לא באמת אכפת לו מישראל

מה שנראה כתמיכה בלתי מסויגת מצד דונלד טראמפ הוא רק מנגנון הישרדות פוליטי: לשמור את הימין הנוצרי ואת היהודים האורתודוכסים קרובים אליו

ציפי שמילוביץפורסם: 18.11.19 , 12:36

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ (צילום: רויטרס )

הבסיס הפוליטי של דונלד טראמפ מורכב בארה"ב משלוש קבוצות: גברים לבנים שלא הלכו לקולג', נוצרים אוונגליסטים ויהודים אורתודוכסים. זו ברית משולשת מוזרה, אבל זה הקהל שאליו מכוון טראמפ כמעט כל החלטה על מדיניות. בתמורה הם מעניקים לו תמיכה מוחלטת, שבלעדיה לא היה נבחר לנשיא ב-2016 ולא היה לו סיכוי להיבחר שוב בשנה הבאה. טראמפ יודע את זה. האמריקנים ששייכים למשולש הזה הם היחידים שהוא מקפיד לא להעליב, וגם היחידים שבפניהם הוא מופיע.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

בשבוע שעבר נאם טראמפ בפני תומכים מהקהילה החרדית בניו יורק, והתייחס פומבית לישראל בפעם הראשונה מזה שבועות. הייתה לו בדיחה לא רעה על המצב הפוליטי – "הם ממשיכים לעשות שם בחירות ואף אחד לא נבחר" – והוא הזכיר לנוכחים ש"יש לי 95 אחוזי תמיכה בישראל". אבל הרגע שזיקק הכי טוב את הלך הרוח של טראמפ היה כשהתייחס למצב הביטחוני בדרום כמו היה שדר טלוויזיה שמדווח מהשטח: "זה מטורף, טילים עפים וישראל יורה בחזרה".

את רוטינת הקריין שמתאר מה קורה שומר טראמפ לסיטואציות שפשוט לא מעניינות אותו. וכמעט כל סיטואציה שלא משפיעה עליו באופן אישי לא מעניינת אותו, כי את דונלד טראמפ מעניין רק דונלד טראמפ. מה שקורה בין ישראל לפלסטינים פשוט לא נוגע לו. הוא לא יכול להרוויח מזה כסף, זה לא יכול לעזור לו פוליטית, הוא אולי היה מתערב אם היה חושב שזה ישיג לו את פרס נובל, אבל הוא יודע שזה לא יקרה. עברו הימים בהם נשיאי ארה"ב מיהרו לשלוח את שרי החוץ שלהם לעצור עוד סיבוב לוחמה, וכמו שמראה הפרשה האוקראינית שבגללה עומד טראמפ בפני דיוני הדחה – עברו הימים שבהם נשיאים קבעו את בעלי הברית שלהם לפי האינטרסים של אמריקה ולא לפי האינטרסים של הנשיא עצמו.

על פניו, מה שנראה כמו הנסיגה של טראמפ מהמזרח התיכון עולה בקנה אחד עם הגישה הבדלנית של "אמריקה פירסט", שעזרה לו להגיע לבית הלבן. אבל בפועל הוא לא באמת נסוג, הוא רק מזיז חיילים. הוא שלח אלפי חיילים לסעודיה, לבקשת ידידו, הנסיך מוחמד בן-סלמן, ואת ההחלטה להסיג חיילים אמריקאים מהאזור הכורדי בטורקיה קיבל לבקשת שליט אוטוקרטי אחר, ארדואן. לעומת זאת, ההתעלמות שלו ממה שקורה בישראל נובעת בעיקר מחוסר עניין. יש לו דיוני הדחה על הראש.

לדונלד טראמפ לא באמת אכפת מישראל, ובוודאי לא מעניין אותו מה יקרה יום אחרי שהוא יעזוב את הבית הלבן. מה שנראה כמו תמיכה בלתי מסויגת הוא בעיקר מנגנון הישרדות פוליטי אישי – לשמור את הימין הנוצרי ואת היהודים האורתודוכסים מאוחדים לגמרי מאחוריו. וברמה האינסטינקטיבית, זו שטראמפ פועל מתוכה 90 אחוז מהזמן – הוא פשוט מתעב מוסלמים, חוץ מאלה שהוא יכול לעשות איתם עסקים. זה מניע חלק גדול ממה שנראה כמו הצ'ק הפתוח שהוא נותן לישראל בשלוש השנים האחרונות, ומאפשר לו לטאטא מתחת לשטיח חלק משמעותי נוסף בבסיס התומכים שלו: אנטישמים.

ישראל היא אחת המדינות הבודדות בעולם שבהן דונלד טראמפ פופולרי, ואולי העברת השגרירות לירושלים מצדיקה את הפופולריות הזו, אבל על הדרך נהרסה התמיכה הדו-מפלגתית שהייתה לה בארה"ב. מחיר הנזק הזה ישולם הרבה אחרי שטראמפ כבר לא יהיה בבית הלבן.