קצת שקט: כך חשיפה ממושכת לרעש מסכנת את חייכם
רעש, או "noise pollution" בעגה הרפואית, מאיים להפוך למשבר הבריאות הגדול הבא - כך מזהירים מומחים ומדענים בעולם. כשהוא חודר הביתה הוא עשוי אף להיות עניין של חיים ומוות. אך מה ניתן לעשות לגבי זה והאם לרשויות בכלל אכפת?
ד' התגוררה במשך שנים על כביש ראשי, באמצע צומת שוקק מול סניף של מד"א. אחת לדקה פילחו את הבית סירנות אמבולנסים, צפירות מכוניות, אוטובוסים, ובנוסף על זה בניין חדש שנבנה מול חלון חדר השינה שלא הוסיף לבריאות.
לפני כחצי שנה ד' החליטה לעשות מעשה. היא לקחה משכנתא נוספת ועוד שלש הלוואות, ועברה לדירה ברחוב קטן וצדדי, טבול בעצים עם שלושה כיווני אוויר. שקט, רק שמיים כחולים וציפורים.
בבוקר הראשון התעוררה ד' למשמע רעש מנועים כבד ומטרטר. גנרטורים שהתקינו השכנים בקומה שלה, על הגג, ישבו ממש מול חלונה ועבדו יום ולילה בתדרים וזמזומים כמו במפעל, 24/7, שבתות וחגים. כל בקשותיה להסיר את מפגע הרעש, עלו בתוהו. הרעש נשמע בכל חדר בבית.
קיראו עוד:
מחקר מגלה: אלו סוגי הרעש שמגבירים הסיכון להתקפי לב
מחקר ישראלי: רעש וזיהום אוויר מזיקים להיריון
מאה שנים של סטרס: ההשפעה הדרמטית של הלחץ על האנושות"זה לא רק הרעש, זה הזמזום, כמו מטוס שמחמם מנועים, זה משהו שיכול להוציא בן אדם מדעתו. בעלי הגנרטורים נמצאים בצד השני של הקומה וכל הרעש מתנקז אליי. לא יכולתי להישאר בבית, שלא לדבר על לעבוד או לנהל חיים, או סתם לישון", אומרת ד'.
כמה ימים אחרי כן, התחילו עבודות תמ"א 38 בבנין שלידה. חייה של ד', אמנית שמעבירה סדנאות ציור בבית, הפכו לגיהינום. "כל בוקר התעוררתי לתוך בועה של רעש בלתי פוסק שהרס את חיי ואת פרנסתי".
אל תתבלבלו. המקרה של ד' הוא לא סיפור רגיל על קושי החיים בבית משותף בעיר הגדולה. הסיפור שלה הוא על רעש, והנזק הרב שהוא גורם לבריאותנו. במושגים קליניים, רעש כבר מזמן לא נחשב רק מטרד או הפרעה מעצבנת באיכות החיים.
על פי מחקרים (ותוסיפו לזה גם את האוזן הפרטית שלכם) רעש הוא הכרזת מלחמה על בריאותכם, ולא רק הנפשית. גורמי רפואה הן בתחום הגוף והן בתחום הנפש מכירים בו חד משמעית כזיהום שמיעתי שמסכן את בריאותנו ועלול לגרום להידרדרות בריאותית ונזקים בלתי הפיכים, ולא רק בשמיעה.
ממחקר שנעשה לאחרונה בארה"ב בנושא נזקי רעש והשפעותיו ההרסניות על הבריאות, עולה שכמעט ארבעה מליארד דולר המושקעים בטיפול במחלות לב וכלי דם היו נחסכים מדי שנה רק באמצעות הפחתת חשיפה לרעש סביבתי בחמישה דציבלים בלבד. מקדחות מהגיהנום, מזגנים מרעישים, או מסיבה שלא נגמרת אצל השכן? מדובר בנזקים שיכולים לעלות לכם בבריאות ובשנות חיים.
מחריש אוזניים: כך נשמעות עבודות הרכבת הקלה בשדרות ירושלים שביפו
רעש זה הכתום החדש
"זיהום רעש הולך להיות משבר הבריאות הגדול הבא", כך מפרסם המגזין 'ניו-יורקר' במאמר מטריד של דיוויד אואן, חוקר, עיתונאי ואקטיביסט רעש, לפני מספר חודשים. המודעות בנושא זיהום רעש מתפתחת בעולם ומדינות רבות כבר מסמנות אותו כאויב העם מספר אחד באוכלוסייה המודרנית, וטוענות שמדובר בקטסטרופה הבאה הגדולה.
במאמר, מביא אואן תוצאות מחקרים אחרונים וממצאים של חוקרים בארה"ב ובמדינות מערב אירופה בנושא זיהום רעש (noise pollution בעגה המקצועית), סיכום של ועידות בינלאומיות בנושא זיהום רעש (יש דבר כזה, האחרונה התרחשה ביפן), ארגונים נטולי מטרות רווח וכן ראיונות עם אקטיביסטים למען הנושא.
בעולם קיימים היום פרויקטים שממפים אזורי שקט ברחבי העולם, אזורים שנקראים "מפות שקט". אנטונלה רדיצ'י מברלין, למשל, היא אחת החוקרות המפורסמות בנושא. היא יצרה אפליקציה המיידעת אנשים על רחובות, ערים ופארקים שקטים לחובבי שקט הנקראת HASH CITY. רעש, בייבי, זה הכתום החדש.
בארץ, נדמה שהמודעות לנזקי רעש קצת פחות מפותחת מבעולם. דוגמא קטנה: שמעתם פעם אמבולנס בחו"ל? עכשיו תשוו את הצפירה שלו לצפירה בארץ. לא צריך להיות חוקר שמיעה בשביל להבין את ההבדל ברמת הדציבלים. כאזרח, נראה שאין באמת אמצעי מניעה ממתקפת רעש.
"רעש הוא מתח"
"רעש משפיע על בריאותנו בדרכים שונות רבות בנוסף על השמיעה", אומר מתיאס בסנר, פרופסור לשינה וכרונוביולוגיה בפסיכיאטריה, וחוקר בינלאומי בנושא השפעות זיהום רעש על הבריאות. "הן הרבה פחות ידועות, אולם לא פחות מסוכנות", הוא מוסיף.
מחקרים אפידמיולוגיים (אפידמיולוגיה היא ענף ברפואה ובביולוגיה העוסק בחקר המחלות ברמת האוכלוסיה) מהשנים האחרונות מראים קשר בין חשיפה לרעש ובין סיכון גבוה יותר ליתר לחץ דם, התקפי לב ושבץ. "זו הולכת להיות בעיה מהותית לבריאות הציבור משום שהרעש מצוי בכל מקום, ולכן כל כך הרבה אנשים חשופים לרמות רעש גבוהות".
"רעש הוא מתח, בייחוד כאשר השליטה שיש לנו עליו היא מוגבלת או שאינה קיימת כלל", מזהיר בסנר, "הגוף מפריש הורמוני מתח כגון אדרנלין וקורטיזול שמובילים לשינויים בהרכב הדם ובמבנה של כלי הדם שלנו. במחקרים הוכח שכלי הדם מאבדים מגמישותם כבר לאחר לילה אחד של חשיפה לרעש".
במחקרים שנעשים היום נבדק קשר בין מחלות נוספות כגון סרטן, סוכרת או השמנת יתר, שנמצאו אף הן קשורות לחשיפה לרעש. אחד הנזקים הבולטים אותם אפשר להוכיח הוא הפרעת שינה. "למערכת השמיעה שלנו יש גם תפקיד של שמירה. היא מנטרת בלא הרף את הסביבה לגילוי סכנות גם כאשר אנחנו ישנים. רעש שנמשך על פני חודשים ושנים לא רק גורם לנו להפרעות בשינה אלא מונע מלחץ הדם לרדת במשך הלילה, מה שמעלה את הסיכון למחלות לב וכלי דם".
רעש הוא מכת מדינה
א', פנסיונרית מרמת גן, מתגוררת בקומה גבוהה בבניין רב קומות. רמת גן מכונה בצדק בירת התמ"א של ישראל: לפני שנה התחיל השכן מעליה לשפץ את דירתו. "יום אחד בשעות הצהריים ישבתי בסלון ונמנמתי מול הטלוויזיה. פתאום שמעתי רעש נוראי של מקדחה מהדירה למעלה, אבל זה נשמע כאילו זה בדירה שלי.
"מעוצמת הרעש כמעט נפלתי מהכסא. התחלתי לבכות ולא יכולתי להירגע. בין שתיים לארבע אתה לא מצפה לשמוע מקדחות קונגו בבית שלך. אני חולת לב וחשבתי שאני מקבלת התקף לב. הקדיחות המשיכו כל היום ונוספו להם חבטות ודפיקות, מבוקר על לילה. ביקשתי יפה, התקשרתי, התחננתי, הסברתי שזה בלתי אפשרי, הם חייבים להתחשב גם בשכנים ובשעות, אבל שום דבר לא עזר".
איך התמודדת עם הרעש?
"לא התמודדתי. נאלצתי לברוח מהבית בבוקר ולחזור בערב, ובשבתות התארחתי אצל הילדים או חברים. זה סיוט. אני אישה חולת לב. כשנשארתי בבית הרגשתי שהלב שלי דופק כמו משוגע ועוד רגע אקבל התקף לב. בכיתי המון, לא יכולתי לעשות כלום מולם. ככה בשניות נהרסים לך החיים ואין לך שום מושיע.
"בעלי הדירה זלזלו בי ובדיירים נוספים בבניין בצורה מחפירה. המשפץ שלהם צרח עליי שהוא ירעיש לי עד שתיים בלילה אם עוד פעם אבוא להעיר לו. מצבי הבריאותי הלך והידרדר. אין ספור פעמים צלצלתי לעירייה, צלצלתי למשטרה, מכולם שמעתי את אותו הדבר: 'מותר להם'".
עיון בחוק מאשש את ההנחה שבישראל מודעים לנזק שגורם רעש, ובכל זאת, רעש הוא המקור הכמעט בלעדי לתלונות הציבור או לסכסוכי שכנים. "לגבי מזגנים, מדחסים, משאבות מים, וכל סוגי המכונות: אסור להפעיל באופן הגורם לרעש חזק המפריע או עלול להפריע לאדם הנמצא בבית מגורים אחר", נכתב בחוק, "וכמובן מי שגר באותו הבניין, באופן הגורם או עלול לגרום לרעש בלתי סביר".
עו"ד דורון קנת, מומחה לסכסוכי שכנים, מסכים עם העובדות. "זו ממש מכת מדינה". הוא אומר. "בסכסוכי שכנים, פניות על רעשים הן הפניות הכי קשות לטיפול. זה מדהים עד כמה בעיות רעש הן נפוצות והורסות לאנשים את החיים. החוק אמנם מטיל מגבלות על רעש בלילה או בשבת, אבל מה אם אני עובד מהבית ויש לי שכן שהתחביב שלו זה לנגר ולבנות רהיטים? הרעש משבית אותי ואת פרנסתי".
"יש חקיקה, אבל מאוד קשה לאכוף אותה", מוסיף עו"ד נעם קולודני, שמשרדו עוסק בסכסוכים, ביניהם גם מטרדי רעש. "מטרדי רעש הופכים את החיים לסיוט. יש לי לקוחות שגרים מעל מסעדה. כל פתיחה וסגירה של בוכנות או כוסות שמתנפצות, מעבר להמולה הרגילה, יכולה לשגע אותך לא פחות מהרעש עצמו".
רוב הסכסוכים בנושא רעש מופנים לטיפול תחת "סכסוכי שכנים", גם אם נוסף עך הרעש מדובר בנזק בטיחותי. מנועים שנמצאים ליד מוקדי חשמל, למשל. "אנשים חיים בסבל מתמשך", אומר קולודני. "אני ממליץ לרשום את התלונות בכתב ולא בטלפון כדי שנוכל להוכיח במידת הצורך שהתרענו על סיכון בטיחותי ובפועל לא נעשה דבר".
דציבלים של בריאות
על פי פרסום בכתב העת Journal of the American College of Cardiology מהשנה שעברה, אנשים שחשופים לרעש על בסיס קבוע, הן במקום העבודה והן במקום המגורים, סובלים מיתר לחץ דם ודופק מהיר. על אלה אפשר להוסיף גם סיכון מוגבר לשבץ, עצבנות, דיכאון וחרדה ומחלות לב, המדווחים גם הם בקרב אנשים שחשופים לרעש.
מחקרים מ-2016 בארה"ב העלו שילדים שנמצאים בסביבת לימודים רועשת, מפגרים בהישגים אקדמיים לעומת אלו שלא. ב-2011 העריך ארגון הבריאות העולמי אובדן של 1.6 מליון שנות בריאות בכל שנה כתוצאה מחשיפה לרעש סביבתי, וזה בארצות מערב אירופה בלבד.
מוזיקאים, למשל, הם ברמת סיכון גבוהה לאיבוד שמיעה, במיוחד אלו שחשופים למוזיקה ברמת דציבלים גבוהה (תשאלו את דני ליטני). גם המוזיקה הקלאסית חשופה לנזקים. נגני כינור בתזמורות נוטים לאבד שמיעה באוזן שמאל, לא רק מפני שהיא קרובה לכלי, אלא יותר בגלל הכנר שמנגן לידם. hyperacusis (היפראקוזיס), למשל, היא תופעה של רגישות יתר לרעש או חוסר סבילות לרעשים, כתוצאה מחשיפה לרעש או זמזום תדרים תמידי שלא ניתן לברוח מהם.
רעש אינו רק דציבלים גבוהים מדי - הוא גם תדרים נמוכים מדי. מידת הקול המותרת באזור מגורים עומדת על 50 דציבלים, ואת זה תגדיר לכם ברגע כל אפליקציה פשוטה בסמארטפון. אך מה לגבי תדר? תדרים נמוכים שנמשכים לאורך זמן, נחשבים להפרעה מסוכנת ביותר, אם כי מאד קשה להוכחה.
רופאים וקלינאי תקשורת מזהירים שאם אדם מתרגל לרעשים חזקים ואלה כבר לא מפריעים לו, או שהוא סובל מטינטון המתבטא בצפצוף קבוע ומטריד באוזן, סימן שכבר חלה אצלו ירידה בשמיעה.
ד"ר ריקי טייטלבאום-סוויד, מנהלת ארצית של תחום קלינאי תקשורת בקופת חולים מאוחדת, חוקרת ומרצה בתחום השמיעה באוניברסיטת אריאל, מסמנת את המועד בו רעש הופך למסוכן.
"רעש נחשב לגורם משמעותי ללקות בשמיעה אצל מבוגרים. חשיפה ממושכת לרעש עלולה לגרום לירידה משמעותית ובלתי הפיכה בשמיעה כבר בגיל צעיר. רעש בעצמה חלשה מפריע לתקשורת ללא נזק שמיעתי, אבל רעש בעצמה חזקה יגרום נזק זמני או קבוע לשמיעה.
"בעת חשיפה לרעש חזק מאוד, כמו רעש של דיסקוטק למשל, ייתכן נזק זמני בסף השמיעה שיכול להיות מלווה במלאות באוזניים וטינטון. הסימפטומים הללו יכולים להתרחש במשך שעה עד ימים, והתאוששות יכולה לקחת 24 שעות או להימשך עד 4-6 שבועות, תלוי במשך ועוצמת החשיפה לרעש".
איזה סוגי רעשים הם המסוכנים ביותר?
"קיימים סוגים שונים של רעשים. רעש בעוצמה קבועה (ללא שינויים לאורך זמן), רעש תנודתי (עם שינויים בעצמה לאורך זמן), רעש עם הפסקות או רעש פתאומי חזק וקצר. רעש של 85 דציבל נחשב למזיק אם החשיפה היא למשך 8 שעות או יותר. בעוצמה חזקה יותר של 90 דציבל, גם חשיפה של חצי מהזמן נחשבת מזיקה. רעש חזק וקצר במיוחד כמו פיצוץ או ירי מזיק במיוחד לשמיעה.
"קיימת שונות אישית רבה בהשפעת הרעש על השמיעה, רגישות שונה עשויה להיות קשורה למחלות כרוניות נוספות, גיל, גורמי תורשה, תרופות, עישון ועוד. רעש גורם לנזקים נוספים הקשורים לתגובות דחק כגון רוגז, הפרעות שינה, פגיעה בתקשורת, שינויים ברמות הורמונים ובמדדי לחץ דם ודופק".
מה מאפיין ירידה בשמיעה כתוצאה מרעש?
"יש ירידה בשמיעה שאופיינית לחשיפה לרעש (noise induced hearing loss). זו ירידה תחושתית עצבית, בעיקר בטונים הגבוהים, שמחמירה עם שנים של חשיפה לרעש ומתרחבת לטונים נוספים. לירידה בשמיעה יכול להתלוות טינטון, שפעמים רבות מפריע לאדם אף יותר מהירידה עצמה. ירידה בשמיעה תתרחש גם עקב חשיפה לאירוע אקוסטי פתאומי כמו פיצוץ חד פעמי בעוצמה מאוד חזקה.
"בשנים האחרונות גם תרבות פנאי של האזנה למוזיקה בעוצמות חזקות מאוד נמצאה כמזיקה לשמיעה, בעיקר בקרב ילדים ובני נוער שרגילים להאזנה בעוצמות חזקות. במקרים של חשיפה קצרה ייתכן והליקוי יהיה זמני וחולף, אולם לאחר חשיפה ממושכת קיים נזק מצטבר שאיננו הפיך".
מניסיונך יש שיפור במודעות לגבי רעש?
"יש היום תוכניות לשימור שמיעה עקב חשיפה לרעש. זאת אחת מלקויות השמיעה שניתנת למניעה. במקומות העבודה בהם יש רעש מפעילים תוכניות לשימור שמיעה הכוללות הורדת רמות הרעש, הגבלת משכי החשיפה, ומיגון של העובדים באמצעות אטמים ומגני שמיעה אישיים. בנוסף מקומות העבודה מחוייבים בביצוע בדיקות שנתיות של סינון שמיעה. במצב בו הרעש גרם לירידה קבועה בשמיעה ניתן להציע גם שיקום שמיעה באמצעות מכשירי שמיעה ואביזרי עזר לשמיעה".
מרעישים לכם? זה מה שניתן לעשות:
1. לפנות לגורם הרעש בבקשה להפסיק את מטרד הרעש - עם זאת, אל תתפלאו אם השכן הישראלי לא מתרגש מהמצוקה שלכם.
2. ע"פ צו סדר הפלילי - ברירת משפט - מניעת רעש תש"ס 2000: ניתן להגיש תלונה למשטרה אם הרעש מתבצע בשעות האסורות על פי החוק. בין שתיים לארבע, בחגים ובשבתות. למרבה הצער, נראה למשטרה לרוב יש דברים הרבה יותר חשובים לעשות מאשר לטפל ברעש של השכנים שלכם.
3. פנייה לרשות המקומית או לממונה על איכות הסביבה (*6911) שתאכוף את החוק.
4. אפשר לנסות במלר"ז, מועצה ציבורית למניעת רעש וזיהום בישראל.
"ברמה האישית", מסכם פרופ' בוסנר, "כל אחד מאיתנו יכול לעשות משהו, כבר עכשיו, כדי לעזור לעולם להיות מקום שקט יותר: הסבירו לילדכם את השפעותיו הבריאותיות של הרעש ושהאזנה למוזיקה בעצמה חזקה היום עלולה להיות בעלת השלכות כשתתבגרו.
"אם אפשר, הזיזו את חדר השינה לצד השקט של הבית, אם אתם מחפשים דירה חדשה שימו דגש חזק על מוקדי רעש, רכשו אוזניות מבטלות רעשים, ובאופן כללי, חפשו חללים שקטים, עד כמה שזה קשה היום - במיוחד במהלך סופי שבוע או כשאתם בחופשה. אפשרו למערכת שלכם להירגע".
לפנייה לכתב/ת 
