כינה שכנה "זונה" בבוכרית – וישלם 46 אלף ש'

במהלך אספת דיירים בבניין ברמלה קרא אחד מהם בשמות גנאי ליו"ר הוועד. הוא הכחיש, אבל העדים שכנעו את השופט, שקבע שמדובר בלשון הרע

עו"ד אהוד צ'אושו | פסקדיןפורסם: 11.12.19 , 07:23

בית משפט השלום ברמלה פסק לאחרונה פיצויים של 46.5 אלף שקל לתושבת העיר שבמהלך אספת דיירים בבניין מגוריה כונתה על ידי שכן גנבת, רמאית, שקרנית ו"'ג'לב" - מילה בבוכרית שמשמעותה זונה. השכן הכחיש וטען שאין בכלל מילה כזו "ג'לב", אבל השופט זכריה ימיני העדיף את גרסת התובעת, שנתמכה בעדות ותמלולים של שכנים אחרים.

התובעת הייתה יו"ר ועד הבית בשנים 2015-2013. בתביעת לשון הרע שהגישה לפני כשלוש שנים היא טענה שהשכן מהדירה ממול כינה אותה במהלך אסיפת דיירים בשלל שמות גנאי וניסה להסית את הדיירים נגדה. בין היתר הוא טען שלקחה לכיסה כספי. לדבריה מדובר בעלילות שווא שביישו אותה בפני שכניה ופגעו בתדמית שלה, מה גם שהנתבע המשיך "ללכלך" עליה והדברים הגיעו לידיעת חברי הקהילה הדתית הקטנה שאליה היא משתייכת וגרמו לה לבושה גדולה.

לשון הרע

אמר לחברת מועצה "יא נואפת" – ויפצה אותה

עו"ד דוד טובול | פסקדין

בישיבה סוערת תקף שי ברכה מחדרה את חברתו לסיעת יש עתיד, שירלי עודד, אך טען שהתכוון לבגידה פוליטית. ביהמ"ש חייב אותו ב-17 אלף ש'

אמר לחברת מועצה "יא נואפת" – ויפצה אותה

לתמיכה בגרסתה היא הביאה לעדות שכנה לשעבר, שסיפרה כי לא נכחה באספה אך לאחר מכן הגיעו אליה הנתבע ושכן נוסף ואמרו לה שהוועד הוחלף משום שהתובעת גנבה כספים ולא טיפלה בבניין. לדבריה היא התאכזבה משום שמאז שהתובעת נכנסה לתפקיד חל שיפור במצב הבניין. כמו כן הציגה התובעת תמלילי הקלטות של שיחות שניהלה עם שכנים אחרים לגבי התנהלות הנתבע, ומהם עלה כי הוא אכן כינה אותה "ג'לב".

הנתבע מצידו הכחיש את טענות התובעת בתוקף וטען שמעולם לא הפיץ עליה מידע ולא התפרץ עליה כי יש לו, כהגדרתו, סבלנות של היפופוטם. לדבריו, לדבריו מערכת היחסים בינו לבין התובעת מסתכמת בהתעלמות מוחלטת וטענותיה הן שקר וכזב. עוד הוא טען כי ההקלטות בוימו וכאמור כלל אין מילה כזו "ג'לב" בבוכרית.

אלא שטענותיו נדחו על ידי השופט ימיני, שקבע כי התובעת הוכיחה את גרסתה בעדות מהימנה וזכתה לחיזוק ראייתי של עדות השכנה ותמלילי השיחות.

לעומתה, השכן נתן בעדותו תשובות מתחמקות ומלבד הכחשה גורפת לא סיפק ראיות או עדויות תומכות המתמודדות עם טיעוני התביעה וראיותיה (יצוין כי הנתבע הגיש בתחילת ההליך תצהירים של שני שכנים, אך הוא לא זימן אותם להעיד והשופט הורה להוציא אותם מהתיק).

לפיכך סבר השופט ימיני כי אין להאמין לגרסת הנתבע וכי התובעת הוכיחה שהפיץ את דיבתה בקרב דיירי הבניין.

באשר לסכום הפיצוי, השופט דחה את בקשת התובעת לפסוק לה 140 אלף שקל - הפיצוי המרבי בחוק. הוא ציין כי לא מדובר בפרסום בעל הד ציבורי גדול וכי בסופו של דבר שני הצדדים הם שכנים ויש לחתור למצב שיאפשר להם לשתף פעולה בניהול הבניין.

משכך החליט השופט ימיני שהתובעת תסתפק בפיצוי של 40 אלף שקל על הפגיעה בשמה הטוב ובנוסף חייב את השכן בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 6,500 שקל.