כן, פריימריז, כדי לדחוק את כחול לבן לפינה
בחירות פנימיות בליכוד יכולות להיות הניתוח הקיסרי הדרוש להיריון המתמשך בניסיון ללדת ממשלה. כן ביבי או לא, היריבים יצטרכו להתמודד עם התוצאות
בנימין נתניהו וגדעון סער(צילום: אוהד צויגנברג, רז גרוס)
מאז הבחירות הראשונות לשנה זו עברו כבר כמעט תשעה חודשים. תשעה ירחי לידה. מדינה שלמה לוחצת, צועקת, דוחפת, הצירים מתגברים והולכים, אבל הפתיחה אפס. כולנו יושבים במרכזו של המשבר ונשבר לנו, אבל עושה רושם שהתינוק הזה לא רוצה לצאת. גם סבב לחיצות שלישי כנראה לא יעשה את העבודה. העסק תקוע ואולי גם כאן, כמו בחיים האמיתיים, צריך איזה ניתוח קיסרי כדי להציל את המצב.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
הפריימריז בליכוד בהחלט יכולים להיות סוג של ניתוח כזה, מכיוון שמה שיוחלט שם יכול להכריע את כף המאזניים. כן ביבי או לא ביבי, בכחול לבן ייאלצו להתמודד עם התוצאות. אם רוב מצביעי הליכוד יבחרו בו להוביל את מחנה הימין אז הוא האיש - על כל תיקיו וחקירותיו.
הוא האיש משום שזה מה שהציבור בחר, וכל עוד החוק מאפשר את זה אז הוא צריך ויכול להנהיג את מדינת ישראל. אם ימשיכו לטעון שם שבראשות הממשלה לא יכול לעמוד אדם שנאשם בשחיתות, אז מסתבר שהחוק והאזרחים חושבים אחרת ובחירות רביעיות יהיו אשמתם הבלעדית. מנגד, אם ראש הממשלה לא ייבחר בפריימריז, זה סימן שתם עידן ושמקור הסמכות ‑ העם, בחר אחרת.
אפשר להאשים רבים במהלך הזה. גם אם בנימין נתניהו זך כשלג, רבים במדינה הזאת מאסו בו. שנאת נתניהו השתלטה מזמן על ההיגיון. זה עצוב וזה בעיקר מדאיג. אפשר לנבא נבואות אפוקליפטיות אבל זה לא יעזור, מישהו אחר ייבחר להוביל את מחנה הימין המסורתי העממי, זה שמייצג את עמדתם של רבים מבין תושבי מדינת ישראל, ואם זה אכן כך, אז זה שייבחר כנראה לא כזה גרוע, נהפוך הוא.
גדעון סער כבר ירה את יריית הפתיחה אך אל התפקיד לוטשים עיניים עוד רבים וטובים. אמנם הם רחוקים מלהיות מנוסים, מוכשרים, ומקושרים כמו נתניהו, אבל הם ילמדו. גם במקרה הזה חובת ההוכחה על כחול לבן, האם הם באמת יהיו מוכנים ללכת על ממשלת אחדות ולהוכיח לנו שלא היה מדובר שם רק באגו ובשנאת חינם?
הרבה מילים קשות נשפכו על מה שקורה לנו. המון האשמות. נדרשת כאן ערנות ועקשנות ובמסגרת מה שהחוק מרשה גם לוחמנות, אבל נדרשת גם ישרות, ואם יתגלה אחרת - אם יתגלה שלא סותמים את הפה לישראל השנייה, שלא רודפים את מנהיגי הימין, אם יתגלה שמדינת ישראל במוקדי הכוח והתקשורת שלה מייצגת יותר ויותר את קולו של העם ולא את קולה של האליטה המנותקת - אז צריך יהיה לחדול עם תיאוריות הקונספירציה.
במציאות שבה רמת האמון במדינה ובמוסדותיה כל כך נמוכה, זה מסוכן. האחריות הלאומית מחייבת לבנות אמון ולא לרסק אותו. פריימריז הם הבעת אמון, להתמודד עם תוצאות הפריימריז זה לבנות אמון. להקים ממשלת אחדות, עם או בלי נתניהו, לעשות הכול כדי לא לקחת אותנו לסבב בחירות נוסף זו חובה ואחריות לאומית, כזו שרואה רחב, הרבה מעבר לאינטרסים המפלגתיים. תשעה חודשים של היריון זה המון זמן, הגיע הזמן שתלדו לנו כאן ממשלה.
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
תמר אסרף
צילום: אורות
מומלצים
