"מהלך הכרחי" או "מס נוסף"? אגרת גודש בתל אביב
דו"ח ה-OECD קרא לקנוס בעלי רכב פרטי כדי להקל על עומסי התנועה בגוש דן. פרופ' לכלכלה אמר באולפן ynet: "זה הצליח באופן יוצא מן הכלל במקומות אחרים, וזה גם מציל חיים". סגנית ראש העיר תל אביב: "אגרת גודש היא עוד מס. יש פתרונות נכונים בהרבה"
צעד הכרחי או עוד מס על הציבור? יממה אחרי שדו"ח ה-OECD קרא להטיל אגרת גודש על המשתמשים בכלי רכב פרטיים, במטרה להקל על עומסי התנועה בגוש דן, דנו באולפן ynet על מהלך אפשרי זה. שיטה זו מונהגת בערים שונות באירופה, שם נקנסים בעלי רכב על כניסה למרכזי הערים בשעות העומס.
"לא רק שזה לא צעד רע, זה צעד הכרחי", אמר פרופ' עומר מואב. לדבריו, "אין אפשרות ריאלית בישראל לשפר את הרווחה של הציבור, שנפגע באופן מאוד קשה מהנושא של העומס בכבישים, בלי חלק מחבילה שלמה נוספת של השקעה בתחבורה ציבורית, ובלי לגבות מחיר על השימוש בכביש עמוס שאגרות גודש זה השם המקובל, גם אם לא מוצלח במיוחד, שלו".
מואב, פרופסור לכלכלה, אמר כי "צריך לשפר את התחבורה הציבורית, אבל גם את המשאב הזה שנמצא במחסור - כביש בשעות הביקוש - חייבים להקצות בצורה פחות בזבזנית". הוא מציע להחיל תחילה את אגרת הגודש במטרופולין תל אביב: "בתל אביב התחבורה הציבורית לא רעה בכלל, וחד-משמעית ברור לי שהלחץ הפוליטי לשפר באופן מיידי את התחבורה הציבורית יפעל ברגע שיהיו אגרות הגודש האלו".
לדבריו, "הסובלים הגדולים ביותר מהצפיפות בכבישים הם לא רק נהגי הרכב הפרטי, אלא במיוחד נוסעי התחבורה הציבורית. אין מהלך שיכול לשפר יותר את התחבורה הציבורית בצורה מיידית מאשר צמצום כלי הרכב על הכבישים. ברגע שהפקקים יצטמצמו, אפשר להגדיל במידה ניכרת את מספר האוטובוסים".
בניגוד אליו, סגנית ראש העיר תל אביב מיטל להבי מתנגדת לחלוטין לאגרת גודש: "אני רואה באגרת גודש עוד מס שמוטל על ציבור שקשה לו כבר לספוג מיסים. הרי ברור לנו שמי שמאוגד עם ועדי עובדים חזקים וגדולים, עבורם קופת המדינה וקופת הרשויות יישאו במס הזה. מי שיישא במס הזה זה בסוף רק העצמאים הקטנים, האנשים שלא מאוגדים. כמו תמיד - נטל המס ייפול על גבם".
אבל כבר אי אפשר להיכנס לתל אביב.
"ויהיה יותר קשה להיכנס לעיר. אני מברכת על נתיב פלוס, ואנחנו קוראים לתת עוד נתיבי תחבורה ציבורית. לצערי, אני רואה נתיבי תחבורה ציבורית ריקים. אתה נוסע בכביש מכיוון נתניה לתל אביב ואתה מנסה לדוג את האוטובוסים בדרך. כולם מתרגשים מהדו"ח של ה-OECD, ואני רוצה להזכיר שב-2007 היה דו"ח של הוועדה הבין-משרדית שקבע שמדיניות השכר מעודדת רכישת כלי רכב.
"ב-2013 החליטה הממשלה, בהתאם להמלצות ארגון ה-OECD, להטיל על שר האוצר להמליץ על שיטת תגמול חלופית להטבות על החזקת רכב. לפני שמטילים מס נוסף על הציבור, המגזר הציבורי צריך להראות דוגמה אישית, וקודם כל לאפשר לעובדים במגזר הציבורי להמיר את החזקת הרכב בהטבה שווה", הוסיפה להבי, הממונה על תחום התחבורה בתל אביב. "זה יוריד לנו 5%-10% מהרכבים בכבישים. יש פתרונות שהם הרבה יותר נכונים כדוגמה אישית למשק".
"אני משתומם על הדברים", ענה מואב. "אנחנו בסך הכול רואים עין בעין את רוב הבעיות, אבל בתל אביב יש כישלון מוחלט בתחום התחבורה, בין היתר נושא החניות. מיטל צודקת בזה שיש לנו בעיה מול ההסתדרות והעובדים במגזר הציבורי בנושאי הרכב, אבל היא טועה לחלוטין לגבי היכולת של אגרות גודש לפתור את הבעיה. בשום אופן לא מדובר על נטל נוסף על הציבור, מדובר על חלוקה שונה של הנטל הקיים".
הוא ציין כי אגרת הגודש "תהיה חייבת לבוא לצד צמצום מיסים אחרים על הציבור, וזה צעד שהצליח בצורה יוצאת מן הכלל בכל המקומות שבהם נוסה. יותר מזה - לא רק שזה צמצם את העומס בכבישים, זה מציל חיים, פשוט כך. אנשים מתים מזיהום אוויר, ואת זיהום האוויר הזה צריך גם לצמצם".
הפעלת אגרות גודש בתל אביב אינה רעיון חדש, ולמעשה אגף התקציבים במשרד האוצר מנסה לדחוף אותו לחוק ההסדרים הקרוב, בינתיים ללא הצלחה. מי שמתנגד למהלך הוא שר התחבורה, בצלאל סמוטריץ', שמתעקש שאם יוטל כזה מס, הציבור יקבל את הכסף בחזרה דרך הנחות ברישוי הרכב. האוצר שולל את האפשרות, מכיוון שאז המדינה תתגלה כאחת ש"מוציאה כסף מכיס אחד ומכניסה לכיס השני", זאת מבלי להעניש את בעלי המכוניות שגורמים לגודש.
ההבדל העיקרי ביחס לאירופה, שם השיטה מונהגת בהצלחה רבה, הוא שבמדינות אירופה קיימת תחבורה ציבורית ענפה ופעילה כמעט בכל ימות השנה, ואילו היישום של התוכנית בישראל נבלם פעם אחר פעם על ידי שרי התחבורה, בטענה שמדובר במס חדש שסתם יכביד על הציבור. להערכת מחברי הדו"ח, הפעלת אגרת גודש תסייע מיידית לבעיה, זאת תחת מצב שלפיו רק 5% מהנהגים נדרשים לשנות את היקף השימוש שלהם ברכב, בין אם באמצעות תחבורה שיתופית (קארפול) או תשלום עבור אי כניסה לעיר (ניסוי "דרך ערך").
ב-OECD טוענים שניתן להקיף את מרכז תל אביב בכמה טבעות של תשלום, וכי תרומת המיסוי לא רק תשפר את הכלכלה אלא גם תאפשר השקעה נרחבת בתחבורה ציבורית. ואכן, בדו"ח מצוין שהמהלך יישאר כקנס נטו, אלא אם כן המדינה תשפר את איכות התחבורה הציבורית, תאפשר תחבורה של כלי רכב דו-גלגליים ותעביר המלצה לעיריות להעלות את תעריפי החניה בעיר, במטרה להפוך אותם לפחות כדאיים.
לפנייה לכתב/ת 
