הותר לפרסום: זהו ראש הישיבה שחשוד בפרשת הסחר בתינוקות
בית המשפט התיר לפרסם את שמו של חשוד מרכזי נוסף בפרשת "איפה הילד" שנחשפה ב-ynet וב"ידיעות אחרונות". החשוד, שמואל פיוריץ, הוגדר כמי שבלעדיו הפרשה כלל לא הייתה מתרחשת. בתחקיר מ-2017 טען: "הכל נעשה כדת וכדין"
בית המשפט התיר היום לפרסם היום (ה') כי שמואל פיוריץ, שעומד בראש ישיבה בצפון ירושלים, הוא אחד החשודים בפרשת הסחר בתינוקות שכונתה "איפה הילד". פיוריץ הוגדר כאחד המעורבים המרכזיים באירועים הנחקרים, וכמי שבלעדיו הם כלל לא היו מתרחשים. בית המשפט התיר לפרסום את השם בהליך לבקשת ynet וכלי תקשורת נוספים.
לפי החשד בפרשה, שנחשפה ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" לפני כשנתיים וחצי, קבוצה של עסקנים חרדים הטיסה לארצות הברית את יעל (שם בדוי), צעירה הלוקה בנפשה כשהייתה בחודש השמיני להריונה. לאחר הלידה, נלקח התינוק מאמו ונמסר לאימוץ.
פיוריץ, שמתגורר בירושלים, עומד בראש ישיבה בצפון הבירה. במהלך הדיונים בבקשה להתיר את פרסום שמו, הציגו אותו כאמור חוקרי המשטרה כמי שבלעדיו לא הייתה כל הפרשה מתרחשת. דברים אלה גובו בהמשך על-ידי שופטת בית משפט השלום בנצרת, דוניא נסאר.
בהחלטה להתיר את פרסום השם, כתבה השופטת נסאר: "חלקו של המשיב בחלק מהמעשים אפשרו למעשה להוציא את המזימה אל הפועל. מתיק החקירה עולה כי מדובר במעשים שנעשו דווקא בשל היותו דמות מוכרת וידועה - רב אמיד אשר נוהג לסייע לאחרים. בתיק החקירה קיימות ראיות שקושרות את המשיב באופן כמעט ודאי לפרשה ולעבירות שבוצעו".
בא כוחו של הרב פיוריץ, עו"ד ינון סרטל, ממשרד סרטל, סהראי, לזר, מסר בתגובה: "הרב פיוריץ הוא אדם עתיר זכויות אשר עשה ועושה חסדים רבים. הניסיון להדביק לו ביצוע מעשים פליליים רחוק ממנו ואינו עולה בקנה אחד עם אופיו, אישיותו ופועלו ובסופו של יום כך גם יתברר".
"הייתי מעורב בארבעה-חמישה מקרים, לא יותר"
פיוריץ הוזכר בכתבת התחקיר משנת 2017 - בשם הבדוי אברהם - כאחד העסקנים החרדיים ששידך בין הנערות לפני הלידה לבין "המשפחות המארחות". הוא אמר אז על חלקו בפרשה: "מבקשים ממני טובות, לסדר פה ושם. אני פשוט מכיר את העניין, זה הכל".
לדבריו, "אם יש בחורה בהיריון שבאמת רוצה לנסוע לאמריקה, אז לפעמים צריך לסדר לה כל מיני דברים, לוגיסטיקות, משפחה מארחת. כשבאים אלי זה כבר אחרי החלטות, אני לא פונקציה במה שנוגע לכן או לא".
הוא טען כי מי שאחראי להתנהלות בפרשה הם "בעיקר אנשים באמריקה, לא בארץ". לדבריו, "בכל המקרים שאני מכיר, הכל נעשה כדת וכדין. אי אפשר לעשות את זה אחרת. זה הרי אימוץ. בודקים כל דבר מיליון פעמים, הכל מסודר".
פיוריץ הודה אז שהיה שותף ל"ארבעה או חמישה מקרים, לא יותר. זה מקרה שקורה פעם בשנה־שנתיים ממה שאני יודע". לדבריו, בכל המקרים שבהם הוא טיפל - מלבד יעל – היה מדובר בנערות חרדיות שנכנסו להריון לא רצוי, וכדי לא לעשות הפלה מחד, אבל לשמור על כבודן ושם משפחתן מאידך, הן נסעו מיוזמתן לארה"ב, ושם ילדו בסתר והתינוקות הועברו למשפחות מאמצות.
בחודשים האחרונים הותרו לפרסום שמות מעורבים נוספים בפרשה. אחת הדמויות המרכזיות היא הרבנית רבקה סגל, תושבת מגדל העמק, ששימשה האפוטרופוסית של הצעירה החוסה והוגדרה כרוח החיה מאחורי האירועים. לפי החשד, היא דאגה לדרכון עבור הצעירה, טסה עימה לארה"ב, ובהמשך הגיעה לשם פעם נוספת - כדי לאשר לרשויות המקומיות שהאישה יכולה למסור את התינוק לאימוץ.
כשנשאל פיוריץ בתחקיר על הרבנית סגל ועל יעל, טען אז כי "אני לא יודע כל מה שהיא (סגל) עושה". הוא הוסיף: "המקרה היחיד שאני מכיר שהוא של לא נערה נורמלית, זה המקרה הזה. בשאר המקרים מדובר בבנות נורמליות שנקלעו למצב, והן רוצות את זה, ואפילו אסירות תודה אחר כך. חוזרות לארץ, מתחתנות, מקימות בתים לתפארת. הרי מה כבר קורה, הן מוסרות ילד לאימוץ, למשפחה חרדית שזה מאוד חשוב להן. ועושות את זה בצורה אנונימית".
מעורבת נוספת בפרשה היא עורכת הדין רות אשרף ממן, ששימשה סנגורית של סגל בתחילת ההליך הפלילי וכן בהליך שהתנהל נגדה לאחרונה בבית משפט אחר. לדברי השופטת נסאר, הייתה עו"ד אשרף ממן חתומה על כמה מסמכים המופיעים כעת בתיק החקירה.
כמו כן, הותר לפרסום גם שמה של נחמה דייטש, מנהלת מוסד לפגועי נפש בירושלים. שמה של מעורבת נוספת עדיין לא הותר לפרסום. אישה זו, לפי החשד, סייעה לרבנית לשכנע את החוסה לטוס לארה"ב. בין היתר, היא ליוותה את הצעירה מהמוסד לחולי נפש שבו שהתה, נסעה עימה לנמל התעופה בן גוריון, ושם רכשה עבורה מזוודה ובגדים.
בשל החוק המגן על זהות תינוקות מאומצים, וקטינים שהיו קורבן לעבירה, אסורים בפרסום פרטים מזהים על המקורבים לתינוק - הוריו הביולוגיים, ההורים המגדלים וכן עורך דין קרוב משפחה של ההורים המגדלים, שהוא אחד החשודים ואף נחשד כמי שהיה הרוח החיה בחיפוש תינוק לאימוץ עבור קרוביו, שהיו חשוכי ילדים.
הספיקה לחבק את התינוק רק פעם אחת
התחקיר שפורסם ביולי 2017 ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" העלה מה שנראה כמו רשת מאורגנת לסחר בתינוקות. על פי התחקירים, נערות חרדיות שנכנסו להיריון לא רצוי ונקלעו למצוקה, הועברו בחשאי למדינות זרות ושם יילדו אותן ומסרו את ילדיהן לאימוץ תמורת עשרות ומאות אלפי שקלים, במקרים רבים בניגוד לרצונן.
במסגרת התחקיר נחשף סיפורה של יעל (שמות ההורים בכתבה אסורים לפרסום, והם בדויים). מהתחקיר, ומפרטי החקירה המשטרתית שהותרו לפרסום שנתיים אחר כך, עולה כי בשנת 2014 אובחנה יעל כחולה במחלת נפש. היא פגשה בקובי – אף הוא פגוע נפש – והשניים חיו כזוג. כאשר נולד בנם הבכור, הוא הועבר על ידי רשויות הרווחה לגדול אצל אחותו של קובי. כאשר נכנסה להיריון שני, דיווחו בני הזוג על כך לרשויות הרווחה, והמדינה מינתה לה אפוטרופוסית – הרבנית/עסקנית רבקה סגל ממגדל העמק.
מהתחקיר ומחקירת המשטרה עולה, כי זמן קצר לפני הלידה, הטיסה הרבנית סגל את יעל לארצות הברית, בתואנה כי היא תתגורר שם עם בני משפחתה – אלא שהצעירה מעולם לא הגיעה אל משפחתה. היא שוכנה בדירת מסתור עד ללידה, ובהמשך ילדה את תינוקה בבית החולים. מיד לאחר הלידה נמסר התינוק לאימוץ. הצעירה סיפרה בתחקיר כי הספיקה רק לחבק אותו פעם אחת, לפני שנלקח ממנה.
בריאיון שנתנה יעל בקיץ האחרון, היא תיארה את התקופה שבה שהתה בארה"ב: "שמו אותי בדירת מרתף, התחננתי שיחזירו לי את הדרכון שהיה אצל אחיה של הרבנית סגל שמתגורר בניו יורק. הצלחתי ליצור קשר עם המשפחה של קובי דרך הפייסבוק, רק אחרי שמרוב ייאוש ניסיתי להתאבד שם ואשפזו אותי. הרבנית הכריחה אותי לחתום על מסמכים, ואיימה עליי שאם לא אעשה זאת יחזירו אותי לאשפוז. אף אחד לא אמר לי שמתכוונים ליילד אותי ולמסור את הילד לאימוץ".
יעל מספרת כי לפני הלידה היא עברה בין "משפחות מארחות" עד שהועברה לבית החולים. "ניסיתי לסרב", היא סיפרה. "אבל אמרו שיאשפזו אותי, אז לא הייתה לי ברירה".
לטענתה, גם לאחר הלידה היא הוחזקה במשך תקופה ארוכה במרתף, בלי כל יכולת לתקשר עם הסביבה. רק לאחר חודשים ארוכים הצליחה להימלט לרחובות וליצור קשר עם בני משפחתו של קובי.
לפנייה לכתב/ת 
