שתף קטע נבחר
 

תחילת עונת התפוזים: גרסת החקלאי

כשריח הגשם מתערבב עם ריח פירות ההדר: נכנסנו לפרדס של אהרון סגל, חקלאי ממרכז הארץ שמגדל תפוזים, וגילינו דרך חיים ותובנות שהגיעו מהעצים. סקרנים? צפו

 

בימוי: תמר אברהם | הפקה: מיכאלה חזני | עריכה: אסף אושי | צילום: ירון שרון

בימוי: תמר אברהם | הפקה: מיכאלה חזני | עריכה: אסף אושי | צילום: ירון שרון

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

החורף הגיע ואיתו ריח הגשם וריח פירות ההדר. את הריח הזה, נושם אהרון סגל, כל שנה, כל השנה, כבר כמה עשרות שנים.

 

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך:

 

סגל, פרדסן מכרכור, גדל במשפחה שעסקה בחקלאות עוד מימי המנדט הבריטי. בזמנו, המשפחה תפעלה משק שכלל פרות, תרנגולות, חמורים, ירקות וגם פרדסים. כשהגיע זמנו של סגל להמשיך את שושלת משפחתו החלקאית, הוא בחר להמשיך את קו הפרדסים, כי "הרגשתי שנולדתי ויועדתי לחקלאות", הוא מסביר.

הפרדסן אהרון סגל (צילום מתוך הידיאו)
הפרדסן אהרון סגל(צילום מתוך הידיאו)
 

סגל הוא מופע של איש אחד. מלבד עובד אחד שהוא מעסיק, סגל עושה הכל בעצמו: הוא קוטף, משווק, מוציא לפועל ואחראי לחלוקה של התפוזים לכל הארץ. הוא מאמין בשיווק ישירות ללקוח, במקום דרך צינורות מקשרים.

 

כשרואים את סגל, אי אפשר להתעלם מהאישיות המיוחדת הזו ומהתשוקה הבלתי פוסקת לחקלאות. הטבע, ריח הפירות, ריח העצים - כל זה חי בתוכו. מתוך התשוקה הזו, פיתח סגל במהלך חייו תיאוריה שנקראת "חשיבה נצחית", דרך חיים שהבין אותה תוך כדי העבודה בפרדס ובהתבוננות בעצים.

הפרדסן אהרון סגל (צילום מתוך הידיאו)
חשיבה נצחית: "נשארתי ילד"(צילום מתוך הידיאו)
"כבר בתור נער, כשהייתי יוצא לקטיף עם אבא שלי, הייתי מתבונן בעצים ואומר לעצמי 'לעזאזל, אני גוזם את העץ והוא כל הזמן צומח. יש לו את הידע'", הוא נזכר. "כשמתחיל הסתיו העץ משיל מעצמו אלמנטים מיותרים כדי שבאביב הוא יצמיח את עצמו מחדש. העץ לא מעמיס על עצמו את החיים, אלא משיל מעצמו דברים מיותרים כדי שיהיה לו כוח להפרות את עצמו ולהצמיח את עצמו כל פעם מחדש. האדם, הוא אפילו יותר עוצמתי מהעץ. כי אם אני ארצה אני יכול לכרות את העץ. לאדם יש כוח ותובנה יותר מהעץ". מכאן, התפתחה המחשבה הנצחית של סגל.

 

סגל מתגורר בבית צנוע, שממוקם באחד משטחי הפרדסים שלו. אבל ככל הנראה אם תעברו ליד הבית של סגל, לא תצליחו לפספס אותו. כל שטח הפרדס המקיף את הבית של סגל מקושט בבובות, בצעצועים, במגלשות, בטרמפולינות ובאלמנטים מפתיעים נוספים. בין הצעצועים מונחים שלטים עם משפטים שסגל המציא, בעקבות התיאוריה שפיתח.

הפרדסן אהרון סגל (צילום מתוך הידיאו)
ריח פרי ההדר מתערבב עם ריח הגשם(צילום מתוך הידיאו)
  

לא כל אחד יתחבר ויבין את התיאוריות של סגל, אבל הוא מצדו מאמין בהן בכל ליבו, וינסה לשכנע. סגל מאמין גם ב"ילדות נצחית", מה שמסביר את כל הצעצועים בחצר ביתו. "בחשיבתי, יש לי התפתחות אינסופית בחיים, כמו עץ", הוא מסביר. בשל כך סגל לא מסגיר את הגיל שלו. בתפיסת עולמו, הוא נשאר בן שנה. הוא מאמין בחיים בלי חתונה, בלי זוגיות, בלי ילדים, ואינו מעוניין במסגרת ששוחקת אותו.

 

"אולי לא מתאים לי להיות אבא", מודה סגל. "זה לא מתאים לכל אחד, אבל הילדים שלי זה הילדות הנצחית שלי, זה האנושות כולה, והעצים הם חלק מזה".

 

"תמיד שואלים אותי 'איך אתה מתפרנס מזה?', וברור שאני מתפרנס מזה, אני הכי טוב בזה. זו היכולת הקוסמית שלי. זה מה שאני יודע לעשות", הוא אומר. "ברגע שאדם מגלה את היכולת הקוסמית שלו, שהיא הכוח הגרעיני שבו, זה השפע שלו, וזו הפרנסה האינסופית שלו. הוא לא ילך להילחם על כל שקל, השקל יבוא אליו. מהבוקר אני נמצא בתוך האדמה, עם האנרגיה הזכה והטהורה ביותר שאני מקבל מהעצים". 

 

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום מתוך הידיאו
ביקור בפרדס של אהרון סגל: האיש שנשאר ילד
צילום מתוך הידיאו
מומלצים