ירידה בציונים, פערי ענק בין תלמידים יהודים לערבים: נתוני בחינות פיז"ה
הישגי התלמידים הישראלים נמצאים מתחת לממוצע ה-OECD בקריאה, במתמטיקה ובמדעים, וישראל מדורגת במקום 37 מתוך 77 המדינות. בתחתית הרשימה - תלמידים בדואים מהדרום: "שיעור מתקשים גבוה בכל התחומים". לנוכח הנתונים, משרד החינוך יקים צוות בדיקה מיוחד
הבוקר (ג') פורסמו ציוני בחינות פיז"ה, ומהם עולה תמונה קשה באשר להישגיהם של תלמידי ישראל בקריאה, במתמטיקה ובמדעים: ציוני התלמידים הישראלים נמצאים מתחת לממוצע בכל שלושת המקצועות - ובפערים משמעותיים.
בחינות פיז"ה נערכות בבתי הספר אחת לשלוש שנים על ידי מינהל החינוך של הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD), במטרה לבחון את ההישגים הלימודיים במדינות המפותחות.
2016: ישראל בפיגור במתמטיקה, קריאה ומדעים מול ה-OECD
מהנתונים עולה כי למרות הגדלת תקציב מערכת החינוך בשנים אלו והפעלת תוכניות ייעודיות לחיזוק תחומים מסוימים כמו מתמטיקה, ישראל לא רק שלא שיפרה את הישגיה, אלא אף רשמה ירידה חדה.
ירידה חדה במיוחד מציגים התלמידים הערבים, וזאת למרות השקעות תקציביות מסיביות בחינוך הערבי, וביתר שאת לאחר החלטת הממשלה 922 משנת 2015 שמטרתה, בין היתר, לחזק את מערכת החינוך בחברה הערבית.
על רקע הממצאים בקרב התלמידים הערבים הודיע משרד החינוך כי יקים צוות מיוחד לבדיקת הנושא, שיתמקד בתוכניות הלימודים, בשיטות ההוראה ובאופן השימוש בשעות הטיפוח הרבות שהועברו לשם צמצום הפערים. צוות המשרד יתמקד בעבודתו בתלמידים הבדואים באזור הדרום, שרשמו הישגים נמוכים ביותר במבחני פיז"ה.
המחקר בישראל נערך במרץ 2018 בקרב מדגם מייצג של 6,623 תלמידים הלומדים ב-174 בתי ספר. במחקר נבדקו 22 בתי ספר חרדיים בלבד, ולכן ייתכן כי תמונת המצב בקרב כלל תלמידי ישראל גרועה אף יותר.
מבין התלמידים במדגם, 5,516 לומדים בכיתה י', 1,052 בכיתה ט' ו-55 תלמידים נוספים בכיתות אחרות. על פי הנתונים, באוריינות קריאה הציון הממוצע של תלמידי ישראל הוא 470 נקודות, לעומת 487 נקודות בממוצע ב-OECD.
כמו כן, ישראל מדורגת במקום 37 מתוך 77 המדינות. באוריינות מתמטיקה הציון הממוצע של ישראל הוא 463 נקודות לעומת 489 נקודות בממוצע ה-OECD. ישראל מדורגת במקום 41 מתוך 78 מדינות במקצוע זה. באוריינות מדעים, הציון הממוצע של ישראל הוא 462 נקודות לעומת 489 נקודות בממוצע ה-OECD. ישראל במקום 42 מתוך 78 מדינות.
על פי המחקר, שיעור התלמידים הישראלים שהוגדרו "מתקשים" בכל שלושת תחומי האוריינות יחד הוא22% בישראל, לעומת 13% בממוצע ה-OECD. בהשוואה לבחינה שנערכה ב-2015 רשמה ישראל ירידה בציונים בכל המקצועות. בקריאה נרשמה ירידה של 9 נקודות, במתמטיקה 7 נקודות ובמדעים נרשמה ירידה של 5 נקודות. עם זאת, בהשוואה ל-2016 התמונה מעודדת יותר: בין 2006 ל-2018 חלה עלייה של 31 נקודות בציונים בקריאה (מ-439 ל-470), עלייה של 21 נקודות במתמטיקה (מ-442 ל-463) ועלייה שולית של 8 נקודות במדעים (מ-454 ל-462).
פער של 80 נקודות בין תלמידים עשירים לעניים
כאמור, אחד הממצאים הבולטים שעולים מהישגי התלמידים הישראלים הוא הפער האדיר בציונים בין התלמידים היהודים לבין התלמידים ערבים. הפערים עומדים על 144 נקודות בקריאה, 111 נקודות במתמטיקה ו-116 נקודות במדעים.
מדובר בהמשך מגמת ההתרחבות בפערים בין תלמידים יהודים לערבים: בקריאה הפער עמד על 84 נקודות ב-2006 ו-116 נקודות ב-2015, וב-2018 הפער עומד על 144 נקודות. במתמטיקה הפער עמד על 88 נקודות ב-2006 ועל 104 ב-2015, ועתה עומד על 111 נקודות. במדעים הפער עמד על 64 נקודות ב-2006 ו-87 נקודות ב-2015, וב-2018 על 116 נקודות.
בנוסף, למעלה ממחצית (53%) התלמידים הערבים סווגו כמתקשים בכל התחומים. התלמידים היהודים השיגו ציונים דומים לממוצע ה-OECD, ובקריאה אף רשמו ציון שהוא מעל לממוצע: 506 לתלמידים היהודים לעומת 487 ב-OECD.
אלא שפערים אדירים נרשמו גם בין תלמידים עשירים לעניים. על פי הנתונים, הפער בהישגים בין תלמידים מרקע סוציו-אקונומי גבוה לבין תלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך הוא כ-80 נקודות בקרב יהודים וכ-65 נקודות בקרב ערבים.
בקרב התלמידים היהודים, כחמישית (19%) מתקשים באוריינות קריאה, לעומת ממוצע ה-OECD שעומד על 23%, וכרבע מהם מתקשים באוריינות מתמטיקה ומדעים, בדומה לממוצע ה-OECD (במתמטיקה 23% מדוברי העברית לעומת 24% בממוצע ה-OECD, ובמדעים 22% בשתי הקבוצות). בקרב התלמידים הערבים שיעור המתקשים גבוה מאוד בכל התחומים: בקריאה 69%, במתמטיקה 67% ובמדעים 66%.
"נתוני פיז"ה מחייבים אותנו לערוך בדיקת עומק"
בעקבות הנתונים העגומים הוחלט במשרד החינוך על הקמת ועדה ייעודית שתבדוק את סוגיית ההישגים הנמוכים של התלמידים הערבים בישראל. עם זאת, עדיין לא ברור בשלב זה מי יהיו חבריה ומתי תתכנס. "עם כניסתי לתפקיד הצהרתי כי אוביל את דגל צמצום הפערים - זהו האתגר המרכזי היום במדינת ישראל", אמר שר החינוך רפי פרץ. "המציאות שבה הפערים בין תלמידים מרקע סוציו-אקונומי גבוה ונמוך התרחבו היא בלתי מתקבלת.
"לעניין הממצאים על אודות המצב בחברה הערבית", המשיך פרץ, "הנתונים מחייבים אותנו לערוך בדיקת עומק. לנוכח תמונת המצב הנחיתי את מנכ"ל המשרד למנות צוות עבודה לגיבוש תוכנית מקיפה על מנת לחזק את מערכת החינוך בחברה הערבית, בדגש על לימודי השפה, המתמטיקה והמדעים. חברה דמוקרטית וחפצת חיים חייבת להעניק הזדמנות שווה לכל ילדה וילד, ולאפשר להם להגיע לקדמת החזית המדעית, האקדמית והטכנולוגית. זוהי משימתנו".
"זה לא נעים, אבל אין ברירה", אמר בתגובה לנתונים אלי הורוביץ, מנכ"ל קרן טראמפ. "אנחנו חייבים להסתכל לנתונים של פיז"ה עמוק בעיניים. הנתונים מראים שיש לישראל בועה של מצוינות שכוללת בעיקר בנים יהודים מהמרכז, וזו תעודת עניות. יש עוד המון תלמידים, יהודים וערבים, שמגיע להם ללמוד ברמה הרבה יותר גבוהה. מדובר פה בשינוי עמוק, אין פתרון קסם. אני משוכנע שהממשלה הבאה צריכה לקחת את נושא חטיבות הביניים ברצינות, כי זו החוליה החלשה שלנו. אם כך נעשה, אני מאמין שנוכל להגיע לרשימת 15 המדינות המובילות".
לפנייה לכתב/ת 
