התחבורה הציבורית בדרך ללא מוצא: מחסור חמור באוטובוסים ובנהגים
יותר מ-2,000 אוטובוסים ו-3,000 נהגים חסרים, הרכש תקוע בסבך משפטי ומשרדי התחבורה והאוצר מגלגלים אחריות. בינתיים הפקקים מתארכים והפתרונות מחכים ליישום. יו"ר ארגון נהגי האוטובוסים מזהיר כי הנהגים עובדים יותר והסכנה לתאונות גוברת. תמונת מצב מדאיגה
עם ההחמרה במצב הפקקים, שהובילה לפתיחת נתיבים שיתופיים שיעילותם שנויה במחלוקת, מופנה שוב הזרקור להזנחה החריפה בתחבורה הציבורית בישראל. לפי גורמים במשרד התחבורה ששוחחו השבוע עם ynet, בישראל חסרים כיום יותר מ-2,000 אוטובוסים ולא פחות מ-3,000 נהגים כדי לספק שירות סביר. במשרדי התחבורה והאוצר מגלגלים אחריות אלו על אלו, רכש האוטובוסים תקוע בדיונים משפטיים ונוסעי הרכב הפרטי נותרים שוב ללא אלטרנטיבה ראויה.
לכולם ברור שכדי לייצר תחבורה ציבורית יעילה, שתגרום לאנשים לזנוח את הרכב הפרטי, יידרשו יותר אוטובוסים בתדירות גבוהה יותר. עשרת אלפים אוטובוסים משרתים את הציבור. בשנה הקרובה היו אמורים להצטרף עוד 2,100 אוטובוסים, אבל זה יקרה רק אם יימצא מוצא לפקק הבירוקרטיה ולחילופי ההאשמות.
על-פי גורם במשרד התחבורה, בשל המצוקה התקציבית לא הועברו השנה למשרד התחבורה כ-200 מיליון שקלים שמועברים מדי שנה לתוספות נסיעה - כלומר יצירת עוד נסיעות בקווים מבוקשים. השנה, כך על פי הגורם, קוצץ התקציב ל-80 מיליון שקלים בלבד, וגם הם כלל לא הגיעו לידי המשרד.
מנגד, במשרד האוצר מתכחשים למספרים הללו. שם סיפרו ל-ynet כי אין קשר בין העברות הכספים לבין המשבר בהקמת ממשלה. "הסכומים סוכמו בינואר 2018", אמר גורם במשרד. "העברנו 180 מיליון שקלים, כש-100 מיליון מהם הופנו לטובת ערים שבהם יש מיעוטים על פי החלטת ממשלה". הגורם הוסיף כי צפויים שינויים רבים לטובה בכל הקשור לתקציב, וכי בירושלים למשל יוכפל מספר האוטובוסים.
יהיו נת"צים, אבל מה עם אוטובוסים?
המחסור הקיים באוטובוסים ובנהגים צפוי רק להחריף בעוד שלוש שנים, כאשר פרויקט "מהיר לעיר" (נתיבי תחבורה ציבורית בערים במרכז) יחל לפעול ב-17 עיריות במרכז. ההסכמים עם העיריות כבר חתומים, והעבודות יצאו לדרך.
בריאיון ל-ynet התייחס לאחרונה מנכ"ל נתיבי איילון איתמר בן מאיר לסוגיה, וטען כי "למשרד התחבורה ברור שקידום הפרויקט הולך יד ביד עם תוספות שירות. אנחנו לא נפתח נת"צ ואפילו לא נצא לעבודה ללא מתן מענה של רשת אוטובוסים. התקציבים יצטרכו להגיע ממשרד האוצר וממשרד התחבורה. כרגע יש תקציבים לתשתיות והבנה של המשרדים שצריכים תוספות אוטובוסים. זה לא יהיה אחראי לפתוח נת"צים אם לא יימצאו תקציבים בשביל להפעיל עליהם אוטובוסים בתוספות שירות. לא נפתח סתם נת"צים בלי זה".
המחסור באוטובוסים ובנהגים נגרר זה זמן רב. מבקר המדינה לשעבר השופט בדימוס יוסף שפירא התריע על כך בדו"ח שפרסם במרץ השנה: "משרד התחבורה ביצע בשנים האחרונות פעולות להגדלת השימוש בשירותי האוטובוסים במדינה. בשנת 2017 העבירה הממשלה כ-4.8 מיליארד שקל כסובסידיה לתחום התחבורה הציבורית. ואולם, הביקורת העלתה שיש חסמים משמעותיים בפיתוח שירותי האוטובוסים: מחסור בתשתיות התומכות בתחבורה הציבורית וגם מחסור חמור בנהגים. בנוסף נמצאו כשלים בפיקוח ובבקרה של משרד התחבורה על מפעילי האוטובוסים, והדבר פוגע בשיפור השירות לנוסעי האוטובוסים".
ישראל גנון, יו"ר ארגון נהגי האוטובוסים בהסתדרות הלאומית, התריע בריאיון באולפן ynet כי המצב הנוכחי מעלה את הסיכון לתאונות: "40% מהנהגים עובדים יותר מ-220 שעות בחודש. רוב התאונות נגרמות מהיסח דעת של נהגים בשעות של עייפות. מדי שנה פורשים 1,500, נהגים ואין כניסה של עתודה לענף הזה, אז המצב רק יחמיר. יש לנו נהגים טובים, שיודעים לעשות את העבודה בצורה הכי מקצועית. אבל מה יעזור לנו נהג טוב שאין לו תשתית, לא של שעות עבודה ומנוחה, לא של תחנות קצה, לא של בטיחות, ועם בלאי גבוה של אוטובוסים".
"מיליון ק"מ לאוטובוס, מלא תקלות"
במשרד התחבורה טוענים כי האוטובוסים הפועלים כיום בשוק כולם בני פחות מעשור ואמורים לתפקד כראוי. נהגים בתחבורה הציבורית משרטטים תמונה שונה ומדאיגה בהרבה. אחד מהם סיפר ל-ynet כי האוטובוסים ישנים מאוד: "אני נוהג באוטובוסים בני יותר מעשור שעשו מיליון קילומטר, והם מלאי בלאי. באזור בנימין שליש מהאוטובוסים בני מעל עשר שנים, והם קורסים בדרך עם מלא תקלות. לנו כנהגים אין מה לעשות עם זה. אנחנו מחכים לאוטובוסים מלא זמן ולא מקבלים, הנוסעים מתלוננים והם צודקים".
לא פחות מ-2,100 אוטובוסים חדשים, שהיו אמורים להיכנס לעבודה בשבעה אשכולות שונים בארץ, לא החלו לנסוע בשל סכסוך משפטי על גובה רכש הגומלין בין המדינות שמהן מיובאים האוטובוסים (בעיקר פולין וסין) לבין ישראל. עד 2011 רוב מוחלט של האוטובוסים הורכבו בארץ על שלדה שיוצרה בחו"ל. ההרכבות בוצעו על ידי "הארגז" ו"מרכבים". כשהחל הרכש מחו"ל דרשה המדינה לבצע רכש גומלין של 35% בישראל. היבואנים עתרו בשנים האחרונות לבג"ץ בנושא, ובית המשפט טרם הכריע. העיכוב במכרזים מוביל לכך שלא נכנסים אוטובוסים חדשים, ואין גידול בשירות שהובטח באשכולות השונים ברחבי הארץ.
גם אם בדרך פלא ייפתר הפלונטר המשפטי הזה והאוטובוסים החדשים יעלו על הכבישים, אין רבים כל כך שיקפצו על המשרה ויוכלו לנהוג בהם.
במשרד התחבורה מודים כי חסרים לא פחות מ-3,000 נהגים ב-17 חברות התחבורה הציבוריות שפועלות במדינה. כעת עובדים בחברות הללו כ-15.5 אלף נהגים מתוך 59 אלף מחזיקי רישיונות נהיגה על אוטובוסים. ההערכות מדברות על כך שיש מספר זהה של נהגים שעובדים בחברות הפרטיות, מה שעדיין מותיר אותנו עם 20 אלף נהגים שפשוט מסרבים למלא את השורות.
יערה צעירי, רכזת פניות ציבור בארגון "15 דקות", אמרה באולפן ynet כי "יש פה פלונטר. אם משפרים את התנאים של הנהגים, אם פותרים את בעיית המחסור באוטובוסים - אפשר לשפר את זה כבר בטווח הקצר. צריך להוסיף אוטובוסים ונהגים שיפעילו את השירות הזה. לא מדובר בפתרונות שהם מאוד-מאוד יקרים אלא בפתרונות שאפשר לעשות אותם עם מדיניות נכונה. יש כיום בעיה של מדיניות בתחום הזה".
הנהגים מדלגים בין חברות
בדיון שנערך לאחרונה אצל מנכ"לית משרד התחבורה קרן טרנר אייל סיפרו גורמי המקצוע כי חסרים להם באופן מיידי 1,100 נהגים, וכי יש עוד כ-1,200 נהגים שאוחזים בהגה, אך לשיטתם אינם ראויים לתפקיד. הסיבות לחוסר ההתאמה רבות - החל משירות ברמה ירודה ועד לעבירות תנועה. הצרה, כפי שנאמר השבוע במסדרונות המשרד, היא שיש מחסור בנהגים, ולכן כל אחד שמוכן לעבוד נלקח לעבודה - גם אם רק עזב חברה מתחרה בשל בעיות משמעת או תעבורה.
בשנים האחרונות ניסו במשרד התחבורה לגרום לעוד נהגים להצטרף לענף האוטובוסים. תנאי השכר עלו ל-44 שקלים בשעה, קרן ההשתלמות גדלה וכך גם המענקים על הכשרת נהגים חדשים, אך כל אלו הביאו לעלייה קלה מאוד במספר הנהגים בשוק.
בקבוצות מיקוד שנעשו לאחרונה הביעו נהגים חוסר שביעות מהמקצוע לאחר השנה הראשונה, בגלל סביבת עבודה לחוצה, היעדר הפסקות בתוך סד הזמנים של הקווים והיעדר זכות קדימה לתחבורה ציבורית. אחד הפתרונות שנהגו הוא הפרדת הנהג מהנוסעים באמצעות חלון וביטול התשלום דרך הנהג, מהלך שכבר הושלם כמעט באמצעות הרחבת השימוש ברב-קו במקום במזומן.
עוד סיבה לירידה ברמת הנהגים נעוצה בכך שהחברות מנהלות סחר-מכר בנהגים בניסיון להימנע מקנסות על אי-הפעלת קווים בתדירות המובטחת במכרזים שבהם זכו. במצב הקיים, נהגים מחליפים עבודות בקלות ואילו החברות שוכרות את שירותיהם מבלי לבדוק לעומק את עברם הבטיחותי והשירותי.
מנכ"לית עמותת 15 דקות שמרית נוטמן טוענת כי חלק מהמשבר מדומה: "המצב החמיר מאוד בשנתיים האחרונות כתוצאה מהעומס בכבישים. נסיעה שלקחה לנהג בעבר 40 דקות תיקח לו היום שעה ועשר דקות, מה שגורם למחסור באוטובוסים ובנהגים. הפתרון לזה הוא רשת העדפת נתיבים לתחבורה הציבורית, שתעזור לנהגים לעמוד בזמנים. לנהגים אין כיום זמן מנוחה וברגע שהם מגיעים לתחנה הראשונה הם באיחור, מה שמוביל לכעס של הנוסעים".
התגובות: מחכים לאישור ועדת הכספים
ממשרד התחבורה נמסר כי הוא "פועל רבות לשיפור מעמדם של נהגי האוטובוס ולהסדרת תנאי העסקתם, במטרה למשוך כוח אדם איכותי לענף. במסגרת פעילות זאת פעל המשרד להעלות את שכר הנהגים בתחבורה הציבורית בשנים האחרונות ב-60%-80%, ואף שילב במכרזי התחבורה הציבורית מנגנונים המתמרצים את חברות האוטובוסים לשלם לנהגים שכר גבוה יותר".
עוד אמרו כי "במטרה לזרז את שילובם של הנהגים בחברות התחבורה הציבורית פעל המשרד לקיצור ולזירוז של תהליכי הכשרת נהגים. בין השאר קוצר הליך קבלת תעודת יושר מהמשטרה מכמה שבועות ל-48 שעות בלבד, נקבעו ימים מרוכזים לבדיקות נהגי אוטובוסים במכון הרפואי לבטיחות בדרכים (המרב"ד) וקורסים מרוכזים לנהגי אוטובוסים במשרד הכלכלה. כמו כן, ניתנת עדיפות למבקשים להוציא רישיון נהיגה על אוטובוסים במשרדי הרישוי ובמבחני הנהיגה המעשיים".
באשר לבעיית רכש האוטובוסים נמסר כי "נושא רכש הגומלין נמצא בימים אלה בהליכים משפטיים, ונעשים מאמצים רבים לקדם את המכרזים בכל רחבי הארץ".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי בשונה מהנאמר, התקציב לא קוצץ אלא הוגדל, וממתין לאישור ועדת הכספים בכנסת: "תוספת של 180 מיליון שקלים לשנה תוקצבה לתוספות אוטובוסים למכרזים קיימים. כמו כן, תוספת של 200 מיליון שקלים לשנה כבר תוקצבה בעבור תוספות שירות במכרזים חדשים לתחבורה ציבורית בירושלים (ששירות האוטובוסים בה צפוי להיות מוכפל), בית שמש, רהט, שומרון, פרוזדור ירושלים והמטרונית בחיפה".
לפנייה לכתב/ת 
