הדייט שיעזור לכם להבין את ילדיכם
יודעים מה המקצוע האהוב על הילדים שלכם או מי החבר הכי טוב שלהם? כולם עמוסים ולחוצים אבל כדי לחזק את הקשר כדאי לעצור רגע ולמצוא זמן לשבת עם כל ילד
אתמול בערב דיברתי עם חבר שלי שבדיוק הסתיימה בבית שלו בפתח תקווה הפסקת חשמל. כמתכנת בכיר הוא תכנן להתקדם בעבודה אבל מצא את עצמו בעל כורחו יושב בחוסר מעש, כאשר אותה הפסקת חשמל תפסה גם את הבן המתבגר שלו.
ישבו זה מול זה, האב ובנו, ואז הנער הדליק כמה נרות שיהיה אור וחבר שלי הרתיח מים על הגז, הכין לשניהם שוקו חם ואמר לו - "נו, אז מה קורה איתך בחיים?"
קראו עוד:
דימוי הגוף של בתך מתחיל במבטים שלך
דרכים פשוטות להכניס בריאות הביתה
"אמא, שכחתי את הסנדוויץ' בבית"
מפה לשם, הוא מספר לי שהתפתחה שיחה כנה בין אב לבנו שנמשכה יותר משלוש שעות, עד שסופה של הפסקת החשמל. "ואז אני שומע בפעם הראשונה שהילד שלי מדריך", מספר האב. "הבנתי שיש איזו מדריכה שהם בסוג של קשר לא ברור. הבנתי בפעם הראשונה מי הם באמת החברים הכי טובים שלו.
"גיליתי שהילד שלי, למרות שהוא נמצא במתמטיקה חמש יחידות לימוד, בכלל אוהב טיולים ולא ממש סובל מתמטיקה. גיליתי שהוא גם חובב צפרות מושבע וגיליתי שהוא ממש רצה לדבר איתי, אבל מאז הבר מצווה, לא באמת הייתה לו הזדמנות. גיליתי שאני לא באמת מכיר את הילד שלי. ולחשוב שהייתי מפסיד את כל הטוב הזה אילו לא הייתה הפסקת חשמל".
חוסר מודעות של ההורים
רק השבוע יצא לי לראות בקניון חבורת ילדים שלדעתי לא היו יותר מאשר בכיתה ג'. הם ישבו ליד אחד מהשערים, ואחד הילדים החזיק בידיו טאבלט שבקעו ממנו קולות מביכים שאי אפשר לטעות בהם של סרט פורנו.
בעוד הילדים מצחקקים, הופיעו לפתע הורי הילד עם שקית מלאה קרואסונים, והוא מצידו מיהר כמובן לסגור את הטאבלט, בעוד חבריו מוחקים את החיוכים שלהם ולא מסגירים שום דבר מהזוועה החינוכית שהתרחשה כאן עכשיו.
התבלטתי אם לפנות להורים. הייתי המום ממפגן חוסר המודעות של הורים שמפקידים בידים הצעירות של ילד בכיתה ג' טאבלט, ולא חושבים בכלל על ההשלכות של מה שהסרטים הכחולים הללו יעשו לתפיסת העולם שלו כלפי דימוי גוף נשי ובכלל.
כך תסבירו לילדים על מיניות בריאה:
בנוסף, לפני שבוע ניגש אליי הורה ושיתף אותי בכאב שקולגה שלו מהעבודה החמיא לילד שלו על הופעה נהדרת. ההורה לא ידע בכלל על מה מדובר, ולמרבה המבוכה התברר לו שבמסגרת תנועת הנוער בה הילד משמש כמדריך, החניכים שלו הרימו הצגה מרשימה במיוחד.
מכירים את הילדים?
חשבתי, האם באמת המכנה המשותף לאותם הורים: ניתוק מעולמם הפנימי של ילדיהם, תוך החמצת אירועים מכוננים, קשורים לכלל ההורים או שמדובר במקרי קיצון?
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
כמה הורים יכולים להעיד על כך שהם מודעים ויודעים בצורה מספקת מה הולך עם החיים של הילדים שלהם? כמה הורים מכירים את החלומות הכמוסים של הילדים שלהם? את שמות החברים הטובים? את המקצועות אותם הילדים אוהבים? ובאילו מקומות, שלא לומר אתרים באינטרנט, הילדים ביקרו לאחרונה? לכמה הורים יצא לשבת ולהתנסות במדיה ובתוכניות שהילדים שלהם צופים בהם?
לקבוע פגישה עם הילד
איש חינוך ותיק והורה לנער מתבגר אמר לי פעם: "כמה שאני רוצה לקבוע זמן עם הילד שלי, אני לא מסוגל, כי אני עמוס מאוד ותמיד יהיה משהו ומישהו יתקשר אליי.
"אז אם אני לא הולך לנעוץ פגישה עם הילד שלי ביומן ולהתייחס אליה בכבוד כמו לכל פגישה אחרת, זה לא יקרה. ותאמין לי שרק בפגישה הזו אני מצליח להבין קצת איפה הילד שלי חי ורק בזכות הפגישה הזו יש לי קשר נהדר איתו ואני יודע שאם הוא יצטרך אותי בעת צרה או כל דבר אחר, הוא יפנה אליי בגלל שיש לנו ערוץ כל כך טוב שאנחנו מתחזקים אותו דרך הפגישות האלו".
חשבתי על דבריו ולא מצאתי אף שיטה אחרת לקשר הטוב עם הילדים שלנו, מלבד אותה פגישה קבועה שאמר לי אותו איש חינוך. מאז יצא לי להעמיק בעניין ולדבר עם עוד הורים שנוהגים בצורה הזו.
לכולם היה מסר מאוד ברור: השיטפון של החיים ומפלי המדיה לא באמת מאפשרים לנו את הפניות וישוב הדעת הנדרשים בכדי לתחזק את הקשר עם הילדים שלנו בצורה הראויה. בשביל שזה יקרה אנחנו צריכים לנעוץ את הפגישה ביומן ובעצם ממש "לעבוד" בזה. רק בצורה הזו, נוכל לדעת מה קורה עם הילדים שלנו, אבל באמת.
רק בצורה הזו, נוכל לקבל ולתחזק את מערכת היחסים הכל כך חשובה הזו איתם, חשובה לפחות כמו מערכת היחסים עם העבודה שלנו.
הכותב הוא נשוי ואב לשלושה ילדים, מחנך, חבר מערכת "הגיע זמן חינוך" ויזם חינוכי
לפנייה לכתב/ת 
