"ברק בכר כבר לא מצליח להשפיע על הקבוצה"
מלבד המשבר המקצועי, בהפועל ב"ש יש שבר מול הקהל, שאיבד את הסבלנות והאמון. דיברנו עם שלושה אוהדים ותיקים על שאלת עתידו של בכר ("הפרידה קרובה"), ההתנהגות ביציעים ("הבוז לגיטימי"), הכמיהה למאמן זר והתפקיד שברקת צריכה לתת לברדה
ההפסד בשבת האחרונה 2:1 לבני יהודה, השלישי של הפועל באר שבע בארבעת המחזורים האחרונים, מעיד על משבר מקצועי בקבוצה של ברק בכר, אבל אולי לא פחות חמור מכך - האירועים אחריו הוכיחו שישנו גם משבר אמון קשה בין אוהדי הקבוצה למועדון.
שריקות הבוז הצורמות שנשמעו במהלך המחצית השנייה ובעיקר בסיום ההתמודדות הן אומנם לגיטימיות, אך העובדה שלאחר המשחק עשרות אוהדים חיכו לשחקנים שספגו מהם קללות וקריאות קשות, היא משהו שלא היה קיים בב"ש של השנים האחרונות. למעשה, מאז ההפסד בגמר הגביע 6:2 למכבי תל אביב לקראת סיום עונת 2014-15 לא נראו בסביבת הקבוצה מחזות כאלו.
מאז שעזבה הקבוצה את אצטדיון וסרמיל הישן ועברה לארח את משחקיה בטוטו טרנר, קיבלו האוהדים מחמאות רבות על השינוי שעברו ורבים החשיבו אותם לקהל הכדורגל הטוב בישראל. המצב החדש לוקח אחורה את היחסים בין המועדון לאנשי העיר, וביקשנו משלושה אוהדים ותיקים של הקבוצה לחוות את דעתם על המצב, רגע לפני שהקבוצה יוצאת לאצטדיון המושבה למשחק היום (שלישי, 20:15) מול הפועל כפ"ס.
מישל בשני (49), הוא אוהד מוכר של הקבוצה, שבעברו הוביל את המחאה נגד הבעלים הקודם של המועדון, אלי ז'ינו, ולאחר מכן היה אחד מראשי ארגוני האוהדים. רוני לובל (47) ינק את אהבת הקבוצה מבית אביו ווילי ז"ל שהיה בעצמו אוהד שרוף שלה. כעת הוא מגדל גם את ילדיו כדור שלישי של אוהדי הקבוצה. קובי הרוש (40) הוא אוהד שרוף של הקבוצה, פעיל מאוד ברשתות החברתיות בהן הוא מרבה להביע את עמדותיו בקשר לענייני הקבוצה.
מה דעתכם על האירועים במהלך ואחרי המשחק האחרון, עם שריקות בוז וקללות שלא שמענו מאז שהקבוצה משחקת בטרנר?
בשני: "שריקות בוז זה דבר לגיטימי בכדורגל. רק לפני שבועיים בורוסיה דורטמונד הגדולה סיימה בתיקו 3:3 נגד פאדרבורן מהמקום האחרון בליגה הגרמנית והאוהדים שלה הגיבו בשריקות בוז. להגיד לשחקנים את מה שחושבים עליהם אחרי המשחק מהיציע זה נורמאלי, אבל לחכות לשחקנים מחוץ לאצטדיון זה לא ראוי. יש הרבה דרכים להביע מחאה מלבד לנבל את הפה".
לובל: "כמי שמלווה את הקבוצה כארבעים שנה, מעולם לא התפתיתי להאמין שהקהל עבר טרנספורמציה והאוהדים השתנו. המעבר לטרנר וההצלחות נתנו שקט ליציעים. היה ברור שכשהתוצאות יפסיקו להגיע נחזור לגודל הטבעי של גרעין הקהל, סדר גודל של 6,000 אוהדים אמיתיים שחלקם מקללים וחלקם מעודדים. זה לא שונה מכל קבוצה אחרת בארץ. זאת הייתה פיקציה של התקשורת שהיה מאוד קל להציג את אצטדיון טוטו טרנר כמקום שלא מקללים בו. אני מהיום הראשון באצטדיון הזה שמעתי סביבי גם קללות. הקהל מוטה לפי תוצאות וזה טבעי בארץ. אני אישית עמדתי בסיום המשחק בשבת ומחאתי כפיים לשחקנים. כאבתי את הכאב. אני בטוח שהם גם רצו ולא הגיעו במטרה להפסיד או להתבזות. אהיה היום מול כפר סבא וממשיכים קדימה".
הרוש: "לכל אוהד מותר להביע את דעתו בכל מקום ובגבולות חופש הביטוי. צריך לראות שלא חוצים את הגבול. מקרים כמו זה של גיא עזורי, שהורד מהכביש בזמן נסיעה, לא יחזרו. בכל מקרה מבחינה מקצועית אני לא חושב שמדובר במשבר. זאת הרמה של הקבוצה. מכבי חיפה ומכבי תל אביב טובות יותר כי הסגל שלהן טוב וכישרוני יותר".
כאשר הם נשאלים לדעתם בנוגע לאפשרות שהקשר בין ברק בכר להפועל באר שבע מוצה, באופן מפתיע ישנה תמימות דעים בין שלושתם. הרוש: "ברק בכר כבר לא מצליח להשפיע על הקבוצה. נראה כי הוא בעצמו לא יודע מה לא עובד והראיה לכך היא שעד היום אין הרכב יציב. שלוש האליפויות שבהן הוא זכה מבוססות על שלד שחקנים שלא הוא בחר. בשנתיים האחרונות הוא אחראי על בניית הקבוצה ובחירת השחקנים ופה הוא נכשל. בחירת זרים גרועה, צירוף שחקנים בינוניים ושום קידום שחקן נוער בחמש השנים שהוא במערכת. לכן לדעתי אין מנוס מפרידה הדדית".
לובל מבקש להזכיר את תרומתו המכרעת של בכר להיסטוריה של המועדון: "ברק בכר הוא מלך בבאר שבע. לא משנה מה יקרה בעתיד, תמיד כשאראה אותו אעמוד ואכבד אותו. לעולם לא אשכח איזה שלוש שנים הוא נתן לנו. הייתי משפשף את העיניים ולא מאמין שזאת הקבוצה שלי. הוא לנצח יישאר כאן דמות אהובה, מלך, אפילו אם הוא ייכשל כאן במשך עוד עשר שנים. אני אומר את זה בכאב גדול, אבל לדעתי אנחנו מאוד קרובים לפרידה מברק. הוא צריך אתגר חדש וגם אנחנו. יכולת ההשפעה שלו קטנה משנה לשנה. לא רואים שום דבר מהיכולות שלו השנה ויש לו סגל משופצ"ר ואיכותי. הוא לא מצליח להחזיר את הימים היפים. פרידה תהיה טובה לשני הצדדים. עכשיו או בסיום העונה? זה לא באמת משנה".
בשני: "ברור לי שבכר הפסיק להשפיע על הקבוצה. יש בעיה כי ההשפעה שלו כבר מינורית. מצד שני כל אוהד מרגיש שהוא מוריניו ויכול לקבל החלטות במקומו של ברק. למרות שנראה שהוא לא משפיע הוא בטח ובטח יודע מה קורה בקבוצה שלו ומה קורה באימונים. בסוף העונה נצטרך כנראה להיפרד. בכל מקרה אני לא חושב שיש איזשהו מאמן ישראלי שמגיע לרמות של ברק. כולם רחוקים ממנו, אז אני מקווה שאלונה ואלי ברקת יביאו מאמן זר בעל שיעור קומה".
אז מה באמת אלונה ברקת צריכה לעשות כדי לשנות את המצב של הקבוצה?
בשני: "היא כבר מספיק מנוסה. היא הוכיחה שהיא מנהלת טובה. היא מספיק חכמה ויודעת מה לעשות. היא לא צריכה עצות מאוהדים ומאינטרסנטים. אני בטוח שעם הכוחות והיכולות שלה היא תוציא את הקבוצה מהמשבר. אבל לדעתי היא צריכה לצידה מנהל מקצועי. קיוויתי מאוד שאליניב ברדה יעשה את זה. אם מבחינה בריאותית הוא כשיר לתפקיד הוא צריך לקבל אותו".
הרוש: "אלונה צריכה לחשוב על מחליף לבכר. היא צריכה לתכנן אסטרטגית את אופן ניהול המועדון ודרך קבלת ההחלטות המקצועיות, לרבות מנג'ר מקצועי. הוא צריך לטפל גם באיתור כישרונות צעירים ושחקנים זרים וגם בהיבט של מחלקת הנוער וקידום שחקני הנוער".
לובל: "זאת שאלת מיליון הדולר. לדעתי כבר אחרי הכישלון האירופי בעונה שעברה והמשבר שהתפתח היה צריך לעשות שינוי במבנה הניהולי והמקצועי מהיסוד. ציפיתי שיביאו מנהל מקצועי בעל שיעור קומה. מבחינתי זה גם יכול להיות ברק בכר ואם לא אז מישהו מעל ברק. לא שינהל את ברק וילמד אותו לאמן, אלא מישהו שיראה את המועדון מבחינה מערכתית ויוביל אותו לשושלת הבאה. ראינו שהשושלת הקודמת הייתה נהדרת אבל היא הייתה רק תוצאתית. היה את טוני וואקמה, היה מאור מליקסון והיה אליניב ברדה, אז אפשר היה להביא אליפויות. לא היה משהו מובנה שיחזיק לאורך זמן ויביא המשכיות.
"השיטה של לפרק קבוצות קטנות ולקנות כל מה שזז לא הוכיחה את עצמה", אומר לובל. "כשאלונה תבין שהיא צריכה לשנות את מבנה ניהול הקבוצה ולהביא לכאן אנשי מקצוע שיהיו תומכים במאמן ויחד איתו יבנו תוכניות ארוכות טווח כולל מדיניות, רק כך יהיה אפשר לקדם את הקבוצה קדימה. לא המצאתי את זה. כך פועל הכדורגל המודרני. רק אנחנו נמצאים עדיין בשיטה של אנרגיה שעובדת יפה בין הצוות הניהולי למקצועי. בפועל זה לא עובד. אם אלונה מעוניינת להחיות את הקבוצה היא צריכה מנהל מקצועי או ג'נרל מנג'ר שתחתיו כל המערכת תעבוד בסנכרון מעבר להצלחה הנקודתית של היום או מחר".
לפנייה לכתב/ת 
