זמן פורענות
נאום נתניהו הבליט את תוכניתו הסדורה שכוללת חסינות בנימוק חוסר תום לב. אבל תסריט הבלהות מבחינתו מוחשי במיוחד, סודק בעומק הליכוד וגוש הימין ומקרב סוף עידן | פרשנות
כהונת ראשי ממשלה, אמרו אתמול בכירים במערכת הפוליטית, תמיד מסתיימת בהפתעה. אין סימנים מקדימים. ראש ממשלה גם אף פעם לא מכשיר יורש, כי הוא לא מאמין שזה יקרה.
במקרה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, יהיו שיאמרו שדווקא כן היו סימנים מקדימים. שהכול חורק כבר תקופה די ארוכה ושהעובדה שלא הצליח להרכיב ממשלה פעמיים היא לא רק סימן מקדים, אלא זרקור ענק שמהבהב פה כבר שנה. למרות זאת, אומרים הבכירים, נתניהו לא חשב לרגע שזה קורה. לא ראה סימנים מקדימים.
מבחינתו, הדרך שבה טיפל ב"תקלות" שבדרך, העלימה כל סימן שמרמז על הרעות שצפויות. הצורה שבה שיחק עם הקלפים החלשים שהיו בידיו נטעה בו תקווה. הקמת הגוש הימני המבוצר, היכולת לדלג בסיבוב הבחירות הקודם מעל פריימריז לראשות הליכוד למרות גדעון סער, קירוב היריב הפוליטי נפתלי בנט וטרפוד ממשלת המיעוט. נתניהו, על אף מצבו המשפטי והפוליטי המורכב, הציג כהרגלו יכולות וירטואוזיות יוצאות דופן.
אלא שלמרות זאת, הוא כאמור לא חלם על תסריט בלהות מהסוג שצף אתמול בשולי האירועים ועשוי לקבע פה סדר חדש; האפשרות שנשיא המדינה ראובן ריבלין לא יוכל להטיל עליו את מלאכת הרכבת הממשלה בגלל כתב האישום. ואם זה יקרה, תקרוס המכונה הענקית ששמה בנימין נתניהו בגלל בורג קטן שהשתחרר ולא נלקח בחשבון.
הספדים לקריירה של נתניהו נשמעו כבר לא מעט. ובכל זאת, במצב דברים כזה, ולמען האמת שגם בלעדיו, האירוע שבו חזינו אתמול בערב מסמן כנראה את סיומה של תקופה. סוף עידן.
אחד הסימנים הוא אפקט התגובות. לשרי הליכוד ולחלק מחברי הכנסת שהגיבו לקח לא מעט זמן לעשות זאת. יש לא מעט שהעדיפו לא לעשות.
הליכוד זו רק צרה אחת. גם בגוש הימין המצב מורכב מאוד, וההערכה היא שכבר בקרוב יחלו שם סדקים של ממש לקראת נפילת החומות. אמש נשמעו הרחשים הראשונים, ואם כך, נתניהו דוהר לדרך ללא מוצא.
על הקווים צופים ומתחממים כבר היורשים הפוטנציאליים: גדעון סער, נפתלי בנט, ניר ברקת. אולי גם אחרים בליכוד שעד כה ביקשו להפגין נאמנות לנתניהו וייתכן שכעת ישנו את דעתם: ישראל כץ, יולי אדלשטיין, גלעד ארדן ואחרים שקולם לא נשמע.
יש זמן?
מהצד של בלפור, ככל שזה תלוי בנתניהו ובסביבתו הקרובה, הושלם אתמול בערב חלקה הראשון של תוכניתם הסדורה. במערכת הפוליטית נשמעו אתמול ניתוחים חותכים לכך שעד רגע זה, כל מה שנתניהו ניסה לעשות זה למשוך זמן. גם במשא ומתן הקואליציוני. הוא לא באמת רצה אחדות משום שהבין שכתב אישום ירסק את המגדל הזה ממילא. כנאשם הוא לא יכול לסמוך היום על גוש הימין וחברי הליכוד, אז על בוגי ולפיד יסמוך?
ויש לאן להמשיך. יש זמן. 30 יום עומדים לרשות נתניהו כדי לבקש את החסינות, ואם הולכים לבחירות (על נתניהו אין מגבלה להתמודד), במהלך שלושה חודשים אין ועדת כנסת שתדון בחסינות ולא ניתן להניח את כתב האישום בבית המשפט עד אחרי דיון בוועדה. יחד עם הזמן להרכבת ממשלה אחרי הבחירות הבאות (אולי הפעם), ההליך נכנס לקיפאון של חמישה חודשים לפחות.
מוצא מהמבוי הסתום הזה יכול להיות פתרון שימצא היועץ המשפטי של הכנסת להקמת ועדת כנסת שתדון בבקשת נתניהו לחסינות (ובאותה הזדמנות גם בבקשתו של השר לשעבר חיים כץ). לנתניהו, מטבע הדברים, אין אינטרס לקדם פתרון שכזה. באופן אירוני, דווקא מתנגדיו ירצו לקדם דיון בחסינות, מכיוון שבכנסת הנוכחית אין לו רוב. בכל מקרה, סביר להניח שהנושא יתגלגל לבג"ץ.
אם לחזור לתוכנית הסדורה - זה תקופה די ארוכה טוען נתניהו שרודפים אותו, שיש אכיפה בררנית, שהכול תפור. "לא נתניהו - לא חוקרים" ו"משחק מכור" היו חלק בלתי נפרד מקמפיין הבחירות. עכשיו ברור לחלוטין למה.
אחת העילות המרכזיות למתן חסינות היא שכתב האישום הוגש בחוסר תום לב. נתניהו הלביש את האירועים הפוליטיים מתחילת הדרך על הסעיף הזה. אם יטען עכשיו שכתב האישום נגוע בחוסר תום לב, אחרי קמפיין של חודשים ארוכים בדיוק באותו הנושא - לא יהיה איש שהטענה הזאת תישמע לו חריגה או מפתיעה.
מה ימנע בחירות
כמה אפשרויות עומדות כרגע על הפרק לשינוי יסודי במערכת הפוליטית המצויה על סף בחירות: האחת היא התערבות מוקדמת של בג"ץ בתגובה לעתירה (כמו זו שהבטיח להגיש יו"ר העבודה עמיר פרץ) שדורשת יציאת נתניהו לנבצרות. אז יתקיים הליך של בחירת ממלא מקום.
התסריט השני הוא קריסה אפשרית של נתניהו בסקרים, שתאלץ אותו להסיק מסקנות ביחס להליכה לבחירות. התסריט השלישי נוגע לאפשרות שעם או בלי חוות דעת של מנדלבליט באשר ליכולתו של נתניהו להרכיב ממשלה תחת כתב אישום, אחד או יותר משחקני הימין שהוזכרו - סער, ברקת, אדלשטיין, ארדן - יעשה מעשה. בכל מקרה, הערב הדרמטי והתקדימי אמש יוליד המשך דרמטי לא פחות.
לפנייה לכתב/ת 
