ועדת הבחירות: אפשר להצביע כבר ב-25 בפברואר
מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית הודיעה כי ניתן יהיה לקצר את מערכת הבחירות מ-90 יום כיום ל-75 יום. זאת, בתנאי שהחוק ישונה ובתנאי שכהונת הכנסת הנוכחית לא תתארך מעבר ל-11 בדצמבר
הולכים שוב לבחירות? לאחר שהביעה את התנגדותה לקיצור תקופת מערכת הבחירות מ-90 יום, ועדת הבחירות המרכזית הודיעה הערב (ב') כי תוכל להיערך כראוי לקיום הבחירות, אם יוכרזו, בטווח של 75 ימים מפיזור הכנסת, ב-25 בפברואר, אך לא לפני כן. מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית, עו"ד אורלי עדס, הודיעה זאת ליו"ר הוועדה המסדרת בכנסת, ח"כ אבי ניסנקורן (כחול לבן), עמו נפגשה על פי בקשתו.
מהוועדה נמסר כי בפגישה הוצגו לניסנקורן תהליכי העבודה המורכבים שלהם נדרשת הוועדה מכוח דיני הבחירות, על כל הקשיים הכרוכים בכך, ונבחנה בה האפשרות להקדמת מועד הבחירות ככל שניתן במידה ויוכרזו עם התפזרותה של הכנסת ב-11 בדצמבר בחצות, בתום 21 הימים שבהם המנדט להרכבת הממשלה נמצא בידיה.
עדס התנתה את יכולת הוועדה לקיים בחירות ב-25 בפברואר בכך שכהונתה של הכנסת לא תתארך מעבר ל-11 בדצמבר, אך במידה והמנדט להרכבת הממשלה יוענק לחבר כנסת כלשהו והכנסת לא תתפזר במועד זה, התאריך לקיום הבחירות, במידה והוא לא יצליח להרכיב ממשלה, יהיה מאוחר יותר. תנאי נוסף הוא שינוי חוק יסוד לפני פיזור הכנסת, שכן החוק כיום קובע שהבחירות יתקיימו בתוך 90 יום מהתפזרות הכנסת.
העמדה של ועדת הבחירות הגיעה בתגובה לדרישות לצמצום תקופת מערכת הבחירות, בין היתר באמצעות הצעת החוק שהגיש בשבוע שעבר יו"ר סיעת הליכוד, ח"כ מיקי זוהר, לקיצורה ל-45 יום. מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית, עו"ד אורלי עדס, אמרה לאחר הגשת הצעת החוק כי "בכנסת יודעים מצוין שזה בלתי אפשרי נוכח מורכבות הליכי הבחירות".
עדס הוסיפה כי "הוועדה תבצע כתמיד את תפקידה על הצד הטוב ביותר, בהתאם להחלטות הכנסת. יחד עם זאת, על הכנסת להתייחס לכלל ההיבטים החוקיים העולים מדיני הבחירות לכנסת, ההיבטים הארגוניים-ביצועיים המורכבים הכרוכים בביצוע וקיום בחירות תקינות והקשיים הנובעים מביצוע מערכת בחירות שלישית בסמיכות זמנים במהלך השנה האחרונה, ובהתאם - לקבוע בחירות בלוח זמנים ריאלי ובר-ביצוע".
במסמך רשמי של הוועדה בהתייחסות להצעה נכתב כי "לוחות הזמנים לביצוע בחירות מקבילים ומזינים אחד את השני, כאשר חלק ניכר מן הפעולות בהם חייבות להיעשות אחת אחר השנייה, שכן הן תלויות בביצוע הפעילויות הקודמות. לוח הזמנים לא השתנה באופן מהותי מאז חקיקת חוק הבחירות לכנסת בשנת 1969, כאשר היו רק 3,395 קלפיות (לעומת כ-11 אלף כיום), 1,758,000 בוחרים (לעומת כ-6,400,000 כיום), וסדרי העבודה, תהליכי העבודה והאתגרים שעמם התמודדה הוועדה היו שונים לחלוטין".
בוועדה הוסיפו כי "כמעט בכל אחת ממערכות הבחירות, נתנה הכנסת יותר מ-100 ימים להכנות הנדרשות לבחירות. כך למשל, בבחירות הקודמות, פוזרה הכנסת 114 ימים לפני יום הבחירות, ועדיין לוח הזמנים היה דוחק מאוד וגבולי לביצוע".
לפנייה לכתב/ת 
