גאון הדור: לוקה דונצ'יץ' משגע את אמריקה

בעונה האחרונה שלו בריאל מדריד, כשהיה ברור כי לוקה דונצ'יץ' יהיה אחת הבחירות הראשונות בדראפט 2018, נהרו כתבי NBA אמריקאים ברכבת אווירית לספרד. אמרו להם שלנער הסלובני בן ה־18 יש יכולות כמעט על־טבעיות, ושהוא ממציא את המשחק מחדש.

ספקנים, וקצת מתנשאים כדרכם כשמדובר בשחקנים מאירופה, פירסמו טובי הכותבים האמריקאים עשרות אלפי מילים על הילד שהמומחים כינו "הדבר הבא". הוא הרי איטי וקצת מגושם, נראה בנוי יותר לפוטבול מאשר לכדורסל, משחרר את הזריקה שלו לאט, ומה יהיה בהגנה?

מספק הצגות. דונצ'יץ'(צילום: AP )

אחד הג'נרל־מנג'רים הבכירים בליגה אמר ל־ESPN לפני אותו הדראפט כי "אנשים חוששים ליפול עם בחירת דראפט אירופית יותר מאשר עם בחירה אמריקאית, פשוט משום שכולם יעשו מזה עניין גדול יותר". לכן לא הפתיע שהליגה תהתה האם דונצ'יץ' שווה הימור באחת משלוש או אפילו חמש הבחירות הראשונות בדראפט. רק במקום אחד לא תהו.

הדבר היחיד שהטריד את מארק קיובן, הבעלים של דאלאס מאבריקס, היה: איך מוודאים שהכדורסלן שלא מתאים לשום משבצת של שחקן NBA נוחת אצלו. כמה עסקאות מאוחר יותר שם קיובן את ידיו, השוות יותר מ־4 מיליארד דולר, על הנער הסלובני. לאוהדים הספקנים של המאבריקס הוא אמר, פחות או יותר: "אם הבאתי לכם את נוביצקי, תסמכו עליי, אני מביא עכשיו משהו אפילו טוב יותר".

סתם פיות. לוקה דונצ'יץ'(צילום: AP)

שנה וחצי אחרי, ב־NBA עדיין מתווכחים על דונצ'יץ'. רק שעכשיו הדיון הוא יותר בסגנון של: האם הוא לארי בירד של המאה ה־21, והאם ביכולתו להיות יותר גדול מלברון? אף אחד עוד לא עונה ב"כן" מוחלט, אבל כמעט אף אחד גם לא יגיד "לא".

נוביצקי היה ענק, דונצ'יץ' מלהיב לא פחות(צילום: MCT)

בליגה של בירד וקרי

דונצ'יץ' בן ה־20, בשנתו השנייה ב־NBA, קלע בארבעת המשחקים האחרונים, כולל הניצחון המרהיב אתמול ביוסטון (123:137), 42, 35, 30 ו־41 נקודות. שחקנים בשנה השנייה ב־NBA מבצעים לעיתים קרובות קפיצת מדרגה. השנה הראשונה של דונצ'יץ' הסתיימה בתואר "רוקי השנה", ואפילו האוהדים הגדולים ביותר חשבו שהוא די התקרב לתקרה שלו. עכשיו נראה שאולי הפנומן הסלובני חי בעולם בלי תקרות.

רק לברון קלע יותר טריפל דאבלים לפני גיל 21(צילום: AP)

סטיב קר, מאמן גולדן סטייט, אמר עליו: "הוא משחק כמו מישהו שיודע שהוא השחקן הכי טוב על המגרש". שחקן העבר טים לגלר, פרשן ESPN, כבר משייך אותו לעולם האגדות: "יש לו אותה שליטה בקצב המשחק שהייתה לבירד, אי אפשר להלחיץ אותו, יש לו אותה קליעה ממרחק וצעד ראשון טוב יותר". ברנדון פיין, מאמנו האישי של סטף קרי, אמר כי "המיומנות של דונצ'יץ' נמצאת ברמות של קרי".

וכמו במקרה של קרי, זה כמובן לא נכון. דונצ'יץ' אולי נראה כמו אדם רגיל בלי יתרונות אתלטיים, אבל יש לו שליטה מצוינת ברגליים, הוא אמן של הטעיות ואשליות, הוא מאמלל יריבים ברמה פסיכולוגית. למעט שחקנים יש את ראיית המשחק שלו, ולעוד פחות את אינטליגנציית הכדורסל. רק לברון מחזיק בכל החבילה הזו, ולא במקרה הוא אוהד גדול של לוקה.

סטפן קרי. כבר לא גדול יותר מדונצ'יץ'(צילום: EPA)

אחרי ההפסד של הלייקרס בדאלאס, באחד המשחקים הטובים בחודש הראשון של העונה, קלטו המצלמות את ג'יימס מעניק לדונצ'יץ' את המחמאה האולטימטיבית: "You are a bad motherfucker". בשפה נקייה יותר אמר לברון לתקשורת: "לוקה משחק כמוני, משחק נכון, והוא רק בשנה השנייה בליגה".

הסלובני, מצידו, עוד כשהיה באירופה, סיפר כי הוא מעריץ את לברון ורוצה לשחק כמוהו, אבל כמי ששום דבר לא באמת מרשים או מפחיד אותו, הוסיף שהוא מקווה להטביע על לברון.

קולע גם לרשתות החברתיות

יש כמה סיבות לקפיצה האדירה שעושה דונצ'יץ' השנה. הראשונה, פיזית. בלילה בו נבחר בדראפט אמר מאמן המאבריקס, ריק קרלייל, כי כולם יצטרכו להתאזר בסבלנות בזמן שלוקה מסתגל לדרישות הפיזיות של ה־NBA. דונצ'יץ' הגיע לדאלאס כשהוא שוקל 113 ק"ג. מפגרת הקיץ האחרונה, במהלכה חתך סוכר ופחמימות, חזר רזה וחזק משמעותית.

הסיבה השנייה היא מנטלית. דונצ'יץ' עדיין שומע את קולות הספקנים, וזה רק הופך אותו ליותר נועז ומרתק. אבל למרות הבגרות הבולטת שלו, הוא בכל זאת עוד שחקן צעיר והרפתקן, ולפחות בתחילת הדרך יחסיו עם קרלייל לא היו חלקים. האחרון הוא מאמן של משמעת, דונצ'יץ' אמן בעל רוח חופשית, והתאקלים היו בלתי נמנעים.

ריק קרלייל. דונצ'יץ' לא חשש לצעוק על מאמנו(צילום: AP)

באחד המשחקים הראשונים בעונה שעברה, נגד בוסטון, נכנס הסלובני לזון של נקודות ומסירות יפהפיות. ואז ניסה מסירה מטופשת מאחורי הגב, שהסתיימה באיבוד כדור ובשלשה של הסלטיקס. קרלייל הגיב בפסק זמן כועס ונזף בדונצ'יץ' בפומבי. בן ה־19 צרח בחזרה.

בכמה אסיפות קבוצה קרלייל נזף בדונצ'יץ' יותר מבשחקנים אחרים. לוקה בדרך כלל לא הגיב. עכשיו מתברר כי המאמן והשחקן, שיש ביניהם פער של 40 שנה, יכולים למצוא שפה משותפת. ואם היה כאן מאבק כוחות, די ברור שלוקה ניצח, כי קרלייל כבר לא צועק עליו. "צריך לסמוך על שחקנים מיוחדים כאלה", אמר המאמן ל־ESPN. "הוא כישרון של פעם ב... אני לא יודע כמה זמן".

בכל פעם שדונצ'יץ' נשאל על מה שלבני תמותה נראה לפעמים כמו חוסר משמעת, הוא עונה תשובה נוגעת ללב בפשטותה: "זה מה שאני עושה. אני אוהב לבדר. לפעמים זה טוב, לפעמים זה יותר מדי. אני פשוט אוהב ליהנות לשחק כדורסל".

דונצ'יץ' במדי ריאל מדריד. היה להיט כבר כילד(צילום: EPA)

קרלייל כן מוטרד מהעובדה שדונצ'יץ' הוא שחקן של דור המדיה החברתית. "אוהדים רוצים לראות היילייטס בטלפון כל הזמן, ולוקה מספק את זה", אמר מאמן המאבריקס. "הוא עושה דברים

מדהימים, וזה מגיע לנקודה שבה אתה כמעט מצפה לראות משהו חדש על בסיס יומי או שבועי. בשלב מסוים לוקה יצטרך להבין שיותר חשוב לנצח".

לוקה דונצ'יץ' החזיק כדור כשהיה בן שבעה חודשים. הוא התחיל לשחק באופן מסודר כשהיה בן 9. רבע שעה אחרי תחילת האימון הראשון שלו המאמן שלח אותו להתאמן עם ילדים גדולים ממנו בכמה שנים, ומאז הוא מקדים את זמנו בכל מקום. הוא אף פעם לא נראה מוטרד או לחוץ, לפחות לא על המגרש. הוא בטוח שהוא השחקן הכי טוב במגרש, שהוא זה שקובע אם הקבוצה תנצח והאחראי במקרה של הפסד.

ואכן, אף אחד ב־NBA כבר לא מפקפק יותר במיתוס של העילוי. כדי להכניס לו את זה לראש, קרלייל מושיב אותו לפעמים לשיחה ומספר לו סיפורים על לארי בירד, כי הוא חושב שזה המועדון שלוקה דונצ'יץ' שייך אליו.