אישומי שוחד בפרשת הצוללות נגד מפקד חיל הים, מיקי גנור, שר לשעבר ומנהל לשכת ראש הממשלה
החקירה בתיק 3000 הבשילה לכתבי אישום חמורים. מיקי גנור שהסכם עד המדינה עימו בוטל יואשם בשוחד. פרקליט המדינה פירט כיצד העביר גנור שוחד של חצי מיליון שקל למפקד חיל הים לשעבר אליעזר מרום (צ'ייני). גם דוד שרן שהיה ראש לשכת ראש הממשלה ומודי זנדברג יואשמו בשוחד. עו"ד דוד שמרון יואשם בהלבנת הון
557 אלף שקל למפקד חיל הים לשעבר אליעזר (צ'ייני) מרום, 420 אלף שקל לאבריאל בר-יוסף שהיה המשנה לראש המל"ל ולמקורבו שי ברוש, עשרות אלפי שקלים לראש לשכתו לשעבר של ראש הממשלה, דוד שרן, ו-103 אלף שקל לשר לשעבר מודי זנדברג. באחת ההחלטות האחרונות שלו בתפקידו, פרקליט המדינה שי ניצן אימץ את המלצת הפרקליטות והחליט להעמיד לדין בכירים לשעבר בפרשת הצוללות ("תיק 3000"). בין היתר הוא מתאר כיצד עבר הכסף בהסכמי ייעוץ פיקטיביים, בצ'קים ובמזומן תמורת חשבוניות כוזבות.
העבירות המיוחסות לחשודים בתיק
- אליעזר מרום (צ'ייני) - לקיחת שוחד, הלבנת הון ועבירות מס.
- אליעזר (מודי) זנדברג - לקיחת שוחד, הלבנת הון, מרמה והפרת אמונים ועבירות מס.
- מיקי גנור - הצעת שוחד, מתן שוחד, הלבנת הון, עבירות מס ועבירות על חוק המפלגות.
- דוד שרן - לקיחת שוחד, הפרת אמונים, הלבנת הון ועבירה על חוק המפלגות.
- עו"ד דוד שמרון - הלבנת הון.
- רמי טייב - תיווך לשוחד.
יצחק (צחי) ליבר - הלבנת הון וסיוע לעבירות מס.
לגבי חשודים נוספים בתיק תתקבל החלטה בנפרד.
בכתב החשדות צוין כי מיקי גנור שימש בין השנים 2017-2009 סוכנו של התאגיד הגרמני טיסנקרופ בישראל. במקביל עסק גנור גם בתחום הנדל"ן. במסגרת תפקידו כסוכן התאגיד פעל גנור לשווק ולקדם עסקאות כלי שיט בין ישראל לתאגיד. אבריאל בר-יוסף שירת כקצין בחיל הים עד 2003, עת השתחרר מצה"ל בדרגת תת-אלוף. בין השנים 2009-2004 כיהן כמנהל ועדת החוץ והביטחון של כנסת ישראל, בשנים 2015-2009 כיהן כמשנה לראש המועצה לביטחון לאומי (המל"ל) וב-2016 מונה לראש המל"ל, אולם תוך זמן קצר הוקפא מינויו ולבסוף בוטל.
אליעזר מרום (צ'ייני) כיהן בין השנים 2011-2007 כמפקד חיל הים ושוחרר מצה"ל ב-2012 בדרגת אלוף. דוד שרן כיהן בין השנים 2012-2009 כראש מטה שר האוצר יובל שטייניץ. בין ינואר 2013 לדצמבר 2014 כיהן שרן כמזכיר חברת קצא"א. בין דצמבר 2014 לאוגוסט 2016 כיהן שרן כמנהל לשכת ראש הממשלה, ובחלק מהתקופה כיהן במקביל גם כראש הסגל במשרד ראש הממשלה.
הח"כ והשר לשעבר אליעזר זנדברג כיהן בין השנים 2018-2010 כיו"ר קרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל. דוד שמרון הוא שותף במשרד עורכי דין פרטי. שי ברוש הוא איש עסקים ישראלי, ששירת בעבר כקצין בחיל הים עד ששוחרר מצה"ל ב-2001 בדרגת תת-אלוף. רמי טייב כיהן כיועץ פוליטי לשר שטייניץ בין השנים 2017-2011. יצחק (צחי) ליבר הוא יועץ אסטרטגי ויועץ תקשורת עצמאי, וכן חברו ומקורבו של שרן.
עסקאות כלי השיט
לפי כתב החשדות, במשך השנים רכשה מדינת ישראל מהמספנות שבשליטת תאגיד טיסנקרופ חמש צוללות. למדינה ניתנה אופציה לרכוש בעתיד צוללת נוספת, שישית במספר, במחיר שנקבע מראש. באפריל 2011 אישרה ועדת שרים אישור עקרוני למימוש האופציה לרכש הצוללת השישית, וכעבור כשנה חתמה מדינת ישראל על חוזה מול התאגיד למימוש האופציה.
במקביל נחתם הסכם עם התאגיד בנוגע לעריכת "מחקר היתכנות לצוללות 9-7". בשנת 2015 החלה במל"ל פעילות מואצת לצורך בחינת האפשרות לרכש צוללות 9-7. באוקטובר 2016 החליט הקבינט לרכוש את הצוללות, ולאחר מכן הושגו הסכמות בין ממשלת ישראל לבין ממשלת גרמניה על כל פרטי מזכר ההבנות בנוגע לרכש צוללות 9-7. במקביל, במאי 2015 נחתם חוזה בין מדינת ישראל לתאגיד לרכישת ארבע ספינות מגן.
לפי כתב החשדות, בין גנור לבר-יוסף היו יחסי היכרות על רקע שירותם הצבאי המשותף בחיל הים. לפני שנת 2009 לא התקיימה כל מערכת יחסים בין גנור למרום, פרט להיכרות בסיסית על רקע שירותם הצבאי המשותף בחיל הים. בפגישות שקיים בר יוסף עם גנור במהלך שנת 2009 הציע בר יוסף לגנור לפעול יחד על מנת לקדם את מינויו לתפקיד סוכן התאגיד בישראל, וזאת תוך שבר-יוסף רצה להפיק לעצמו תועלת כספית מכך.
באותה עת שימש ישעיהו (שייקה) ברקת סוכן התאגיד בישראל, וזאת במשך יותר מ-20 שנה. גנור הסכים לרעיון שהעלה בר-יוסף, וסמוך לכך החלו השניים לפעול לצורך קידום המינוי. בהתאם לסיכום בין השניים נפגש בר-יוסף עם מפקד חיל הים מרום, על מנת לרתום גם אותו לפעול למינויו של גנור כסוכן התאגיד.
בכתב החשדות נאמר כי לתמיכת מרום במינוי גנור הייתה חשיבות מכרעת בתהליכי הרכש של מערכת הביטחון בשל תפקידו כמפקד חיל הים. בעקבות זאת נפגשו מרום, גנור ובר-יוסף והחלו לקדם את מינויו לסוכן התאגיד.
לצורך כך יזמו בר-יוסף ומרום ביקור בישראל של וולטר פרייטג, מנכ"ל המספנות מטעם התאגיד באותה העת, שאליו דאגו להביא את גנור. בנוסף, למחרת התקיימה פגישה בלשכת מרום בנוכחות פרייטג ובר-יוסף שאליה הוזמן גם גנור, שלא היה לו כל מעמד בתאגיד או בחיל הים באותה עת, בעוד ברקת, סוכן התאגיד, לא הורשה להשתתף בפגישה.
גנור, כך לפי כתב החשדות, פעל במהלך הביקור תוך הסתייעות במרום ובבר-יוסף להפגין בפני פרייטג את קשריו במערכות השלטון הישראליות ובחיל הים, על מנת לקדם את מינויו לתפקיד.
בר יוסף דאג, בין היתר, לארגן פגישה בין שר האוצר דאז, יובל שטייניץ, לבין פרייטג. במהלך הפגישות שקיימו גנור, מרום ובר-יוסף מראשית שנת 2009 לצורך קידום מועמדותו של גנור כסוכן התאגיד, התגבשו ביניהם הבנה, הסכמה וציפייה שלפיהן מרום ובר יוסף-יקבלו מגנור גמול על פעילותם לטובת מינויו כסוכן התאגיד ועל קידום עסקאות הרכש של כלי השיט במסגרת תפקידם. לאחר ביקור פרייטג בישראל ובעקבות מהלכי גנור, מרום ובר-יוסף החל משא ומתן בין גנור לתאגיד, שבסופו הוא מונה לסוכן התאגיד במקום ברקת.
קבלת עמלות בגין העסקאות על ידי גנור
בכתב החשדות צוין כי על פי חוזה שנחתם בין גנור לתאגיד ב-2009, גנור היה זכאי לעמלה של 3.7% מכל העסקאות העתידיות לרכש כלי שיט, למעט עסקת הצוללת השישית שמלכתחילה לא היה זכאי לעמלה בגינה. בהמשך סוכם כי בכל זאת יקבל עמלה בגובה 2% בגין עסקה זו. בהתאם לכך, החל ממאי 2012 קיבל גנור עמלה מהתאגיד בגין תפקידו כסוכן התאגיד בהשלמת עסקת הצוללת השישית ועסקת ספינות המגן, בסך כולל של 10,402,971 אירו.
משעה שגנור התמנה לסוכן התאגיד ובשנים שלאחר מכן הוא פעל בדרכים שונות, תוך שימוש בעובדי ציבור שונים, לקדם את עסקיו, תוך הבטחות למתן שוחד וסיכום על מתן שוחד בעד פעולות הקשורות בתפקידיהם של עובדי הציבור על מנת לקדם את ביצוען של עסקאות לרכש כלי שיט בין מדינת ישראל לתאגיד, ובכך להגדיל את רווחיו.
יחסי שוחד בין גנור לבר יוסף
לפי כתב החשדות, בכל תקופת כהונתו של בר-יוסף במל"ל הוא הוביל את עיסוק המל"ל בנושאי ספינות המגן והצוללות. הוא קיים קשר תכוף ואינטנסיבי עם גנור, בזמן שפעל במקביל במסגרת תפקידו לקידום האינטרסים הכלכליים של גנור כסוכן התאגיד. מטרת הקשר הייתה למסור לגנור מידע ולסייע לו לקדם רכש כלי שיט מהתאגיד. פעולות בר-יוסף לקידום מינויו של גנור לסוכן התאגיד ולקידום עסקאות כלי השיט נעשו בעקבות ההבנה, ההסכמה והציפייה שנרקמו ביניהם, שלפיהן בר-יוסף יקבל גמול מגנור בעד פעולות שיבצע הקשורות בתפקידו.
לפי כתב החשדות, מנקודת זמן מסוימת אכן דרש בר-יוסף לקבל את התמורה מגנור בגין פעילותו לטובת המינוי שלו כנציג התאגיד, ובגין פעילותו לקידום עסקאות הרכש של כלי השיט במסגרת תפקידו במל"ל. ניסיונות בר-יוסף לקבל תמורה מגנור נעשו באמצעות בקשות שוחד ישירות, באמצעות דרישות כספיות שנעשו על ידי שי ברוש, מקורבו של בר-יוסף, ובאמצעות ניסיונות של בר-יוסף לבצע עסקאות שונות עם גנור, שמהן יפיק טובות הנאה.
לפי כתב החשדות, דרישות השוחד עמדו על מיליוני אירו, שאותם סירב גנור לשלם. לאחר משא ומתן סיכם גנור עם ברוש כי גנור ישלם 120 אלף אירו בעד פעולותיו של בר-יוסף, וזאת במסווה של חוזה ייעוץ כוזב. בהתאם לסיכום בין גנור לברוש, עד למועד תחילת החקירה שילם גנור לברוש 420 אלף שקל עבור פעולות שביצע בר-יוסף במסגרת תפקידו כעובד ציבור.
התשלומים הועברו לברוש באמצעות העברות בנקאיות והוסוו בחשבוניות כוזבות. ב-2014, בעקבות פגישה בין גנור לברוש ולבר-יוסף ובהתאם להסכמה, החל בר-יוסף לדרוש בעצמו מגנור תשלום בסך מיליון דולר מחלקו בעסקת הצוללת השישית. בהמשך דרש בר-יוסף מגנור תשלום בסך מיליון דולר נוספים בגין עסקת ספינות המגן.
זאת, כך לפי כתב החשדות, נוכח פעולותיו של בר-יוסף במסגרת תפקידו למינוי גנור לסוכן התאגיד ובגין פעולותיו לקידומן של עסקאות כלי השיט, שבעקבותיהן קיבל גנור כאמור עמלות בגין עסקאות אלו בסך מיליוני אירו. גנור הבהיר לבר-יוסף כי יוכל לשלם לו את התמורה הכספית שלה הוא מצפה בדרך של תיווך בעסקאות נדל"ן שגנור יוציא לפועל, עסקאות שבר-יוסף יוכל לקבל מהן דמי תיווך, וזאת ככל שניתן יהיה להציג בכזב את העסקאות כעסקאות תיווך לגיטימיות.
יחסי שוחד בין גנור למרום
לפי כתב החשדות, גם בין גנור למרום התגבשו הבנה, הסכמה וציפייה, בזמן שמרום כיהן כמפקד חיל הים, שלפיהן הקצין הבכיר במיל' יקבל תגמול מגנור בעד פעולות שיבצע בעבורו כמפקד חיל הים; ואכן, לאחר שחרורו של מרום מצה"ל הוא דרש מגנור לשלם לו כספים בעד הפעולות שביצע בתפקידו כמפקד חיל הים לטובת מינוי גנור לסוכן התאגיד בישראל ולטובת קידום העסקאות, כמתת מושחתת.
כדי להסוות את המתת סיכמו השניים כי גנור ייתן את המתת למרום תוך הצגתה בכזב כתשלומים המשולמים בגין העסקת מרום כיועץ עצמאי של גנור. בהתאם לסיכום, החל מאפריל 2014 ועד לנובמבר 2016 העביר גנור למרום, מהחברות שבבעלותו לחברה שבבעלות מרום, מתת של 557 אלף שקל. בגין המתת הנפיק מרום באמצעות החברה חשבוניות כוזבות, שלפיהן התשלומים ניתנו כביכול בעד ייעוץ בנושאים שונים.
יחסי שוחד בין גנור לשרן
עוד על פי כתבי החשדות, לפני שנת 2008 ערך בר-יוסף, שהיה מצוי ביחסי עבודה וידידות עם שרן ועם השר יובל שטייניץ, היכרות בין גנור לשרן. בשנת 2009 מונה שרן לראש המטה של השר שטייניץ. גנור ראה בשרן גורם המקורב מאוד לשר שטייניץ, ומי שיכול לסייע בידו בקידום עסקיו. כראש מטה שר האוצר פעל שרן במסגרת תפקידו לקידום ענייניו העסקיים השונים של גנור, ובראשם קידום הרכש של כלי השיט.
בין היתר סייע שרן לגנור לתאם פגישות עם השר שטייניץ שנועדו לקידום העסקאות ועסקיו של גנור, וכן קיים שרן מעת לעת פגישות ושיחות עם גנור שבהן העביר לגנור מידע בנוגע להתקדמות העסקאות. בין גנור לשרן נוצרה הבנה שגנור יתגמל את שרן בעתיד בעד פעולותיו של שרן לקידום העסקאות והאינטרסים של גנור.
בסוף אוקטובר 2012 סיים שרן את תפקידו במשרד האוצר, ושהה בתקופת צינון בטרם החל בתפקידו החדש בחברת קצא"א. החל מינואר 2013 ועד דצמבר 2014 כיהן שרן כמזכיר חברת קצא"א.
החל מספטמבר 2014 היה שרן מועמד לתפקיד מנהל לשכת ראש הממשלה. בדצמבר 2014 החל שרן לכהן בתפקיד זה, ובהמשך מונה לשמש במקביל לתפקיד זה גם כראש הסגל במשרד ראש הממשלה, עד לסוף אוגוסט 2016. במשך תקופת מועמדותו של שרן לכהונה בלשכת ראש הממשלה ובמהלך כהונתו בה פעל גנור מול שרן על מנת לקדם את עסקיו, ושרן אכן סייע לו.
לפי כתב החשדות, באמצע 2013 פנה שרן אל גנור בבקשה לתשלום שוחד בעד פעולותיו כראש מטה שר האוצר לטובת קידום ענייניו. שרן ביקש כי התשלום יועבר אליו דרך אדם שלישי. ואכן, בהוראת גנור מסר עוזרו המחאה בסך כ-35 אלף שקל לפקודת מקורב של שרן בעבור שרן. המקורב הפקיד את ההמחאה בחשבונו ומסר את מרבית תמורתה במזומן לרמי טייב, ששימש עוזרו של השר שטייניץ, עבור שרן. התשלום הוסווה בחשבונית כוזבת בגין ייעוץ משפטי שלא ניתן.
בנובמבר 2014 העביר גנור סכום נוסף של כ-35 אלף שקל עבור שרן, לבקשת שרן, ועל מנת להסוות את התשלום העביר גנור את התשלום השני לחשבון שבבעלות צחי ליבר, חברו של שרן, וזאת במסווה של שירותי ייעוץ שקיבל כביכול גנור מליבר. באוגוסט 2016 העביר גנור תשלום מתת נוסף בסך כ-58 אלף שקל לחשבון חברה שבבעלות שותפו של ליבר, על אף שלא קיבל ממנה או מליבר כל שירות.
בהמשך העביר ליבר לשרן את חלק הארי של תשלומי המתת השני והשלישי. גנור שילם לשרן את תשלומי המתת בעד פעולות הקשורות לתפקידיו השונים כראש מטה שר האוצר וכמנהל לשכת ראש הממשלה, למען קידום עסקאות כלי השיט. את תשלום המתת השני שילם גנור גם על מנת להטות את שרן למשוא פנים בתפקידו כמנהל לשכת ראש הממשלה.
יחסי השוחד בין גנור לזנדברג
סמוך לשנת 2009 הכיר גנור את זנדברג על רקע רצונו לקשור קשרים עסקיים בישראל, שכן עד אותה עת עיקר פעילותו היה בתחום הנדל"ן באירופה. באוקטובר 2010 התמנה זנדברג לתפקיד יו"ר קרן היסוד. במסגרת תפקידו קיים זנדברג יחסי עבודה עם גורמי ממשל רבים, ובהם עם מי ששימש באותה עת מנהל לשכת ראש הממשלה, אייל חיימובסקי.
גנור היה מעוניין כאמור לקדם את המגעים לצורך קידום רכישת ספינות המגן, וכן היה מעוניין לקבל מידע בנוגע להתקדמות המגעים. לבקשת גנור קבע זנדברג שלוש פגישות בין גנור לחיימובסקי. זנדברג השתתף בפגישות אלו, תוך ניצול תפקידו ומעמדו כיו"ר קרן היסוד. בנוסף, לפי כתב החשדות, זנדברג ניצל את מעמדו ואת קשריו על מנת לשוחח עם עובדי ציבור אותם הכיר במסגרת תפקידו, על מנת לקבל מידע שנועד לסייע לגנור לקדם את עסקאות כלי השיט.
בין השנים 2016-2012 שילם גנור לזנדברג, בשבע הזדמנויות, סכום כולל של 103 אלף שקל כמתת מושחתת, בעד פעולות שביצע תוך ניצול מעמדו ותפקידו כיו"ר קרן היסוד, למען קידום ענייני גנור, וכן על מנת להטותו למשוא פנים, על מנת שינצל את תפקידו כיו"ר קרן היסוד, לפעולה למען האינטרסים העסקיים של גנור. גנור רשם את התשלומים בספרי חברה שבבעלותו כהוצאות שהוצאו בייצור הכנסתה של החברה, בהתבסס על חשבוניות כוזבות.
עורך הדין ירון קוסטליץ, פרקליטו של זנדברג, מסר: "הצטערנו לקבל את הזימון לשימוע, שכן סברנו שיש מקום לסגור את התיק בעניין זנדברג עוד בסיומה של החקירה. אנחנו מאמינים שנצליח לשכנע את הפרקליטות בשימוע כי יש לסגור את התיק בעניינו".
כספי עמלה מבנק קרדיט סוויס
לפי כתב החשדות, בתחילת שנת 2013, התעניינה קרן המחקר ישראל גרמניה, תאגיד שהוקם על פי חוק לצורך שיתוף פעולה מדעי בין המדינות, באיתור אפיקים להשקעת כספי הקרן, בסך עשרות מיליוני אירו, במוסדות בנקאיים או אפיקי השקעה אחרים. במסגרת תפקידה כמנכ"לית קרן המחקר, ביקשה עתליה רוזנבאום, שהייתה מקורבת לגנור, לאתר בנקים שוועדת ההשקעות של הקרן תבחן אפשרות להשקעה בהם.
לצורך כך, פנתה רוזנבאום לגנור שהציע לה לפנות לבנק השוויצרי קרדיט סוויס, ואף תיאם לה פגישה עם נציגיהם וזאת במטרה לקבל עמלת תיווך מרווחי העסקה לה היה זכאי מהבנק. גנור ביקש להימנע מהצגתו כמתווך בעסקה, ולפיכך פנה לשמרון וביקש ממנו לחתום במקומו על העסקה. שמרון נעתר לבקשת גנור וחתם על הסכם התיווך מול הבנק כמתווך, על אף שלא תיווך בעסקה.
עקב כך הבנק העביר לחשבונו של שמרון שני תשלומים בסך 40 אלף דולר ו-100 אלף דולר כעמלה לפי הסכם התיווך. בשלב ראשון שמרון העביר לחברה שבבעלות גנור 32 אלף דולר שהם התשלום הראשון, בניכוי עמלה בסך 20%, ובגין כך הונפקה לו חשבונית בגין "ייעוץ" כביכול.
לפני העברת התשלום השני, החלה בדיקה מקדימה בפרשה זו. לפי כתב החשדות, שמרון רצה להעביר סך נוסף של 80 אלף דולר לגנור, שהגיעו לו בגין התיווך, בניכוי עמלה בסך 20%, דרך בנק דיסקונט, אך בנק זה סירב להעביר הסכום לחשבון נאמנות שפתח שמרון, שכן תשובותיו של שמרון בנוגע לעילת העברת הכספים לא הניחו את דעת קצינת הציות של הבנק.
לכן, גנור ושמרון פעלו על מנת להעביר את הכספים ישירות מחשבון שמרון בקרדיט סוויס לחשבון חברה שבבעלות גנור בבנק הפועלים. גם בנק הפועלים ביקש מגנור ומשמרון מסמכים שיבהירו את מהות העסקה ביניהם. לפיכך, שמרון וגנור העבירו לבנק מכתבים שהציגו מצגים כוזבים ואלה הביאו לכך שהבנק אישר את ההעברה. בשל כך חשודים גנור ושמרון בעבירה לפי חוק איסור הלבנת הון.
גנור ושרן חשודים גם כי פעלו בניגוד להוראות חוק המפלגות במתן תרומות לשר שטייניץ בגובה העולה על המותר בחוק, תוך שימוש באנשי קש.
התיק נחקר על ידי היחידה הארצית לאכיפה כלכלית (יאל"כ) שבלהב 433 במשטרה ופקיד שומה חקירות תל אביב ברשות המסים.
שמרון: "פוליטיקאים עשו בי קרדום לחפור בו"
עו"ד דוד שמרון מסר בתגובה: "קיבלתי עכשיו את כתב החשדות ועיינתי בו: אין בו צוללות. אין בו שוחד. אין בו מרמה. ובכל זאת מה יש בו? עבירה טכנית המתוארת באופן פומפוזי תוך טעויות ניכרות בעובדות, ועל כן בשימוע שייערך גם היא תוסר מסדר היום. משפחתי ואני עברנו תקופה ארוכה ומטלטלת וככל הנוגע אליי, הפרשה המכונה 'פרשת הצוללות' הגיעה היום לידי סיום.
"אין לאדם אלא את חירותו ואת שמו הטוב. איש לא יכול לדמיין מה עובר על אדם חף מכל פשע, אשר קם יום אחר יום לקרוא פרסומים אודותיו בעניין פרשת הצוללות שאינם אמת. אין בי שום כעס על כל מי שעסק בעניין בדרך מקובלת ומקצועית.
"אם יש בי כעס, הוא אך ורק נגד חבורה צינית של אנשי ציבור ופוליטיקאים, שמבלי לדעת את העובדות, וחמור מכך - חלקם על אף שידעו את האמת - עשו בי קרדום לחפור בו, כדי לקדם את האינטרסים הפוליטיים שלהם, והשתלחו בי יום אחר יום בניסיון לפגוע בי. אין לי שמץ ספק שבמהלך השימוע נביא לביטול החשד שנותר ושבא לידי ביטוי בכתב החשדות".
עורכי דינו של שמרון, עמית חדד ונועה מילשטיין, מסרו: "הודעת הפרקליטות משקפת את מה שידענו וטענו מתחילת הדרך - לא נפל רבב בהתנהלותו של דוד בפרשה שכונתה בתקשורת 'פרשת הצוללות'".
עוד נמסר כי "אנו בטוחים בצדקתו של דוד ואנו מקווים שלאחר שנפרוס את טיעוננו ונציג לפרקליטות את העובדות כהווייתן - גם כתב החשדות המינימלי שהועבר לעיוננו היום, שעניינו בחשד לביצוע עבירה שאין לה כל קשר ל'פרשת הצוללות', ייסגר. דוד יכול היום לחזור לחייו ולהתחיל לשקם את שמו הטוב שנפגע בשל אירועים שהיום גם הפרקליטות קבעה, ובצדק, שאין להם כל קשר לדוד".
לפנייה לכתב/ת 
