המטרה: להסית נגד ערבים. האמצעי: חמינאי
אליבא דנתניהו, הצטרפות אזרחי המדינה ילידי הארץ לממשלה על אדמתם ובמדינתם היא "פיגוע הלאומי ההיסטורי" שיביא לחגיגות ברמאללה ובטהרן
בנימין נתניהו(צילום: קטל שחר)
לפני כחמש שנים נהרנו לקלפיות בהמונינו, הצבענו ובגאווה לרשימה הערבית המשותפת והקנינו לה 13 מנדטים. כך היא הפכה אז לרשימה השלישית בגודלה בכנסת. לפני יומיים קמנו בבוקר מופתעים לגלות שקיבלנו "הוראות" מאיראן להקים ממשלת מיעוט עם הגנרל בני גנץ. אם אתם רוצים להבין למה, חפשו את הנאום של בנימין נתניהו ב"כנס חירום" שכינסה סיעת הליכוד לפני יומיים.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
מהסקירה היומית המסכמת את החדשות בעולם הגיעה לידו של נתניהו ידיעה מתורגמת מהתקשורת האיראנית שמדווחת על המלצותיו של עלי חמינאי לפלסטינים. בהמלצה, שראש הממשלה מתייחס אליה ברצינות כמעט כהוראה, חמינאי מציע לנו, הפלסטינים, לבחור את הממשלה שלנו ולסלק אנשים כמוהו. שוב הוא במרכז העניינים והחדשות, וכמה מפואר כשזה בא דווקא מאיראן. אלא שהפעם זה לא נגע באזרחים הערבים בלבד, הפעם ההסתה באה גלויה ולא מתנחמדת כנגד הרשימה המשותפת.
הרי זה בדיוק מה שנתניהו חיפש במטרה להסית את קהל ה"מרכז-גנצים" לעבר הליכוד, באמצעות הדה-לגיטימציה כלפי החברה הפלסטינית בישראל ונציגיה, כמו שהוא ידע לעשות תמיד ובקלות. ואם תהיתם למה, התשובה היא: המנדט.
נתניהו בפועל מוכן לנסות כל אמצעי על מנת להקים ממשלת אחדות עם כחול לבן. והמשתמע מכך הוא כי ממשלה כזו, אשר בה יכהן כשנתיים, עדיפה לו על כלום. לפיכך, ובלי להניד עפעף, אין בכמה מילים קשות על חשבון חברה שלמה כדי לגרוע ממנו כל ניסיון אפשרי להישאר בממשלה.
נתניהו בכנס ה"חירום" (צילום: קונטקט, עמית הובר)
הנזיפה הפומבית שקיבל נתניהו מהנשיא ראובן ריבלין היא חשובה, אבל אין בה כדי להניח את דעתו של הציבור הערבי ואת דעת נציגיו. אכן איננו גיס חמישי, ומן הראוי שהנשיא יגנה אמירות כאלה, אולם זה לא נתון להתדיינות: קיומנו הוא עובדה וההכרה בו היא זכות. הציבור הערבי בישראל רואה עצמו חלק מהמדינה, תובע שוויון מלא, כאמור בזכות, גם כאשר הוא רואה את עצמו חלק מהעם הפלסטיני כולו. בטייטל הזה לא מתקיימת סתירה.
"הפיגוע הלאומי ההיסטורי" שלפיו נתניהו משער שיחגגו ברמאללה ובטהרן, הוא הצטרפות אזרחי המדינה ילידי הארץ לממשלה בארצם על אדמתם ובמדינתם. האחריות הלאומית שהוא מטיל על מפלגת כחול לבן, היא האחריות המוסרית שעל גנץ וחבריו לגלות ולאזור אומץ "לרעיון ההזוי" לקרוא לחברי המשותפת, ולו כדי להוכיח אחרת.
עם הזמן הציבור הערבי הפך לשווה נפש להתבטאויות מסוג זה, במיוחד של ראש הממשלה, בתקווה שהפעם לא ימצא קבוצת "נציגית" קטנה של אזרחים ערבים להתנצל בפניה בגין אמירות כאלה. ולמען הסדר הטוב, הרשימה המשותפת לא תשב בממשלה כזו או אחרת, כל עוד יש סטטוס קוו שמור היטב ולא משתנה.
- מהא אגבריה הכותבת היא משפטנית ופעילה פוליטית
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
מהא אגבריה
צילום: לואיס פישמן
מומלצים
