטת השינוי בתמחור הדלק' יש מעשים של אנשים מסוימים שגרמו לבעיות רבות לאומה. עד כה הכוחות גילו איפוק כלפי המפגינים. אבל אם המצב יימשך כוחות הביטחון יבצעו את תפקידם. בתנאים האלה על ההפגנות להישאר בגבולות המותר בחוק". השר הוסיף כי "זה לא אינטרס של אף אחד שהמצב הנוכחי יימשך".
ד"ר רז צימט, מומחה לענייני איראן מהמכון למחקרי ביטחון לאומי, אומר שההפגנות שפרצו ברפובליקה האיסלאמית בסוף השבוע הן החמורות ביותר מאז גל המחאה שפקד את איראן בסוף שנת 2017 ובתחילת 2018. לדבריו ההפגנות מקיפות עשרות ערים, אם כי לא ברור מה היקף המשתתפים בהן.
ד"ר צימט מדגיש כי בדומה לגל המחאה ההוא, שדעך לאחר כשבועיים, המחאה הנוכחית היא כלכלית במהותה, גם אם לעתים נשמעות בה קריאות נגד הנשיא רוחאני ואף נגד הפניית המשאבים מצד המשטר האיראני לתמיכה בסוריה, בעיראק ובארגוני הטרור.
"עיתוי ההחלטה בעניין הדלק נראה לכאורה מפתיע", אומר ד"ר צימט, "משום שהמשטר מודע לכך שאזרחי איראן מתמודדים עם מצוקות כלכליות חריפות ועם אינפלציה דוהרת. גם המחאה העממית בעיראק ובלבנון עוררה דאגה בטהרן מפני גלישת ההפגנות לשטח איראן. עם זאת, החרפת המשבר הכלכלי והצורך להגיש בשבועות הקרובים את תקציב המדינה לאישור הפרלמנט חייבו את הממשלה בטהרן לקבל החלטה זו תוך נטילת סיכון מחושב, לאחר שבשנת נאלץ 2018 הנשיא רוחאני לסגת מכוונותיו להעלות את מחירי הדלק בעשרות אחוזים".
לדברי ד"ר צימט, החלטת הממשלה שבה ומעידה על עוצמת המשבר הכלכלי באיראן, שכבר חייב את הממשלה האיראנית לפתוח מחדש את תקציב המדינה בשל הירידה הדרמטית בהכנסות הנפט והגירעון בתקציב. לצד ציון העובדה שהעלאת המחירים אינה נטולת סיכונים הוא מדגיש: "מנגד היא עשויה לאפשר לממשלה לקדם רפורמות מבניות בכלכלה האיראנית שיגבירו את יעילות המשק. בחודשים האחרונים התקבלו באיראן כמה החלטות בנוגע לצמצום התלות בהכנסות המדינה מנפט ולייצוב המטבע המקומי, ואם ההחלטה האחרונה אכן תאפשר התייעלות כלכלית, הדבר עשוי לסייע לאיראן להתמודד בהצלחה רבה יותר עם השפעות הסנקציות".
בהקשר הפוליטי מעריך ד"ר צימט כי התגובות החריפות להחלטת הממשלה יחלישו עוד יותר את מעמדו של הנשיא רוחאני, וזאת דווקא לקראת הבחירות לפרלמנט הצפויות בראשית 2020. ד"ר צימט מזהיר מפני תקוות שווא בנוגע לקריסתו הצפויה של המשטר האיראני: "בשלב זה לא נראה שהמחאה מציבה אתגר מיידי ומשמעותי ליציבות המשטר, שכבר הוכיח את יכולתו ואת נכונותו לנקוט את כל האמצעים הדרושים כדי לדכא מחאות עממיות. עם זאת, אין ספק שהמחאה מצביעה על עוצמת התסכול הציבורי וניזונה מתחושת חוסר אמון גוברת מצד האזרחים כלפי השלטונות, שאינם מצליחים לספק פתרונות יעילים למצוקותיהם".
לפנייה לכתב/ת 
