המשנה ליועמ"ש נגד נאום זילבר: "משתמע שאנחנו תמיד צודקים והם מסיתים"
בעקבות נאומה של עמיתתו שטענה כי עושים "דה-לגיטימיציה חסרת תקדים למערכת המשפט", רז נזרי מתח ביקורת: "לא אהבתי את הטון". הוסיף: "יש לנו חלק במיתוס 'שלטון המשפטנים'". השופט סולברג: "הציבור צריך להשתכנע שהמערכת קשובה לביקורת"
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, רז נזרי, חלק היום (שבת) על חריפות דבריה אמש של עמיתתו, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דינה זילבר, שקראה לציבור לסייע למערכת המשפט במאבק בדה לגיטימציה נגדה, כלשונה.
"לדינה היה נאום מעולה, כתוב מופלא, שניכר שנכתב מהלב", אמר נזרי בנאומו בכנס העמותה למשפט ציבורי בחיפה. "הבעיה שלי היא הטון שיוצא מאיתנו בנושאים הללו, שממנו משתמע שאנחנו תמיד צודקים ו'הם' המסיתים בני החושך".
בפאנל בהנחיית פרופסור סוזי נבות הבהיר נזרי כי "הנאום של דינה זכה בצדק למחיאות כפיים כאן, אבל בציבורים בהם יש לנו בעיית אמון קשה, הוא לא השיג את מטרתו ואולי להפך".
זילבר תקפה בדבריה אמש את "מסע הדה-לגיטימציה חסר התקדים", המתנהל לטענתה נגד מערכת אכיפת החוק. דברי תוכחה של זילבר הגיעו בעקבות המתקפה על מערכת המשפט, שהתעצמה אחרי החלטת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט להעמיד לדין את ראש הממשלה בנימין נתניהו בעבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים.
נזרי אמר עוד כי "צריך לזכור שההתקפות על היועץ לא התחילו עכשיו, והן נמשכות כבר שלוש שנים מצד אלה שטענו שהוא מורח את התיקים, שהוא 'משתף פעולה' ו-'קונסיליירי' - וגם נגד זה ראוי לצאת. הדבר הנוסף הוא הטענות על 'שלטון המשפטנים'. גם לנו יש חלק מסוים במיתוס הזה. צריך לזכור כשאנחנו קוראים לציבור לצאת למאבק ולהתעורר, אני חושב שהנזק הכי חשוב שיש לשלטון חוק הוא שיזהו את מערכת המשפט כמזוהה עם צד אחד".
סולברג: "צריך להיפתח ולהכיר בטעויות"
גם שופט בית המשפט העליון נועם סולברג, הנחשב לשופט שמרן, התייחס אתמול לביקורת שנשמעת על מערכת המשפט, ואמר כי "צריך להיפתח, להכיר בטעויות, להיות נכונים לשינוי ולתיקון. הציבור צריך להשתכנע שהמערכת קשובה לביקורת".
סולברג, שדיבר גם הוא בכנס העמותה למשפט ציבורי בחיפה והרצאתו יוחדה לנושא "ערכים סובייקטיביים, שופטים אובייקטיביים", אמר בפתח דבריו כי "בהתרגש עלינו המהומה שאנו חווים בעת האחרונה, ומשהוזמנתי לדבר בבמה החשובה הזאת – לא אשמור על זכות השתיקה". לדבריו ,"אין לפטור את הגורמים השונים במערכת מעשיית בדק בית. הציבור שומע שהמערכת קשובה לביקורת. הציבור צריך להשתכנע שאכן כך, ושלא מדובר בדיבור בלבד, כמצוות אנשים מלומדה. בחיל האוויר, בצעירותי, תִחקרנו כל אירוע. הודֵינו בשגיאות, למדנו מתקלות. ממשבר אפשר לצמוח - אומרת לנו המסורת, אומרים לנו המומחים - אבל הצמיחה לא תבוא מאליה. צריך להיפתח, להכיר בטעויות, להיות נכונים לשינוי ולתיקון".
סולברג הדגיש כי שיקול הדעת השיפוטי אינו בלתי-מוגבל. "שופט אינו עושה במשפט כבתוך שלו. הוא אינו פועל בחלל ריק. חלילה לו מלנווט את דרכו בנבכי הסוגיה המשפטית המונחת לפתחו, אך ורק בהתאם לתוצאה הרצויה בעיניו. על השופט לפעול באובייקטיביות, בגבולות ההסכמה החברתית. עליו לתת את הדעת על חשיבותו של אמון הציבור בשפיטה. עליו להפעיל את הכלים העומדים לרשותו בהתאם למגבלות הדין".
שופט העליון ציין שהפרדת רשויות, אובייקטיביות וניטרליות של מעשה השפיטה, ודאות משפטית - כאחד , מצדיקים הכרעה שיפוטית ברורה. בעיניו "רצון המחוקק" עדיף על פני "רצון השיטה". הוא תומך בגישה שגורסת שהשימוש בעילת "הסבירות המהותית" כשבית המשפט העליון מתערב בהחלטות מינהליות, צריך להצטמצם רק למקרים קיצוניים, לאחר שמוצו כל אפשרויות הביקורת באמצעות עילות מדויקות יותר.
סולברג סבור כי החלטות המתקבלות על ידי הדרג הנבחר אינן חסינות מהכרעה שיפוטית. אבל, "מן הראוי כי אופיין של החלטות אלו יכתיב את היקפה של הביקורת. ביקורת שיפוטית המבוססת על עילת הסבירות המהותית, הרחבה, העמומה, אינה הולמת ביקורת שיפוטית על החלטות המשקפות הכרעה ערכית-מקצועית של דרג פוליטי נבחר. היא פוגעת בגרעין הקשה של עקרון הפרדת הרשויות".
לעומת זאת ביחס להחלטות המתקבלות על ידי דרג מקצועי - "הבירוקרטיה" ישנה הצדקה רבה יותר לשימוש בעילת הסבירות. "מצד ההכשר הדמוקרטי, התערבותו של בית המשפט בשיקול דעתו של פקיד מקצועי שאינו נבחר, היא צעד לגיטימי יותר. פגיעתה הפוטנציאלית בעקרון הפרדת הרשויות מתונה הרבה יותר".
בתוך כך, היום התארח פרקליט המדינה לשעבר משה לדור באירוע "שבתרבות" בבאר שבע והתייחס לטענות לגבי תיקי נתניהו: "כששר המשפטים אומר שיש הדלפות מהפרקליטות – הוא לא יודע על מה הוא מדבר. יש לו אינטרס לומר את זה כי זה האינטרס שמשרת את מי שמינה אותו". הוא הוסיף: "גם דניאל פרידמן לא יודע על מה הוא מדבר, הוא לא מכיר את התיקים האלה. יש לו אג'נדה.
הטענה על תפירת תיקים לנתניהו – הקישקוש הזה מחלחל ומציף את כולנו.
לדור טען כי החוק אינו מאפשר בהכרח לנתניהו להמשיך לכהן כראש ממשלה עד פסק דין חלוט: "אני חושב שזהו ספין שמפוזר בציבור. לא זה מה שאומר החוק. החוק אומר שיש שני עיתויים שתי נקודות זמן שבהן חייב ראש הממשלה לנטוש את כהונתו. אחד על פי שיקול דעת הכנסת כאשר הורשע בבית משפט מחוזי בעבירה שהיא עבירת קלון, והשניה היא ששבית המשפט העליון דחה ערעור והכריע, או קיבל ערעור של המדינה, שרה"מ עבר עבירה".
לפנייה לכתב/ת 
