התחזית לעשורים הבאים: יותר חם בישראל, פחות גשם
מדו"ח של השירות המטאורולוגי עולה כי אם מגמת התחממות כדור הארץ תימשך, כמות המשקעים בארץ צפויה לרדת בממוצע בין 15 ל-25 אחוזים. גם הטמפרטורה צפויה לעלות בעשורים הקרובים. "שינוי האקלים אינו עוד תיאוריה, אלא חלק מהמציאות של תקופתנו", נכתב בדו"ח
בשנים הבאות יהיה יותר חם בישראל ויירדו פחות גשמים וזאת כתוצאה משינויי האקלים. כך עולה מהדו"ח השנתי של השירות המטאורולוגי על שינויי האקלים בישראל, המתפרסם הבוקר (יום ג'). מהדו"ח, שהוא חמור ביותר בהשוואה לדו"חות קודמים, עולה כי בין השנים 2071 ל-2100, אם מגמת התחממות כדור הארץ תימשך, כמות המשקעים צפויה לרדת בממוצע בין 15 ל-25 אחוזים בישראל. בנוסף צפויה ירידה במספר ימי הגשם. לגבי הטמפרטורה, היא צפויה לעלות עד שנת 2050 בכ-1.2 מעלות צלזיוס לפי התרחיש הפסימי.
הדו"ח מתפרסם יום לאחר שוועידת האקלים נפתחה במדריד. נציגי מדינות העולם נפגשות בימים אלה בבירת ספרד, במסגרת COP25, במטרה להפחית את פליטות גזי החממה וצמצם את ההתחממות הגלובלית ולעודד את שיתוף הפעולה העולמי. משלחת ישראלית בראשות שר האנרגיה, יובל שטייניץ, הכוללת נציגים מהמשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה וגורמי ממשלה נוספים, מייצגת את ישראל בדיונים בספרד.
"שינוי האקלים אינו עוד תיאוריה, אלא חלק מהמציאות של תקופתנו והשלכותיו ניכרות בכל רחבי כדור הארץ", נכתב בפתח דו"ח המחקר של השירות המטאורולוגי. עורכי הדו"ח - בהם יצחק יוסף, ענת בהר"ד ומנהל השירות המטאורולוגי ניר סתיו, לא מותירים מקום לספק. מאז החל להתפרסם דו"ח שנתי בשנת 2011, לא נקטו בשירות המטאורולוגי במילים כל כך חד משמעיות לתיאור ההתחממות הגלובלית. "זה מספר עשורים חוקרי האקלים מזהים שינויים של ממש בתבניות האקלים. התחזיות, המתבססות על המשך העלייה בריכוזם של גזי החממה, מראות כי שינויים אלו הם רק ההתחלה של תהליך אשר עתיד להתעצם במהלך המאה ולטלטל את כל מגזרי החברה, את ענפי המשק השונים וככל הנראה גם את מערך היחסים הבינלאומיים".
בדו"ח של 2019 מציג השירות המטאורולוגי לראשונה ניתוח רחב היקף יותר מבעבר של מגמות הטמפרטורה וכמויות המשקעים, על בסיס נתוני העבר מכל רחבי הארץ. מהדו"ח עולה כי הטמפרטורה הממוצעת בישראל עלתה בכ-1.4 מעלות בתקופה שבין 1950 ל-2017. 30 השנים האחרונות תרמו תרומה מכרעת לעליה זו. הטמפרטורה הממוצעת בישראל צפויה לעלות משנת 2018 ועד סוף 2050 בעוד כ- 0.9 מעלות בתרחיש האופטימי. התרחיש האופטימי מתייחס לכך שליטת גזי החממה העולמית תגיע למקסימום בין השנים 2030-2040 ולאחר מכן הפליטות יפחתו. בתרחיש הפסימי, שלפיו האנושות לא תנקוט בשום פעולה לצמצום פליטת גזי החממה, הטמפרטורה הממוצעת בישראל תעלה בכ- 1.2 מעלות ב-30 השנים הבאות.
כך או כך, נמצאה גם עלייה בתדירות מספר הימים והלילות החמים ביחד עם ירידה בתדירות הימים והלילות הקרים, מגמה שצפויה להימשך. מגמת ההתחממות בולטת יותר בעונת הקיץ. הטמפרטורה הממוצעת בקיץ בתקופה של 2021 ועד 2050 צפויה לעלות ב- 2.2 מעלות בממוצע בתרחיש הפסימי וב- 1.9 מעלות בתרחיש האופטימי.
בחינה של כמות המשקעים הממוצעת הכלל ארצית מראה מגמת ירידה ב- 30 השנים האחרונות של כ- 25 מ"מ. המגמה ארוכת הטווח בשנים 1951 עד 2017 הייתה הפחתה של כ-4 מ"מ לעשור. יחד עם זאת יש לציין כי אין מדובר בנתונים מובהקים.
וזה לא הכל. לפי המשרד להגנת הסביבה מזג האוויר יהיה קיצוני יותר. צפויה עלייה בשכיחות ובעוצמת גלי חום, צפויים אירועי שיא של משקעים, צפוי להתרחש שינוי בפיזור המשקעים בפריסה הגיאוגרפית ושינויים בתדירות, משך ועוצמה של אירועי משקעים. כמו כן, צפויה עלייה הדרגתית של פני הים התיכון.
נחלים יתייבשו, גובה פני הים יעלה
בהודעה של המשרד להגנת הסביבה נכתב כי התוצאה של שינוי האקלים תהיה קשה: התייבשות נחלים ובתי גידול לחים; פגיעה בעמידות המערכות האקולוגיות ובמגוון הביולוגי היבשתי והימי ובשירותי המערכת האקולוגיות לרווחת האדם; שינוי דפוסי נדידת מינים; התגברות שכיחות של שריפות יער וחורש; חדירה והתפרצות של מינים פולשים.
בנוסף צפויה פגיעה בבריאות הציבור. במשרד להגנת הסביבה אמרו כי תחול עלייה בשכיחות ובעוצמת גלי חום, תופעה המחמירה במרחב אורבני צפוף ומכונה אי חום עירוני. מחקרים מראים שההבדל בין הטמפרטורה במרחב הפתוח לבין מרכז העיר יכול להגיע עד ל-9 מעלות צלזיוס. האקלים המשתנה מהווה גורם משמעותי ביותר גם בהתפרצות מחלות, למשל אלו המועברות על-ידי עקיצות חרקים (כמו קדחת מערב הנילוס). התפרצות המחלה בישראל הופיעה לאחר תקופה ארוכה של גל חום כבד. עוד עלולים להתרחש עלייה בזיהום אוויר ומחלות נשימתיות בשל עלייה באבק; עלייה בלחץ נפשי והשפעות פיזיולוגיות הנובעות מעומס החום. בנוסף, אירועי מזג אוויר קיצוניים צפויים להגדיל תחלואה ועומס על בתי החולים.
ההשפעה על החקלאות, כך לפי המשרד להגנת הסביבה, עלולה להיות הרסנית. במשרד צופים השפעה על יבולים חקלאיים (כמות, איכות, סוגי הגידולים החקלאיים), השפעה על משקי החי, התפשטות וריבוי מזיקים, סחף קרקעות. התחזית לעלייה באירועי הקיצון תגדיל את עלויות הביטוח החקלאי לנזקי טבע ולאסונות טבע.
במשרד להגנת הסביבה אמרו כי תהיה השפעה גם על הכלכלה: לשינוי האקלים יש השפעה שלילית לאורך זמן על התפוקה הריאלית במדינות ומגזרים כלכליים שונים, ועל תפוקת העבודה והמעסיקים. ההערכות הן כי משבר האקלים יכווץ את הכלכלה העולמית עד סוף המאה וגם את כלכלתה של ישראל.
הדו"ח נועד לתמוך ביישום החלטת הממשלה 4079 מיולי 2018: "היערכות ישראל להסתגלות לשינויי אקלים: יישום ההמלצות לממשלה לאסטרטגיה ותכנית פעולה לאומית": השירות המטאורולוגי פועל על מנת לספק למשרדי הממשלה ולגופים הציבוריים השונים מידע אמין ועדכני עליו יוכלו לבסס את היערכותם לשינוי האקלים. "דו"ח זה אינו סוף פסוק - נמשיך בשנים הקרובות במחקרים כדי להציג את המגמות גם ברכיבים אקלימיים נוספים (כמו לחות יחסית ועומס חום) ועל מנת לשפר את התחזיות האקלימיות", אמרו בשירות המטאורולוגי.
לפנייה לכתב/ת 
