אפי נוה והשופטת אתי כרייף יואשמו בשוחד בכפוף לשימוע
יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר יזומן לשימוע בחשד לקבלת שוחד מכרייף, שניהלה עימו קשר אינטימי בזמן שהייתה מועמדת לשפיטה. השופטת תואשם גם בהשמדת ראייה בגין מחיקת הודעות. לפי הפרקליטות נוה שכנע את ח"כ קורן להצביע בעד כרייף, אך היא מכחישה זאת. סנגוריו: "אופי שוחדי? תפיסה לקויה"
יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר, אפי נוה, והשופטת אתי כרייף מבית משפט השלום בנתניה, יואשמו בשוחד בכפוף לשימוע במסגרת פרשת "מין תמורת מינוי". כך נמסר הבוקר (שלישי) מהפרקליטות.
עוד הוחלט להעמיד לדין את נוה בגין מרמה והפרת אמונים והשופטת תואשם גם בהשמדת ראייה, כאמור בכפוף לשימוע. בפרקליטות ציינו כי את ההחלטה קיבל פרקליט המדינה שי ניצן שאימץ את המלצותיהם של פרקליטות מחוז מרכז והמשנה לעניינים פליליים מומי למברגר.
על פי כתבי החשדות שנשלחו לנוה וכרייף, יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר כיהן אותה התקופה כיו"ר מחוז תל אביב והמרכז בלשכה - ואילו כרייף הגישה את מועמדותה למשרת שופטת בזמן עבודתה כתובעת במשטרה. למרות שלא היה חבר בוועדה למינוי שופטים, בפרקליטות הדגישו כי לנוה הייתה השפעה על החלטותיה, בין השאר בשל קשריו עם חבריה מטעם הלשכה - אך גם עם גורמים נוספים.
עוד נכתב כי לאחר כחודש מהגשת מועמדותה לבית המשפט, פנתה כרייף אל נוה בכנס מקצועי שבו השתתפו - והציגה את עצמה בפניו. השניים החליפו מספרי טלפון, ובהתכתבות מאוחר יותר ביקשה מנוה לשמור את עניין מועמדותה ביניהם. "במהלך מספר שבועות לאחר היכרותם, שמרו השניים על קשר טלפוני והחליפו ביניהם הודעות רבות ואף קיימו מפגש אינטימי בביתה של כרייף", כתבו בפרקליטות. "לאורך תקופה של כשנתיים, שמרו השניים על קשר שהתמצה בהחלפת הודעות וואטסאפ בתדירות של אחת לכחודש-חודשיים, חלקן בעלות גוון אינטימי והבעת רצון הדדי להיפגש". עם זאת, לפי כתב החשדות השניים לא נפגשו למטרות אינטימיות באותה התקופה.
"לאחר שנוה נבחר לראשות הלשכה ידעה כרייף כי יש ביכולתו לקדם את בחירתה לשיפוט מחד גיסא, וכי הוא מעוניין בקשר אינטימי עימה מאידך גיסא", ציינו בפרקליטות. "לפיכך, היא עודדה, טיפחה והידקה את הקשר האינטימי-פלרטטני עימו, והשניים אף קיימו מפגש אינטימי נוסף בביתה, בעיצומו של הליך מינויה לשיפוט. כל זאת, בין היתר, כדי להטותו לכאורה למשוא פנים כלפיה ובעד פעולותיו הקשורות לתפקידו או בעד השפעתו על פעולתם של גורמים רשמיים אחרים בהקשר למינוי שופטים".
בפרקליטות ציינו כי במהלך ההתכתבויות בין כרייף לנוה, במקביל לטיפוח הקשר האינטימי, ביקשה המועמדת לשיפוט מיו"ר הלשכה כמה פעמים לפעול ולהתערב בעניינה ובקידום בחירתה לתפקיד. "נוה, שהיה מעוניין בקשר אינטימי עם כרייף, שיתף פעולה עם הפלירטוט מצידה ונענה לקשר האישי והקרוב שהוצע לו, ביודעו שהיחס המיוחד והאינטימי, שכלל כאמור מפגש אינטימי בביתה בהזדמנות נוספת, ניתן והוצע לו גם על מנת לקדם את מינויה במסגרת תפקידו", ציינו בכתב החשדות.
עוד נכתב כי "בד בבד עם קיום הקשר האינטימי, נוה חשוד שניצל את מעמדו כראש הלשכה ופעל בעניינה של כרייף באופן מהותי במספר רב של הזדמנויות מול חברי הוועדה לבחירת שופטים וגורמים רלוונטיים אחרים, כשהוא מצוי בניגוד עניינים חריף נוכח הקשר ביניהם, שהלך והתעצם במהלך הליך המינוי, ובלי שדיווח על כך לאיש מהגורמים מולם פעל".
כרייף פנתה לנוה כשנתיים לאחר הגשת מועמדותה לשיפוט ושאלה אותו מדוע לא זומנה לוועדת המשנה הראשונה, שנחשבת לשלב הכרחי בדרך למינוי. נוה הבטיח "לזרז" את הנושא - ופנה לעורכת הדין אילנה סקר, נציגת הלשכה בוועדה למינוי שופטים. לפי הפרקליטות, כרייף זומנה לוועדה לאחר שלושה שבועות.
בפברואר 2016 נכשלה כרייף בקורס המועמדים לשפיטה בשל ציון נמוך. קבלת ציון עובר, לפי הפרקליטות, הוא קריטריון משמעותי להמשך התהליך - אולם אינו מחייב. עם זאת, בפרקליטות חושדים כי נוה פנה כמה פעמים לעורכת הדין סקר וביקש ממנה לדאוג שכרייף תעבור גם את ועדת המשנה השנייה - שהיא שלב הכרחי בדרך לתפקיד. "נוה ביקש זאת מעו"ד סקר בהמשך לבקשות חוזרות ונשנות של כרייף, ולא אמר לעו"ד סקר כי הוא מצוי בניגוד עניינים חריף לאור הקשר הפלרטטני-אינטימי בינו לבין כרייף", אמרו בפרקליטות.
נוה פנה בעניין גם לחברת ועדת המשנה הנוספת, חברת הכנסת לשעבר נורית קורן (הליכוד), וסיכם איתה שתעביר יחד עם סקר את כרייף בוועדת המשנה. לפי הפרקליטות, בזכות התערבותו והשפעתו של נוה, עברה כרייף את ועדת המשנה השנייה במרץ 2016 למרות כישלונה בקורס, בזכות הקולות של עורכת הדין סקר וחברת הכנסת קורן. השופט אליקים רובינשטיין היה בדעת מיעוט בהצבעה. כרייף נכנסה למאגר המועמדים לשפיטה, וזמן קצר לאחר מכן, לפי הפרקליטות, קיימה עם נוה מפגש אינטימי נוסף בביתה.
חודשיים לאחר מכן, התכנסה הוועדה אצל נשיאת העליון לשעבר מרים נאור, השרה הקודמת איילת שקד ונציגי לשכת עורכי הדין. "בישיבה זו, שנועדה לגבש הסכמות לקראת כינוס הוועדה, סוכם כי כל הנוכחים יתמכו במינוי של כרייף לשופטת. אף כאן, נוה לא דיווח לאיש על קשריו האינטימיים עימה", כתבו בפרקליטות. ביוני 2016 כרייף התקבלה לתפקיד, ולאורך כל התהליך, בשיחותיה עם נוה, סוגיית המינוי נכרככה, לפי הפרקליטות, במערכת היחסים ביניהם.
חברת הכנסת לשעבר נורית קורן אמרה לאולפן ynet כי היא טרם הספיקה לקרוא את כתב החשדות. "ישבתי בוועדה לבחירת שופטים וככל הנראה היו מועמדים טובים, תמכתי בהם כדי לקדם אותם. אף אחד לא השפיע עליי, אני עשיתי ככל שראיתי ומצאתי לנכון שיש מועמדים מצוינים ומועמדים טובים שהיו להם המלצות טובות ולפי זה קבעתי במי אני תומכת ובמי לא".
סנגוריו של נוה: "אופי שוחדי? תפיסה לקויה של סיטואציות אנושיות"
עורכי דינו של אפי נוה, בועז בן צור וגיא רוה מסרו בתגובה כי "עניין זה לידתו בחטא. כזכור, מכשיר הטלפון הנייד של מר נוה נגנב ונפרץ, והפרקליטות, בהחלטה מפוקפקת, העניקה 'חסינות' לפורצים – עת דובר במעשה עבירה חמור וברור. כבר בשל כך, כל הראיות שנגבו בהליך זה דינן להיחשב לבלתי קבילות בבית המשפט.
"לאחר הפגיעה החריפה בזכויותיו של מר נוה, וכדי להצדיק את מחדלה הבסיסי, נהגה הפרקליטות כפי שנהגה. עתה הגיע כתב חשדות זה, שכבר בו הוסרו מעל הפרק שלל טענות מופרכות שהושמעו בעניין מר נוה. לגופו של עניין, הניסיון לייחס למערכת יחסים בין בגירים אופי 'שוחדי' מעיד על תפיסה לקויה ביותר של סיטואציות אנושיות. ממילא, אין שום יסוד משפטי לטענה זו, המייחסת למר נוה פעולות שבוצעו עת כלל לא היה חבר בוועדה לבחירת שופטים, ולכן ברור שלא היה יכול לקבל כל החלטה בעניין גברת כרייף, מטוב ועד רע. מכל מקום וכזכור, מינויה של כרייף אושר ברוב מוחלט בוועדה, לרבות על ידי שני שופטים מבית המשפט העליון.
'עוד יצוין, כי כתב החשדות מציג עמדה נוקשה, שלפיה אין לשוחח עם מי מחברי הוועדה בעניין מועמדים לשיפוט. תזה זו מנוגדת באופן חזיתי לפרקטיקה הנוהגת בוועדה לבחירת שופטים מזה שנים ארוכות, ובמידת הצורך, מר נוה יוכיח כך בהליך משפטי. עתה, עם סיום תפקידו של פרקליט המדינה, שהחליט מראשית הדרך על הענקת ה'חסינות' לפורצים על כל המשתמע מכך, ובשים לב לנתונים הבסיסיים בעניין, יש להניח כי שיקול הדעת הנכון ינחה את הנוגעים בדבר".
עו"ד אופיר סטרשנוב, פרקליטה של כרייף מהמשרד כהן-סטרשנוב, מסר כי "השופטת מכחישה באופן מוחלט ביצוע עבירות כלשהן. בחירתה לשופטת היתה בתמיכת שמונה מתוך תשעת חברי הועדה לבחירת שופטים ובכללם נשיאת בית המשפט העליון דאז, מרים נאור. היא לא נזקקה לשום מעשה פסול כדי להיבחר, ולא עשתה שום מעשה כזה. אנו מאמינים כי בשימוע נצליח לשכנע את הגורמים המחליטים בכך, והתיק ייסגר".
ח"כ לשעבר נורית קורן מסרה בתגובה: "החלטתי להעביר את השופטת כרייף בוועדת המשנה הייתה מקצועית לחלוטין. אפי נוה לא פנה אלי בעיניינה ובשום צורה לא השפיע על החלטתי. התרשמתי ממנה בריאיון בוועדת המשנה, מהמקצועיות ומההמלצות שהיו בתיקה ולכן נראתה לי מועמדת ראויה. יש להדגיש כי הציון בקורס הוא לא הקריטריון היחידי הקובע אלא רק אחד ממכלול השיקולים. חשוב לציין כי בוועדה לבחירת שופטים הצביעו בעדה רוב מוחלט לרבות הנשיאה נאור. בחירתי בשופטת כרייף הייתה אישית, מקצועית ונקייה מכל השפעה זרה, כפי שנהגתי בכל שאר החלטותיי כנציגת הכנסת בוועדה לבחירת שופטים".
כרייף חשודה גם בהשמדת ראייה
בנוסף לעבירת השוחד, כרייף תועמד לדין בכפוף לשימוע גם בהשמדת ראייה. השופטת נחקרה לראשונה באזהרה בינואר 2019, והתבקשה למסור את הטלפון הנייד לחוקרים. הפרקליטות ציינה כי כרייף ניסתה לשכנע את החוקרים להימנע מהבקשה, אך ללא הצלחה. כשנשאלה אם בחודשים האחרונים מחקה התכתבויות - כרייף השיבה בשלילה.
"במהלך חקירתה, ביקשה השופטת כרייף מהחוקרים לשוחח בטלפון עם גורמים שונים והם התירו לה לעשות כן", כתבו בפרקליטות. "לאחר מכן, בהמשך החקירה, נשאר הטלפון בהישג ידה. על פי החשד, השופטת כרייף ניצלה את האמון שניתן בה על ידי החוקרים, ובהיותה בחדר החקירות מחקה מהטלפון התכתבויות שהוחלפו בוואטסאפ בינה לבין מספר גורמים, לרבות אחד מחברי הוועדה לבחירת שופטים.
"היא מחקה את ההודעות שהוחלפו בינה לבין חבר הוועדה ביודעה כי הן עשויות להיות דרושות כראיה בחקירה המתנהלת נגדה, העוסקת בהליך בחירתה לשיפוט. בתום החקירה מסרה השופטת כרייף לחוקרים את הטלפון, בלא שאמרה להם דבר אודות מחיקת ההודעות". מחיקת ההודעות התגלתה בסופו של דבר לאחר שהמשטרה חדרה לטלפון של כרייף ושחזרה את ההודעות.
נוה לא יואשם עקב מערכות היחסים הנוספות שניהל
יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר נחקר גם בעניינה של עורכת דין מוכרת נוספת שעימה ניהל מערכת יחסים, בחשד שניסה לקדם את מינויו של אחד ממקורביה לכהונה בבית המשפט המחוזי לבקשתה, ובחשד למינויה לתפקידים שונים בלשכת עורכי הדין.
עדי כרמלי, פרקליטה של עורכת הדין, בירך על ההחלטה על סגירת התיק בעניינה. "מלכתחילה סברנו שלא היה מקום לשרבוב שמה לפרשה, ואנו מודים לפרקליטות שקיבלה את עמדתנו, הגם שזה רק עתה. צר לנו על חודשים ארוכים של מתח, סבל וימים קשים שעברו על מרשתי ועל משפחתה וילדיה, שאיש לא יוכל להשיב להם. כל רצונה הוא לשוב לשגרת חייה ולעבודתה כסנגורית ועורכת דין מכובדת"
נוה נחקר גם בעניינה של מתמחה שעימה קיים מערכת יחסים בחשד לסייע לה בעניינים הקשורים להתמחותה המשפטית. בפרקליטות הוחלט כי למרות שפעל באופן לא תקין - לא היה מקום להעמידו לדין בגין אותם מעשים.
החקירה נגד הדס שטייף תיסגר
הפרקליטות קבעה בנוסף כי למרות תלונתו של נוה על פגיעה בפרטיותו מצד העיתונאית הדס שטייף וגורמים נוספים (בגין לקיחת טלפונים של נוה וחדירה אליהם שלא כדין), הוחלט שלמרות הפגיעה הקה בפרטיותו אין מקום להעמיד את המעורבים לדין.
הפרקליטות פירטה כי החקירה של נוה נפתחה בעקבות פנייתה של שטייף אל גורמים באכיפת החוק בדבר מידע שהגיע לידיה מתוך הטלפנים של נוה - המלמד על עבירות חמורות בקשר למינוי שופטים. "נוכח האינטרס הציבורי המובהק בבחינת חשדות לפגיעה חמורה בטוהר המידות בהליך מינוי שופטים בישראל, לא ניתן היה להתעלם מפנייה זו, מה גם שבאותה עת לא היה ברור כיצד בדיוק מידע זה הגיע לשטייף", ציינו בפרקליטות והוסיפו כי שטייף טענה כי בידיה מידע נוסף על עבירות דומות אחרות.
בעקבות פנייתה של שטייף, המשטרה פנתה אל העיתונאית וביקשה ממנה למסור לרשויות את החומרים שהשיגה. שטייף ביקשה הגנה משפטית עבורה ועבור הגורמים הנוספים שהיו מעורבים בהשגת המידע, אולם בפרקליטות מדגישים כי הדבר היחיד שהובטח לה הוא לבחון את אי-העמדתה לדין בהמשך החקירה.
הפרקליטות מסרה כי "עקב רגישות העיון בטלפונים, המשטרה לא עיינה בטלפונים אלא פנתה לבית המשפט בבקשה שיתיר חיפוש מצומצם וממוקד בטלפונים, במגמה לאתר מידע הנוגע אך ורק לחשדות הממוקדים שעלו". בית המשפט נענה לבקשה והגדיר באילו נושאים יהיה ניתן לעיין בטלפון. "החיפוש בטלפונים נעשה באופן ממוקד ומצומצם, בהתאם לצרכי החקירה ולחשדות שעלו בלבד, וללא שנערך עיון בשיחות שאינן קשורות לחשדות", כתבו בפרקליטות והדגישו כי הדבר נעשה בפיקוח בית המשפט.
בסופו של דבר, טענו בפרקליטות כי החיפוש העלה חלק נכבד מהממצאים נגד נוה וכרייף וכי העברת החומרים למשטרה מנעו את הדלפתם לתקשורת. "המידע ששטייף מסרה הוביל לחקירה חשובה ביותר בנוגע לטוהר המידות ביחס למינוי שופטים, שבסופו של דבר הובילה להחלטה לשקול להגיש כתב אישום בגין שוחד ועבירות נוספות. לולא פנייתה של שטייף לרשויות, ככל הנראה לא היה ניתן לדעת כי בוצעה חדירה לטלפונים ובמקביל לא היתה נפתחת חקירה חשובה זו", כתבו בפרקליטות בנימוקים לסגירת התיק.
"ככל שידוע, עיקרו של המידע שהוצא מהטלפונים לא פורסם ברבים, אלא שטייף העבירה אותו לרשויות", הוסיפו בפרקליטות. "בכך נמנעה פגיעה קשה נוספת בפרטיותו של מר נוה והגורמים שעימם שוחח. "אין בהחלטה זו כדי להקל ראש בחומרת מעשיהם של שטייף והגורמים שמסרו לה חומר זה, שפגעו מאוד בפרטיותו של מר נוה. עם זאת, נמצא כי היה מקום ליתן משקל נכבד יותר לשיקולים האחרים", נכתב.
עדותה של שטייף, כמו גם עדויות שני המעורבים הנוספים, נגבו תחת "פסקת חסינות", והובטח להם שהדברים שיימסרו בחקירה לא ישמשו נגדם. כמו כן, בפרקליטות ציינו כי ללא העדויות היה עולה קושי בהעמדה לדין של נוה וכרייף, והעמדתם לדין של המעורבים יכלה לעורר טענות ממשיות של הגנה מן הצדק.
בנוסף, בפרקליטות אמרו כי אילו בקשתה של שטייף לחסינות הייתה נדחית בהתחלה, היה סיכוי לפרסום תחקיר עיתונאי במקום החקירה במשטרתית תוך פגיעה קשה בפרטיותו של נוה, או לחלופין הותרת החשד הכבד מבלי שיתברר. "אף אחת מתוצאות אלה לא הייתה משרתת את האינטרס הציבורי, ההיפך הוא הנכון", ציינו בפרקליטות. "ברור ומובן, כי משהובאו הדברים לידיעת גורמי אכיפת החוק לא היה מנוס אלא לתת לשטייף את אותה הבטחה מותנית ומסויגת שתאפשר את הפתיחה בחקירה יעילה, כדי לברר את החשדות החמורים שעלו בנוגע למינוי שופטים בישראל".