נישואים לאזרח זר? בג"ץ נגד רשות האוכלוסין

בוטל נוהל מפלה שקבע כי בקשות לשינוי סטטוס של ישראלים שנישאו לזרים יישלחו לבדיקה של שלושה חודשים. מעתה הבקשות יטופלו באופן מיידי

עו"ד דור פנק | פסקדיןפורסם: 09.12.19 , 20:39

בג"ץ הורה לאחרונה על ביטול סעיפים בנוהל משרד האוכלוסין המורים לעכב למשך שלושה חודשים בקשות לשינוי במצב האישי של ישראלי שנישא לאזרח זר, וזאת לצורכי "בירור". השופטים חנן מלצר, יצחק עמית ודפנה ברק-ארז קבעו כי סמכותו של פקיד המרשם מוגבלת לבחינה פורמלית של תעודת הנישואים שאורכת דקות ספורות. עוד נפסק כי הנוהל אינו סביר או מידתי באשר הוא עורך הבחנה לא מוצדקת בין זוגות ישראלים ששינוי המצב האישי שלהם מעודכן באופן מיידי לבין זוגות שאחד מהם אזרח זר.

בעתירה שהוגשה נגד שר הפנים ופקיד מרשם האוכלוסין ב-2015 על ידי ארגון זכויות האדם "גישה – מרכז לשמירה על הזכות לנוע", נטען כי הוראות הנוהל לגבי ישראלים שנישאו לזרים (שבאותה תקופה קבע תקופת המתנה של חצי שנה שקוצרה תוך כדי העתירה) מפלה באופן בוטה בינם לבין בני זוג ישראלים שהסטאטוס שלהם משתנה במקום.

משפט כללי

עונש קל למעלים מס שפרץ למשרדי רשות המסים

עו"ד אמנון גולן | פסקדין

אורי לוי השמיט הכנסות של כ-2.5 מיליון ש', ולאחר שנתפס גנב ארגזים עם חומרי חקירה. בית המשפט החליט להסתפק ב-9 חודשי עבודות שירות

עונש קל למעלים מס שפרץ למשרדי רשות המסים

נטען בין היתר כי החוק לא העניק לפקידי רשות האוכלוסין סמכות לערוך בדיקות מעמיקות מעבר לעיון בתעודת הנישואין והבקשה שהגישו בני הזוג, וכי העיכוב ברישום גורר פגיעה לא מידתית ולא סבירה בזכויותיהם החוקתיות לשוויון, קניין, חופש תנועה וחיי משפחה.

מנגד טען משרד הפנים כי אין עילה להתערב בנוהל, שכן פקיד הרישום מוסמך בחוק לבחון אם תעודת הנישואים מהימנה, ובמקרה שאחד מבני הזוג הוא נתין זר הדבר לוקח זמן משום שאין לגביו מידע זמין. בתשובה ציין "גישה" כי משרד הפנים לא פירט מהן בדיוק הבדיקות שנערכות במקרה כזה, ולמעשה ברור שלא נערכות בדיקות כלל כיוון שאין בהן צורך שכן מלוא הפרטים מצוינים בטופס הבקשה.

ואכן, השופטים קיבלו את העתירה. השופט מלצר קבע כי סמכותו של פקיד הרישום לבחון בקשה לשינוי מצב אישי מוגבלת לבדיקה של נכונות הפרטים המופיעים בתעודת הנישואים. הנוהל – המסמיך את הפקידים לערוך בדיקות נוספות בכל מקרה שבו אחד מבני הזוג הוא נתין זר – חורג מסמכות זו.

"לא נתונה בידי המשיבים הסמכות לקבוע הוראה רחבת-היקף בנוהל מטעמם, אשר תורה על קומה של תקופת 'בירור' בטרם רישום שינוי המצב האישי של תושב על בסיס תעודה ציבורית, המוגשת יחד עם הבקשה", כתב השופט והדגיש: הסמכות לבירור מקיף שמורה רק למקרים חריגים שבהם עולה חשש מובהק לאי אמיתות התעודה או לתרמית.

בפסק הדין צוין כי משרד הפנים לא סיפק נתונים לגבי סוג הבדיקות שנערכות לבני הזוג, ונראה שבפועל כלל לא נעשות בדיקות כלשהן: "מצב דברים זה... הוא, בלשון המעטה, מטריד, ואינו עולה בקנה אחד עם הציפייה להתנהלות תקינה ויעלה מצידה של הרשות המנהלית".

כמו כן, ולמעלה מן הצורך, השופט מלצר קיבל את הטיעון שלפיו הוראות הנוהל אינן סבירות או מידתיות, משום שהן מבחינות ללא הצדקה בין בני זוג ישראלים לבין בני זוג שאחד מהם אינו ישראלי.

לפיכך נקבע כי הוראות הנוהל מבוטלות, ומעתה ואילך פקידי המרשם ישנו לאלתר את המצב האישי של בן הזוג הישראלי לאחר בחינה קצרה של תעודת הנישואים. שר הפנים ופקיד מרשם האוכלוסין חויבו בהוצאות של 15 אלף שקל.