בחורף הזה הם יקפאו למוות לבד בבית
בזמן שהמדינה זורקת מיליארדים על בחירות, קשישים עריריים רבים עדיין מתקשים לממן חשמל, תרופות ואוכל. תחשבו עליהם כשאתם ליד התנור
ביום שישי, בתוכנית הרדיו שלי, דיברתי עם אישה מבוגרת שכל כך קר לה בלילה עד שהיא נאלצת לחמם מגבת ולכרוך אותה סביב הצוואר. "אני ישנה איתה על הראש שלי, ואני מסתובבת איתה כל הזמן עליי בבית", היא סיפרה. הדירה שלה קפואה, אבל אין לה איך לחמם אותה. איך אפשר לממן חימום כשאת חיה מ-2,300 שקל מביטוח לאומי?
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
אז איך היא שורדת? למזלה, האחים שלה גרים בקרבת מקום והם משתדלים לעזור כמיטב יכולתם המועטה. זה פותר אולי את סוגיית האוכל, אבל מה באשר לחיים עצמם? החשמל בבית שלה קרס בגלל תקלה בארון חשמל, אבל כדי לממן תיקון היא תצטרך לוותר על משהו אחר, חיוני לא פחות. אז היא יושבת בבית, קפואה מקור. כבר שבועות. והחורף רק התחיל.
לפני שלוש שנים העלה ח"כ איציק שמולי לתודעה הציבורית את סיפוריהם של כמה קשישים שגופותיהם התגלו אחרי שקפאו למוות בבתיהם. תנו לזה לחלחל רגע: קשיש אומלל מת בדירתו, ומכיוון שאיש לא מבקר אותו או דורש בשלומו, עבר מי יודע כמה זמן עד שהוא התגלה.
ח"כ שמולי יזם הצעת חוק, שאכן עברה והתקבלה לפני שנתיים, ולפיה ביטוח לאומי ישלם מענק חימום לכל קשיש עני בישראל. כלומר, לאלה שמקבלים גמלת אזרח ותיק עם השלמת הכנסה. אבל מדובר ב-562 שקל. פעם בשנה. די ברור שבהרבה מקרים זה ישר הולך לאוכל או לתרופות. זה בטח לא נותן מענה לקור במשך חורף שלם. זה לא פתרון מספק. צריך, כמו במקומות אחרים בעלם, שהמדינה תסבסד לזקנים העניים את חשבון החשמל בשלושת חודשי החורף. נקודה.
דו"ח העוני של ארגון לתת:
לפי דו"ח העוני שפרסם אתמול (יום ב') ארגון "לתת", רוב הקשישים הנתמכים חיים בדירות שלא מתאימות למצבם הבריאותי. הם נאלצים לוותר על צרכים בסיסיים, הם חסרים בגדים ונעליים במידות שמתאימות להם, וכמובן שלא מסוגלים לחמם את הבית שלהם בחורף במידה הנדרשת.
תחשבו עליהם, על כל הקשישים העריריים והעניים האלו. לכמה מהם אפשר היה לעזור, כמה מהם ניתן היה להציל, לו מישהו רק היה מסייע להם, נמצא איתם בקשר, בודק אם יש להם אוכל, תנור, כסף לשלם חשמל. הקשישים האלה מוטלים בבתיהם, בודדים, חלקם נטולי משפחה. לאחרים יש אבל זוועה של משפחות.
תזכירו לי כמה עולות הבחירות? מי שמנהל כעת את המדינה הם כנראה אנשים עם לב של אבן. שיתכבד ראש הממשלה ויעשה סיור בבית אחד של קשיש כזה. נראה אותו. אבל תשכחו מזה, זה הרי פחות נעים מטיסה לליסבון עם 11 מזוודות. אני מחפשת ראש ממשלה שאכפת לו מהאנשים הקטנים, אלה שאולי פחות כיף להיות חברים שלהם, ואין להם יאכטות או קופסאות סיגרים מהודרות, אבל לעזור להם זה הסיפוק הכי גדול לנשמה. אני רוצה מנהיגות עם לב, חמלה ואהבה אמיתית לבני אדם.
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
