שליש מתקציב סבסוד מעונות היום מגיע לידי האברכים
אף על פי שחלקם באוכלוסייה הכללית עומד על 7%, משפחות אברכים מקבלות 390 מיליון שקל מתוך 1.2 מיליארד שקל כדי לסבסד את מעונות היום של ילדיהן. מערכת ההטבות מתעדפת משפחות מרובות ילדים שהכנסתן נמוכה, במקום לעודד הורים לצאת לעבודה
לראשונה: מסעדנים ובעלי אולמות אירועים בעוטף עזה יקבלו פיצוי
תשריינו חופש: ועדת הכספים לא הצילה את ביה"ס של החגים
אושרו פיצויים רטרואקטיבית למסעדנים ובעלי אולמות בעוטף עזה
מערכת הטבות הרווחה של מדינת ישראל בנויה כמעט כולה בשיטה של חישוב הכנסה לנפש, ואינה כוללת התניה של מיצוי כושר ההשתכרות (קרי: עבודת שני ההורים). אלא ששיטה זו נבחרה מתוך מטרה להעניק עדיפות ברורה למשפחות אברכים בקבלת ההטבות, זאת בשל ריבוי הילדים וההכנסה הנמוכה מעבודה. היא נוצרה בין היתר כתוצאה משנים רבות של שילטון של המפלגות החרדיות - ש"ס ויהדות התורה - במשרד העבודה והרווחה.
האחריות למעונות היום בממשלה היא של זרוע התעסוקה, שנדדה במהלך השנים בין משרד העבודה והרווחה למשרד הכלכלה. כשעלתה לשלטון ממשלת נתניהו-לפיד ב-2013, עלתה דרישה ציבורית לרפורמה במערכת הרווחה באופן שהיא תשלב את שיקול מיצוי כושר ההשתכרות. בסופו של דבר השינוי היחיד שבוצע היא שילוב של השיקול הזה בהנחות למעונות היום, אך השינוי היה קל בלבד ואברכים "נקנסו" במדרגה אחת של הנחה.
באותה שנה היתה עליה משמעותית במספר הגברים החרדים שדיווחו למעונות שהם עובדים. עם זאת, יתכן שרבים מהם פשוט דיווחו על עבודה קיימת שעד אז הסתירו.
אחת מכל ארבע משפחות במעונות היום - של אברכים
עם כניסתו של השר אריה דרעי למשרד הכלכלה ב-2015, ההחלטה הראשונה שהוא קיבל היתה להחזיר את המצב לקדמותו, כך שמאותה שנה ועד היום אברכים שוב מקבלים את ההנחה המקסימלית.
מנתונים שהגיעו לידי "כלכליסט" עולה ש-25% מהמשפחות שיש להן ילדים במעונות יום - אחת מכל ארבע משפחות - הן של אברכים. זאת, לעומת 2% בלבד של משפחות של סטודנטים או תלמידי הכשרה מקצועית. מעל ל-80% ממשפחות האברכים מקבלות את דרגת ההנחה המקסימלית - 1,300 שקל - ועל כן משלמות רק 700 שקל לחודש לכל ילד במעון במקום 2,000 שקל. התוצאה היא שמתוך סכום של 1.2 מיליארד שקל שמעבירה המדינה לסבסוד מעונות יום, 390 מיליון שקל, כלומר כשליש, מועברים למשפחות אברכים.
על פי נתוני שנתון החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה, חרדים מהווים 11% מקבוצת הגיל הרלבנטית להורות. גם אם נניח ששני שליש מהגברים החרדים בגילאים אלה הם אברכים בעלי משפחה, מדובר ב-7% בלבד מכלל המשפחות בישראל. אלא שכאמור הייצוג של משפחות אברכים מבין כלל המשפחות במעונות היום המפוקחים והמסובסדים הוא 25%, והיקף הסבסוד לו ההם זוכים מהווה 33% - כלומר פי חמישה מייצוגם באוכלוסייה.
במקום לעודד עבודה - מעודד הימנעות ממנה
לפי נתוני שנתון החברה החרדית, ילדים חרדים מהווים 27% מכלל הילדים בישראל בשנתונים המדוברים. באופן דומה, גם אם נניח ששני שליש מהם הם ילדים לאברכים, עדין יהיה מדובר רק ב-18% מהילדים בישראל.
הנתונים מעלים שאלות קשות על פריסת מעונות היום באזורים, באופן שמאפשר מקומות רבים כל כך לחרדים, לעומת הקיפוח של מגזרים אחרים וביניהם בעיקר החברה הערבית.
מטרה מרכזית של מעונות היום היא לעודד יציאת נשים לעבודה. אלא ששיטת הסבסוד הפכה דווקא לגורם שמעודד הימנעות של גברים מיציאה לעבודה. זאת, משום שמשמעות עבודת הגבר היא אובדן של עד 1,300 שקל הנחה במעונות היום - אם כי ישנה סבירות גבוהה שרק כחצי מההנחה תאבד לאותה משפחה. במקרה הלא נדיר של משפחת אברך שלה יש שני ילדים במעונות, היא עלולה להפסיד עד 2,600 שקל הנחה בשל יציאת האב לעבודה. זאת, בנוסף לשורת הטבות נוספות שהאברך יאבד, כמו קצבת האברך, שעומדת על כ-2,000 שקל בממוצע, מתוכם כ-760 שקל מהמדינה; הנחה בארנונה; הנחה בדמי הביטוח הלאומי; הנחות ענק בשכר הלימוד בפנימיות; מענקים מגמ"חים ועוד. בנוסף, תאבד המשפחה את המעמד החברתי הגבוה ממנו נהנים אברכים.
לפנייה לכתב/ת 
