מי שלא מכבד את רשויות החוק – לא יכול להנהיג
זהו קו פרשת המים. אסור למפלגות האחרות להסכים לכך שנתניהו ימשיך להבעיר אש נגד מוסדות המדינה, שלטון החוק, התקשורת וגורמים אחרים
"לחקור את החוקרים". נתניהו, הערב (קרדיט: מעון ראש הממשלה)
לעתים אין ברירה לאדם אלא לבחור צד. זה קשה מאוד כאשר משני הצדדים נעשים דברים שאסור לעשות, בין בשוגג ובין במזיד. נוח אפוא יותר לעמוד כאנשי האו"ם ולחלק ציונים לאחרים. אבל ישנם מצבים שבהם האחריות של הרוב הדומם צריכה להזכיר לנו כי לעתים מזומנות – דווקא השתיקה מהווה את העבירה החומרה, ונותנת כוח למעשים הבעייתיים. העמדה בהקשר זה חייבת להיות מוסרית. לא פוליטית ולא מפלגתית, ובעיקר – לא לנצל באופן מניפולטיבי את המציאות הנוכחית כדי לקושש קולות. המצב הרבה יותר חמור.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
מראשית התפוצצות הפרשה, וגם היום, אני מדגיש כי אין לי מושג אם המעשים המיוחסים לראש הממשלה בנימין נתניהו אכן נעשו על ידו. דברים חמורים מאוד נאמרים נגדו, כאילו אנשים יודעים את העובדות. עומדת לו חזקת החפות, ועומדת לציבור החזקה שהוא לא יודע את העובדות. זה תפקידו של בית המשפט לקבוע, ומשפט צריך להתנהל לאור עיקרון אחד בלבד – ראיות. אני חלק בלתי נפרד ממיליוני בני אדם במדינת ישראל שהראיות אינן בידם, ואין הם בית המשפט. על כן, יש דברים שאסור לומר על ראש הממשלה עד שיוכרע משפטו.
מראשית התפוצצות הפרשה אני מתייחס לדברים הגלויים שנעשים בלבד, ולא בשגגה אלא בכוונת מכוון. כבר התורה, בפרשת המלך, לימדה אותנו כי לכל שלטון אורבת סכנה של "לבלתי רום לבבו מאחיו". לאמור: שלטון עלול להשחית, והמלך עלול לנצל את כוחו למען טובתו האישית.
מדינת ישראל נגד בנימין נתניהו:
- היועמ"ש הכריע: נתניהו יואשם בשוחד
- נתניהו מגיב: "ניסיון הפיכה שלטונית, לחקור את החוקרים"
- לכתב האישום המלא - לחצו כאן
בשל כך נקבעו מנגנונים רבים להתמודד עם סכנה זו. בין המנגנונים נמצאים הרשויות שנועדו לבלום את עוצמתו של המלך ולהגביל אותה. בימי המקרא היו אלה הנביאים, השופטים והכהנים. בשלטון הדמוקרטי אלו הם המשטרה, הפרקליטות, מערכת המשפט, העיתונות החופשית, האופוזיציה, חופש הביטוי והקולות המוסריים.
נגד כל אלה נפתחה מלחמה של ממש. מול קולות אלה הוטחו האשמות משתלחות, שנועדו למנוע את תפקודם הראוי. הצעות חוק שונות ומשונות הונחו כדי לבטל את הביקורת על כוח השלטון. כל אלה אינם חשדות שלא התבררו. כל אלה הם מדיניות עקבית ושיטתית לאורך הדרך כולה – וחובה להילחם נגדה.
בנימין נתניהו בנאום התגובה להודעת היועמ"ש(צילום: AFP)
זהו קו פרשת המים שבו צריך להחליט. מערכת החקירה, הפרקליטות והמשפט עשו טעויות רבות. סביר להניח שאף הן לא נקיות מחולשות, וגם להן אורבת סכנת הגאווה, ואף הן נופלות בחטא ההיבריס. אולם בנקודת זמן זו, כאשר אורבת לנו סכנה קיומית הנובעת ממאבק כולל בכל הרשויות האלה – זה הזמן להתייצב לצד הנאבק בשחיתות ובעוול השלטוני.
ראש הממשלה נתניהו הביא את ישראל לפסגות גבוהות מאוד, ואני חש אסירות תודה לו על כך. לא זו בלבד, אלא שנכון הוא החוק הקובע שלא מוטלת עליו חובה משפטית להתפטר בגלל החשדות נגדו, שכן אין אנו כחברה רוצים שיינתן כוח להפיל ממשלה בידי פקיד ציבור, גם לא ביד היועץ המשפטי לממשלה. לא זו בלבד, אלא שהוא רשאי להגן על עצמו. אולם החובה מוטלת על המפלגות האחרות שאינן יכולות להסכים לכך שראש ממשלה שפועל כך נגד מוסדות המדינה, שלטון החוק, התקשורת וגורמים אחרים – ימשיך להבעיר את האש נגדם.
כאמור, זו צריכה להיות עמדה עקרונית, שנאמרת מעבר ל"מסך הבערות", והופכת לקביעה מתמדת: רק מי שמכבד את בולמי הכוח השלטוני ואת רשויות החוק והמשפט יכול לכהן בתפקיד מנהיגה של מדינה.
- הרב יובל שרלו הוא חבר בנשיאות מועצת העיתונות, בארגון רבני צהר ובפורום תקנה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
הרב יובל שרלו
מומלצים
