הדיקטטור מאחד את המדינה עם אהבת כלבים
האלבאי, כלב רועים אסייתי, מלווה את תושבי טורקמניסטן כבר 4,000 שנה, אבל עכשיו, בניסיון לחזק את הזהות הלאומית, הוא זוכה לתהילה חסרת תקדים: השליט ברדימוחמדוב כותב עליו ספרים, חורז לו שירים – ובקרוב גם יבנה לו פסל בבירה. פוטין כבר קיבל אחד במתנה
הוא ניתן במתנה למנהיגים זרים, הנשיא כותב עליו שירים ועכשיו הוא גם משמש השראה לפסל חדש בבירה: בטורקמניסטן, מדינה סובייטית לשעבר הידועה בחיבתה הגדולה לסוסים, זו דווקא המניה של כלב הרועים האסייתי שנמצאת עכשיו בעלייה.
כבר עידן ועידנים – או 4,000 שנה אם תשאלו את הנשיא הכל-יכול גורבנגולי ברדימוחמדוב – שכלבים מהסוג הזה, שהמקומיים קוראים להם "אלבאי", מלווים את תושביה של הארץ המדברית בעיקרה, מְהלכים לצד הנוודים ועדריהם.
אבל עכשיו רשומים הכלבים האלה כבעלי מעמד של מורשת לאומית בטורקמניסטן, וכיוון שהנשיא ברדימוחמדוב משתמש בהם לחיזוק הגאווה הלאומית – מעמדו של האלבאי רק עולה ועולה.
בספר עב כרס שפרסם השנה ברדימוחמדוב על האלבאי הוא כתב כי אבות אבותיהם של הטורקמנים "ראו בסוס את חלומותינו – ובאלבאי את אושרנו". בספטמבר השנה הציג לשרי ממשלתו פואמה על הכלב כ"סמל להישג ולניצחון", ומאז היא כבר הפכה לשיר מולחן.
ממש החודש חשף ברדימוחמדוב תוכנית להקים בבירה אשגבט פסל לכבוד הכלב – וייתכן שגובהו יגיע ל-15 מטרים. מדובר בכבוד שבעבר נשמר בטורקמניסטן רק לסוסים, כולל סוס אחד שעליו הוצג ברדימוחמדוב רוכב.
גיבור על זאבים
טורקמניסטן היא מדינה מסוגרת בעלת שלטון אוטוריטרי למדי, ולדברי מומחים העוקבים כבר שנים אחרי המתרחש בתוכה העובדה שברדימוחמדוב מופיע בתקשורת הממלכתית לעתים קרובות כשלצדו אלבאי היא יותר מסתם גחמה אישית. לדברי ויקטוריה קלמנט, היסטוריונית ומחברת הספר "ללמוד להפוך לטורקמני", האלבאי "עוזר למדינה לחזק את הרעיון ששטח טורקמניסטן הוא שטח טורקמני למדי" – כפי שעושים סוסי האחל-טקה, הזן הלאומי של טורקמניסטן, הידוע ביופיו.
אף שהאלבאי נפוץ גם בבירה אשגבט, שם נהוג לגדלו כחיית מחמד ביתית, דווקא הפריפריה הכפרית של טורקמניסטן, מדינה בת 5.5 מיליון תושבים, מחזיקה בקשרים העמוקים ביותר עם הכלב הזה.
אשיר אגה-אישנוב, בן 73, מספר שכילד פחד מהאלבאי – אבל רק עד שסבו הרועה הסביר לו שאלבאי לעולם לא יפגע בבן אדם. לילה אחד, כשהמחנה שלהם במדבר הוקף על-ידי זאבים מייללים, נוכח לגלות את יכולות הלחימה של הכלב מקרוב.
"סבא שלי ואני קפצנו החוצה מהאוהל וראינו זאב תופס כבשה", הוא מספר. הכלב שלו רץ אחרי הזאב, תלש חתיכה מצווארו – וגרם ללהקה לסגת בפחד. "נדהמתי מהאומץ של הכלב שלנו", הוא נזכר בהתרגשות.
השגריר ניסה להבריח
ייצוא האלבאי מטורקמניסטן איננו בא בחשבון. החוק קובע עונשים למי שמנסה לעשות זאת, וכששגריר קזחסטן בטורקמניסטן ניסה ב-2005 להבריח כלב מחוץ למדינה התעורר משבר דיפלומטי בין המדינות.
ובכל זאת, יש ייצוא ויש ייצוא: כמה אישים זרים בני מזל קיבלו בשנים האחרונות כלבי אלבאי במתנה מטורקמניסטן, ואחד מהם הוא נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. בשנת 2017 העניק לו ברדימוחמדוב כלב כזה ליום הולדתו ה-65 של הנשיא הרוסי.
הרגע הכי מעורר גאווה אולי של האלבאי היה כשנבחר לסמל אליפות אסיה לאומנויות לחימה באולמות, טורניר שטורקמניסטן אירחה ב-2017: במרוץ לתפקיד הסמל ניצח האלבאי את יריבו הנצחי, הסוס.
את האלבאי נוהגים הטורקמנים להכשיר ללחימה כבר מגיל צעיר, אבל שלא כמו במקרה של כלבים משוטטים, שארגונים למען בעלי חיים מאשימים את טורקמניסטן בחיסולם ביריות, הנורמות התרבותיות מגינות על האלבאי ממוות או מפציעה קשה בקרבות שבהם הוא מעורב. דובלט קוריקוב, ששימש במשך יותר מעשור כראש התאחדות האלבאי הגדולה ביותר בטורקמניסטן, מסביר שהקרבות נעצרים ברגע שאחד הכלבים מראה פחד.
עוד על טורקמניסטן וברדימוחמדוב:
- הרודן ונכדו הקליטו קליפ אירוויזיוני לחג המולד
- השער לגיהינום: מסע אל המכתש הבוער
- חקירה בשירותים: הנתינים מנגבים עם תמונת השליט
- המדינה שמבריחה מגבות כדי לשרוד
בסיור בכלבייה בביתו מצביע קוריקוב בגאווה על כלב במשקל 100 קילוגרם ששמו "גפלן", כלומר "נמר", ומספר שהוא זכה באליפות טורקמניסטן לקרבות אלבאי בשנת 2018. לדבריו, אלופים כמוהו יכולים להימכר תמורת יותר מ-25 אלף דולר – אבל לו אין כוונה למכור אותו.
"אם הילד שלי חולה, אני מבקש מאשתי לקרוא לרופא", הוא מסביר. "אם הכלב שלי חולה, אני יושב איתו יום ולילה ולא אוכל עד שהכלב שלי מתחיל לאכול".
עדכון (דצמבר 2020): סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה ב-12 בנובמבר כי השליט ברדימוחמדוב קיים את הבטחתו וחנך פסל זהב גדול של כלב האלבאי בכיכר בבירה (ראו סרטון).
לפנייה לכתב/ת 
