אחרי יותר מ-400 הרוגים: ראש ממשלת עיראק יתפטר
לנוכח שפיכות הדמים המתמשכת, הודיע עאדל עבד אל-מהדי שבכוונתו להתפטר. מפגינים חוגגים בכיכר תחריר בבגדד. רק לפני יומיים הם הציתו קונסוליה איראנית, מעשה שהביא לשיא את גילויי הזעם נגד ההשפעה של טהרן. תיעוד: אש חיה על המפגינים, 46 נהרגו
ראש ממשלת עיראק, עאדל עבד אל-מהדי, הודיע אחר הצהריים (ו') על כוונתו להתפטר אחרי מרחץ הדמים בארצו, שבו נהרגו בתוך יממה עשרות מפגינים שקראו לו להתפטר בעקבות המצב הכלכלי, השחיתות והשפעתה הגוברת של איראן. מאז פרוץ המחאה באוקטובר נהרגו יותר מ-400 מפגינים. מיד לאחר פרסום הודעתו יצאו מפגינים לחגוג בכיכר תחריר בבגדד.
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
אל-מהדי הודיע כי בכוונתו להגיש התפטרות רשמית לפרלמנט, על מנת שזה יוכל להתחיל בתהליך של הקמת ממשלה חדשה. הוא לא ציין מתי בדיוק בכוונתו להגיש את ההתפטרות. "כולם יודעים שבעבר הצעתי להתפטר גם באופן פומבי וגם בפורומים סגורים", מסר אל-מהדי. ההודעה שלו מגיעה שעות אחדות לאחר שמנהיג הדת השיעי הבכיר בעיראק, עלי סיסתאני, גינה את הירי במפגינים, וקרא לחברי הפרלמנט לשקול מחדש את תמיכתם בו.
ההתפטרות, אם אכן תוגש, מביאה לשיא את הטלטלה בעיראק מאז אוקטובר האחרון, אז החלו להציף את הרחובות מפגינים – שחלקם מוציאים את זעמם גם על איראן. נקודת המפנה בהקשר זה הגיעה ביום רביעי האחרון, אז מפגינים הסתערו על הקונסוליה האיראנית בעיר נג'ף, עיר קדושה לזרם השיעי באיסלאם, ושרפו אותה עד היסוד. איש לא נפגע, לאור העובדה שהסגל האיראני ברח מבעוד מועד מהדלת האחורית של המבנה.
עוד על המחאה בעיראק:
מרחץ דמים: "לא רוצים את האיראנים"
איראן, עיראק, לבנון: האינתיפאדה השיעית
מאז שריפת הקונסוליה התממש החשש לעוד שפיכות הדמים, וביממה האחרונה כוחות הביטחון העיראקיים פתחו באש חיה לעבר מפגינים והרגו עשרות רבות מהם. בעיר נג'ף, שם כאמור הוצתה הקונסוליה, נורו למוות 12 מפגינים, ובעיר נסירייה שגם היא בדרום עיראק, נהרגו 46 מפגינים. בבגדד נהרגו עוד ארבעה. לפי ספירה של סוכנות הידיעות רויטרס, שמתבססת על נתונים רפואיים ומקורות משטרתיים, מאז פרוץ המחאה באוקטובר נהרגו לפחות 408 איש, רובם מפגינים לא חמושים.
הבוקר התפרסמו תמונות קשות ממרחץ הדמים בנסירייה, וארגון זכויות האדם "אמנסטי אינטרנשיונל" פרסם סרטון וידאו שבו נראים לדבריו כוחות הביטחון יורים לעבר מפגינים לא חמושים בגשר א-זייתון שבעיר. סרטונים נוספים שהופצו בעיראק מראים מפגינים נמלטים בבהלה ובצרחות מאש שנפתחה לעברם, ואחרים מעניקים טיפול רפואי לחבריהם שנפצעו.
"הם ירו ישר לעבר המפגינים אבל גם לעבר הקרקע", אמר ל"דיילי מייל" אחד מעדי הראייה להפגנות המדממות בנסירייה. "אנשים נורו בחזה ובצוואר. יש דיווחים שהיו צלפים. זה כמו הוצאה להורג, ירי ישר לראש", הוא הוסיף. "הרחובות מלאים בדם".
איראן, החוצה
ביום רביעי האחרון, אז הציתו המפגינים את הקונסוליה בנג'ף, הם צעקו "אירן החוצה, איראן החוצה". אחד הצעירים מנג'ף סיפר לסוכנות הידיעות AFP כי "ההתערבות האיראנית בענייניה של עיראק מכעיסה עיראקים רבים". לדבריו, הצתת השגרירות היא "מסר ברור לאיראן לשקול מחדש את תפקידה".
זו הייתה הקונסוליה השנייה שהוצתה בעיראק מאז פרוץ המחאה. מפגינים בבגדד וברחבי דרום עיראק – אזור שיעי ברובו (ואיראן, נזכיר, גם היא בעלת רוב שיעי) – החלו להפנות את הזעם שלהם לא רק כלפי הממשלה העיראקית שאת התפטרותה הם דרשו, אלא גם כלפי טהרן שתומכת בממשלה זו.
המפגינים קוראים לצמצום מעורבותה של טהרן בפוליטיקה של ארצם, וכן להשפעתה על המיליציות השיעיות במדינה. הם כועסים גם על כך שאיראן, לטענתם, מציפה את ארצם במוצרים משלה, וכך פוגעת בעסקים מקומיים.
כחלק מהמחאה, המפגינים הכו בנעליהם את תמונותיהם של המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי, של הנשיא חסן רוחאני וכן של מפקד כוח קודס במשמרות המהפכה, קאסם סולימאני. לסולימאני, כך לפי גורמים ששוחחו עם AFP, יש תפקיד מפתח בשכנוען של הסיעות השונות בתוך עיראק להמשיך ולתמוך בראש הממשלה עאדל עבד אל-מהדי, שאת התפטרותו כאמור דורשים המפגינים. הדיווחים על כך שסולימאני טס בחשאי לבגדד ונפגש עם בכירים במערכת הפוליטית שם, רק הגבירו את זעמם של פעילי המחאה.
הרבה נפט, מעט חשמל
"ההתנגדות לאיראן איננה חדשה, אך האופן שבו היא מבוטאת בפתיחות כזו הוא חסר תקדים", אומר פנר חדד, חוקר במרכז לחקר המזרח התיכון באוניברסיטת סינגפור. "עיקר הזעם הציבורי מופנה למערכת הפוליטית בעיראק, וממנו גם נובע הזעם כלפי איראן. אי-אפשר לנתק בין השניים".
איראן ועיראק ניהלו ביניהן מלחמה איומה בשנים 1988-1980, כשבבגדד שלט הדיקטטור הסוני סדאם חוסיין, אבל אחרי הפלישה האמריקנית לעיראק ב-2003, שבה הופל משטר סדאם, עלתה לשלטון בעיראק ממשלה נוחה בהרבה לטהרן. מאז נהנית איראן מהשפעה רבה על הנעשה אצל שכנתה.
בשנים האחרונות תמכה טהרן ברבות מהמיליציות ששולבו על-ידי ממשלת עיראק ב-2014 במלחמה נגד דאעש, וכך זכתה בהשפעה גדולה עוד יותר: המיליציות הללו נלחמו לצד כוחות הביטחון העיראקיים והכוחות האמריקניים כדי לחסל את ארגונו של אבו בכר אל-בגדדי, ואחרי שדאעש מוגר בשנה שעברה הפכו המיליציות הללו לכוח צבאי ופוליטי רב עוצמה המשרת את האינטרס האיראני בתוך עיראק. לפי דיווחים, המיליציות האלה סייעו להילחם בכוח נגד המפגינים בגל המחאה ששוטף כעת את עיראק.
לאיראן גם אינטרסים כלכליים בעיראק, והיא המקור השני בגודלו שם למוצרים מיובאים. בין היתר, היא מוכרת לעיראק חשמל וגז טבעי שכה חיוניים לה. על אף שהיא עשירה במרבצי נפט רבים, משק האנרגיה בעיראק מקרטע.
התקוות שנמוגו
כשהמפגינים החלו להציף את הרחובות במחאה על היעדר מקומות עבודה, תשתית חשמל לא אמינה ושחיתות ציבורית – איראן הייתה זו שעמדה במוקד הזעם. "איראן מתערבת בהקמת הממשלה ובכלכלה, והמפלגות שבהן היא תומכת שולטות בחיים הפוליטיים", אמר אחד המפגינים, אדם בשם חוסיין.
מריה פנטפי, חוקרת מהמרכז International Crisis Group, אומרת כי מפגינים צעירים כמו חוסיין קיוו שהבסת דאעש בשנה שעברה תפתח עידן חדש של יציבות ושיקום כלכלי. אלא שתקוות אלו נמוגו לדבריה במהרה. "התחושות האנטי-איראניות התבשלו זמן מה והמחאה העיפה את המכסה של הסיר, שכבר היה רותח", היא אמרה.
לפי פנטפי, ההפגנות חשפו את התהום הפעורה בין הציבור בעיראק לבין האליטה הפוליטית בה, כמו גם בין אנשי דת שיעים בכירים באיראן ובעיראק. האייתוללה עלי סיסתאני, איש הדת השיעי הבכיר בעיראק, תומך במפגינים וקרא לכוחות זרים להימנע מהתערבות. רבים פירשו את דבריו של סיסתאני כאזהרה מרומזת לאיראן, כולל לעמיתו האיראני – ויריבו של סיסתאני – האייתוללה עלי חמינאי.
אף על פי כן, הפרשנים לא סבורים שהאזהרות וביטויי הזעם נגדה יובילו את טהרן לצמצם את התערבותה בעיראק. להפך, הם אומרים, טהרן צפויה להגביר את מאמציה כדי לשמר את השפעתה. חדד מזהיר גם שהאירועים האחרונים עלולים להוביל לעוד שפיכות דמים בעיראק, כפי שנראה שאכן התרחש. "שריפת הקונסוליה היא בהחלט מכה לאיראן, אבל היא יכולה גם לשמש תירוץ לתגובה חריפה יותר של כוחות הביטחון", הוא אומר.
לפנייה לכתב/ת 
