ה-OECD בתחזית קודרת לישראל: צמיחה של פחות מ-3% בשנתיים הבאות
לפי התחזית הכלכלית למחצית השנייה של 2019 שמפרסם הארגון, האבטלה בישראל תעלה, הגירעון יזנק, הצריכה תרד והחוב יתפח. עוד קובע הדו"ח: רפורמות מבניות במגזר החרדי ובמגזר הערבי הן "קריטיות" לצימצום הפערים ועידוד הפריון, ועל הממשלה להגדיל את היקף הכנסות המדינה ממיסים
הכלכלה הישראלית תצמח בשנים 2020 ו-2021 בשיעור נמוך מאוד במונחים היסטוריים, של 2.9% בלבד. כך עולה מהתחזית הכלכלית העולמית למחצית השנייה של 2019 שמפרסם ה-OECD, אחד מהארגונים הכלכלים החשובים בעולם, בו חברה ישראל.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בזכות רכישות כלי רכב: הצמיחה במשק טיפסה ב-4.1%
האטה חריפה בצמיחה של המשק ברבעון השני של 2019
הצמיחה הגרועה היא לא רק בגלל הצניחה ברכישת מכוניות
בדיוק לפני שנה העריכו כלכלני הארגון כי הצמיחה בישראל תגיע ב-2020 ל-3.3%, כך שמדובר בעדכון חד כלפי מטה. יתרה מזו: עד לפני שנה, כלכלני ה-OECD התייחסו לשנת 2020 כשנה של התמתנות זמנית, חריגה וארעית; העובדה שכעת הם חוזים צמיחה נמוכה שנתיים ברצף, מעידה על שינוי תפיסה - כלומר, מעבר למספרים, המסר שמעביר הארגון הוא שישראל נכנסת לתקופה של צמיחה ממותנת בראייה היסטורית: ב-25 השנים האחרונות, שיעור הצמיחה הממוצעת עמד על 3.7% ובעשור האחרון על 3.8%.
עם זאת, חשוב לציין שהמשתנה החשוב באמת בהקשר של נתוני צמיחה הוא הצמיחה לנפש (סך הגידול בתוצר ביחס לגודל האוכלוסייה, א.פ), כאשר שיעור הריבוי הטבעי בישראל הוא הגבוה ביותר במערב (3.1 ילדים לאישה), בעוד שממוצע ה-OECD עומד על 1.7 ילדים ובאירופה על 1.6.
"הביקושים המקומיים יאטו ככל ששוק העבודה ימשיך להתקרר, התמריצים הפיסקאלים (גידול בתקציב והפחתות המסים, א.פ) הולכים ודועכים וחוסר הוודאות בשל מלחמות הסחר מכבידה על העלייה בהשקעות", כותבים כלכלני הארגון לגבי הצמיחה במשק הישראלי. עוד הם מוסיפים, כי "תחילת יצוא הגז למצרים בשנים הקרובות תשפר את מאזן הסחר ותתמוך בצמיחת המשק. הצמיחה עשויה להיות חזקה יותר אם פיתוח שדות הגז יהיה מהיר יותר, יבוא האנרגיה יופחת והיצוא יגדל. לעומת זאת, יסוף השקל המתמשך והמתחים הגיאו-פוליטיים המוגברים יפגעו בצמיחה של ישראל, כאשר הביקושים המקומיים של המשק עשויים להאט במהירות רבה יותר אם הממשלה החדשה תבצע את ההתאמות התקציביות הנחוצות (קיצוצים והעלאות מסים) שאינן נכללות בתחזיות הבסיס".
ירידה מתמשכת ועקבית בקצב העלייה בצריכה הפרטית
אלא שהעדכון כלפי מטה בתחזית הצמיחה הוא רק חלק מהחדשות הרעות: כאשר צוללים לפירוט הביקושים, מגלים תמונה מורכבת. ראשית כל, נרשמת ירידה מתמשכת ועקבית בקצב העלייה של הצריכה הפרטית, שהפכה לקטר הצמיחה של המשק: מרמה של 3.6% ב-2017, לרמה של 3% בלבד ב-2021.
גם המספרים העוסקים בהשקעות במשק אינם נראים טוב: לפי הארגון, העלייה בהשקעות צפויה להגיע לשפל של 1% בלבד ב-2020, ולהתאושש במעט ל-1.8% ב-2021 - נתון נמוך לעומת 4%-5% בשנים הקודמות.
אם לא די בכך, גם היצוא, קטר מרכזי של המשק אף הוא, צפוי להתמתן בחדות: מעלייה של כעמט 6% ב-2018, לרמה של 4.6% ב-2019 ו-3% בלבד ב-2020, כאשר התאוששות צפויה רק ב-2021 - ל-3.5%. עם זאת, חשוב להדגיש כי ההתאוששות הזו מוסברת ברובה ביצוא גז טבעי ממאגר לווייתן, עליה מבססים כלכלני הארגון את רוב הצמיחה בשנתיים הבאות.
כפי שניתן היה לשער, הירידה בצמיחה תלווה בעלייה - אם כי מתונה - בשיעורי האבטלה, שתגיע השנה לשפל של 3.9%: ב-2020 היא תעלה ל-4.1% וב-2021 היא שוב תעלה ל-4.3%. "הצמיחה בצריכה הפרטית תתמתן כששוק העבודה יתקרר מעט", מסבירים כלכלני הארגון.
נתונים מאוד מטרידים - אם כי לא מפתיעים - מופיעים בחלק הדן במצבה הפיננסי של ממשלת ישראל: כך, הגירעון צפוי לזנק השנה ליותר מ-4% ולהתמתן במקצת במהלך השנתיים הבאות, כאשר גם החוב של ישראל צפוי להמשיך ולהמריא לרמה של 65% (ב-2017 עמד החוב על כ-60% בלבד).
לפי תחזיות ה-OECD האינפלציה במשק צפויה להישאר נמוכה מאוד עד 2021 לפחות, אז תגיע ל-1.7%,- עדיין מתחת לאמצע יעד יציבות המחירים שקבעה הממשלה (2%). לפיכך, מסמכים כלכלני הארגון, בנק ישראל יתחיל להעלות ריבית רק בתחילת 2021 - אם בכלל - וזו תהיה העלאה הדרגתית.
"הצמיחה נותרה חזקה וקרובה לשיעור הפוטנציאלי; הייצור התעשייתי נותר חסון ורכישות באמצעות כרטיסי אשראי ממשיכות להתרחב בקצב נאה; אמון העסקים והצרכנים נותר יציב למרות אי הוודאות הפוליטית הממושכת; היצוא מתחזק למרות יסוף השקל וההאטה בסחר העולמי, וזאת כתוצאה מהביצועים חזקים בשירותי התיירות וההייטק", מסכמים כלכלני הארגון.
הידוק המדיניות התקציבית וביטול פטורים "לא יעילים" ממס
גם הפעם נותנים כלכלני ה-OECD סדרה של המלצות להתמודדות עם האתגרים המורכבים של הכלכלה ישראלית. "על הממשלה החדשה להתמקד בשמירה על מרווחי תמרון תקציביים, תוך מתן אפשרות להגדלת ההוצאות בתחומים המשפרים את הלכידות החברתית ואת הפריון", נכתב. בחלק אחר של הסקירה הם מציינים כי "יש צורך בהידוק המדיניות התקציבית, כדי להחזיר את החוב למסלול של ירידה ולהבטיח מרחב תמרון במידה והסיכונים המאיימים על המשק יתממשו".
כלכלני ה-OECD גם סבורים כי על ממשלת ישראל להגדיל את הכנסות המדינה מיסים - ואף מצביעים על הדרך הנכונה בעיניהם לעשות זאת: לא באמצעות העלאת שיעורי המס לכלל האוכלוסיה, אלא באמצעות ביטול פטורים "לא יעילים", כלשונם, ממס, ובאמצעות הטלת אגרת גודש. בצד ההוצאות, ב-OECD ממליצים על העלאת גיל הפרישה של נשים ל-67, פעולה ש"תביא את הגירעון התקציבי לרמת בר-קיימא".
עם זאת, יתכן שההמלצות החשובות ביותר עוסקות בטווח הארוך יותר: "חיזוק הרפורמות המבניות על ידי שיפור התשתיות, במיוחד בתחבורה הציבורית; הגברת התחרות בענפים מוגנים; והעצמת ההכשרה המקצועית והחינוך בקרב המגזר הערבי והמגזר החרדי". את הצעד האחרון מגדירים כלכלני הארגון כ"קריטי" לצורך צמצום פערים והגדלת הפריון בישראל, שהוא בין הנמוכים במערב.
לפנייה לכתב/ת 
