הנפגעים מכאוס הבחירות: "בלי ממשלה לא ניתן לקדם כלום"
כבר כמעט שנה שמדינת ישראל משותקת בעקבות הפלונטר הפוליטי, ואת המחיר משלמים האזרחים. תקציב סל התרופות עוד לא הושלם, המימון לקייטנות חנוכה בוטל, קצבאות הנכים בסכנה וקיים חשש להקפאת הכספים למיגור האלימות במגזר הערבי. וגם: כך מתכננים בצה"ל להתמודד עם חוסר הוודאות
בעוד כמה שעות תתפזר הכנסת ה-22, לאחר 246 ימים שבהם הפוליטיקאים לא הצליחו להרכיב ממשלה למרות שתי מערכות בחירות יצריות ודרמטיות. כבר כמעט שנה שמדינת ישראל נמצאת ברצף של מערכות בחירות, עם ממשלת מעבר וללא כנסת מתפקדת.
בזמן שהפוליטיקאים עסוקים במשא ומתן קואליציוני ובהחלפת האשמות, תשעה מיליון אזרחים נותרו עם מערכות ציבוריות שמתפקדות כבר כמעט שנה ללא תקציבים מאושרים ועם רפורמות תקועות.
"שלוש מערכות בחירות בשנה - יותר מ-6 מיליארד שקל למשק"
פרשן כלכליסט צבי זרחיה אמר היום באולפן ynet: "שלוש מערכות בחירות בשנה עולות למשק ולתקציב המדינה יותר מ-6 מיליארד שקל. מדובר בכ-1.8 שקל עלות יום שבתון, כשיש לנו שלושה ימים כאלה בתוך 10 חודשים. לכך יש להוסיף לתקציב לוועדת הבחירות המרכזית מיליארד שקל לשלוש מערכות בחירות וצריך לומר שמבחירות לבחירות התקציב עולה, כי קשה להם לגייס עובדים, ולהתקשר עם ספקים בזמן כל כך מהיר, המחסנים של הוועדה ריקים. בנוסף, כל המפלגות מקבלות מימון בחירות. המפלגות בחובות של 180 מיליון שקל לכנסת, מה הן עושות היום? הן דוחות את פירעון ההלוואות שלהן לכנסת ומגדילות את המימון, כל תקציב של מימון המפלגות יעלה לנו בערך 700 מיליון שקל ל-3 מערכות".
זרחיה מדגיש, כי "הנזקים הכלכליים העקיפים למשק שנובעים משנה וחצי של קיפאון בהן משרדי הממשלה לא עובדים ולא יכולים לקדם רפורמות לטובת הציבור ולטובת הצרכן, הם הרבה יותר גבוהים. "תקציב ההוצאות הוא יותר מ-400 מיליארד שקל ככה שזה טיפה בים. אבל תחשבו מה אפשר לעשות ב-6 מיליארד שקל. את סל התרופות אפשר להגדיל ביותר מחצי מיליארד שקל, אפשר לתת עוד כסף למערכת הבריאות שקורסת, אפשר לעזור לנכים ויש פעימה בהסכם עם הנכים שצריכה להיות באפריל, ולא יודעים מאיפה יממנו את זה. בנוסף, בית ספר לחופש חנוכה, ועוד המון דברים שאפשר לעשות".
- ועל הדרך, חברי הכנסת מגדילים לעצמם את השכר.
"זה הדבר הכי הזוי מכיוון שבינואר 2020, עוד פחות מחודש, שכרם של חברי הכנסת יגדל בשיעור של כ-3.5%".
מערכת הבריאות חולה: אין תקציב לסל התרופות
על אף שוועדת סל התרופות מתקרבת אל מועד הגשת המלצותיה, נכון לרגע זה היא עדיין לא קיבלה את התקציב שעומד לרשותה. הסיבה לכך היא שבשלוש השנים האחרונות, תקציב הוועדה נקבע במסגרת הסכם תלת-שנתי - אך הוא הסתיים בשנת 2019, ומאז לא הייתה ממשלה שתעביר תוספת תקציבית לוועדת הסל.
אדם אלגריסי (41), חולה קרוהן שממתין לטיפול בתאי גזע, סיפר ל-ynet כי אף שעבר לא פחות מ-21 ניתוחים, הטיפול היחיד שנותר עומד בסימן שאלה בשל דיוני הוועדה. "למטופלים כמוני יש הזדמנות שיכולה לשפר לנו משמעותית את אורח החיים", סיפר. "אם לא יהיה תקציב, זה ידון את החולים לעוד שנה של איכות חיים ירודה בלי אפשרות לתפקד. אחרי שניסיתי הכול, התקווה היחידה שלי היא הטיפול הזה".
שולמית שוורץ, חולה בסרטן ריאה מסוג תאים קטנים (SCLC) מהקריות, ממתינה שהתרופה טסנטריק תיכנס לסל התרופות: "השעון של חולי סרטן הריאה מתקתק, והוא לא ממתין ליום שבו תקום ממשלה. כשאת מקבלת בשורה שחלית בסרטן ריאה מהסוג האגרסיבי ביותר, שיש לאחוז מצומצם באוכלוסייה ושיעורי ההישרדות בו נמוכים עד אפסיים, פתאום מרגישים שיש איזה שעון שמתקתק לך ליד האוזן כל הזמן. צריך להעריך כל דקה בו ולהגשים כמה שיותר בכל יום. כל חיינו הבוגרים אנחנו משלמים למדינה כדי שהיא תדאג לנו כשנזדקק לה, זה הזמן שהמדינה תדאג לאותם חולים שרק טיפול אחד יכול להציל את חייהם".
בנוסף, כבר לפני כחמישה חודשים הוגשו מסקנות ועדת טור-כספא לשיפור המחלקות הפנימיות בבתי החולים. לפי ההמלצות, בתוך חמש שנים ניתן יהיה למנוע את האשפוזים במסדרונות בתי החולים. אלא שבעקבות הקיפאון הפוליטי לא הועברו תקציבים ליישום ההמלצות, והתוכנית תקועה.
"המחלקות הפנימיות בעומסים כבדים כל השנה, ובימים אלו בחורף המצב מחריף כך שבכל יום שוכבים מטופלים במסדרונות, ואלפים מצטופפים כמו סרדינים בחדרים", אמר פרופ' אבישי אליס, יו"ר האיגוד לרפואה פנימית שהיה חבר בוועדה. "בדו"ח יש סעיפים לביצוע מיידי, אך עדיין לא התחילו ליישמם. מאחורי המספרים על התפוסות הגבוהות במחלקות מסתתרות טרגדיות - מונשמים, שבכל מדינה מתוקנת לא אמורים לשכב במחלקה פנימית, חוסר כרוני ברופאים מומחים ועוד".
בתחילת ינואר 2020 יפוגו הסדרי הקאפ - הסכמים בין קופות החולים לבתי החולים באשר לשיטת ההתחשבנות ביניהם - והחשש הוא שבהיעדר ממשלה, לא יהיה כיצד לחדש אותם. מנכ"ל בית החולים איכילוב פרופ' רוני גמזו הסביר: "בקרוב יפוגו ההסכמים בין הקופות לבתי החולים, ואנחנו כבר מתחילים להרגיש את המתיחות. ללא חידוש ההסכמים, בהחלט יכול להיות שהקופות לא יפנו נכון את המבוטחים מתוך רצון לא להיכנס לגירעונות עמוקים וינקטו משנה זהירות, דבר שבהחלט יכול להיות רע למערכת. כשיפוגו הסכמי הקאפ ואם הם לא יחודשו, יהיו כיפופי ידיים אכזריים, כל אחד ידאג לעצמו ובסוף המטופל ייפול בין הכיסאות".
תוכניות בתשלום, רפורמות תקועות ופגיעה במורים
תוכניות רבות במשרד החינוך, שתוקצבו ביותר מ-60 מיליארד שקל בשנת 2019, נותרו בחוסר ודאות בשל הפלונטר הפוליטי. הפגיעה המיידית הייתה בתוכנית המסובסדת "בית הספר של החגים", שמפעילה תוכניות העשרה ולימודים לילדי הגנים ובכיתות א'-ג' במהלך חופשת החנוכה. לאחר שבשנה שעברה המשרד מימן את התוכנית, הפעם העלות תגולגל על ההורים באופן דיפרנציאלי, כך שהרשויות החזקות ישלמו יותר והרשויות החלשות ישלמו פחות.
בנוסף, מכיוון שהרשויות המקומיות צפויות לקחת על עצמן חלק מהעלויות של התוכנית, עלול להיווצר מצב שלפיו ברשויות חזקות יותר התוכנית תפעל במשך יותר שעות ותהיה מגוונת ועשירה יותר לעומת התוכנית שתפעל ברשויות החלשות. על פי המתווה המקורי, הרשויות החלשות (אשכול חברתי כלכלי 0-4) לא היו אמורות לשלם כלל, וברשויות החזקות (8-10) ההורים היו אמורים לשלם 150 שקלים עבור השתתפות בתוכנית. כעת צפויים המחירים להתעדכן בהתאם למידת ההשתתפות של הרשות המקומית.
שורה של מהלכים במשרד החינוך, ובראשם רפורמת החינוך המיוחד, עלולים להיתקל בקשיים. מטרתה העיקרית של הרפורמה היא לשלב את ילדי החינוך המיוחד בחינוך הרגיל - ולפי התוכנית היא הייתה צפויה להיות מיושמת באופן מלא בשנה הבאה בכל הארץ. למרות היותה שנויה במחלקות ויקרה, לא ברור מאיזה תקציב יפעיל משרד החינוך את הרפורמה ובאיזה היקף.
גם החינוך הבלתי פורמלי צפוי להיפגע. על אף שוועדת הכספים העבירה בשבוע שעבר כ-600 מיליון שקל עבור תנועות הנוער ותוכניות לנוער בסיכון, בפועל מדובר בסכומים נמוכים מכדי להבטיח את המשך הפעילות עד לסוף השנה. גם הפעילויות שתוכננו לחופשת חנוכה נמצאות בסימן שאלה.
וישנן גם פגיעות מצומצמות יותר, אך משמעותיות מאוד. התקציב של אחת מתוכניות הדגל של משרד החינוך, "התנסויות מרכזיות", שבמסגרתה מתנסים התלמידים בניסויים במוזיאונים למדע, טרם יצאה לפועל מפאת עיכוב באישור התקציב. גם הפעלת התוכניות לשיעורים מקוונים של מט"ח, שינגישו סיוע באינטרנט לתלמידים, נתקלה לאחרונה בקשיים רבים.
וכמובן, גם המורים נפגעים מהקיפאון הפוליטי המתמשך. בסוף השנה שעברה פג תוקפו של הסכם השכר הגדול במערכת החינוך, "אופק חדש" של הסתדרות המורים, המסדיר את שכרם של הגננות ועובדי ההוראה בבתי הספר היסודיים ובחלק מחטיבות הביניים. מדובר בהסכם שכר פחות אטרקטיבי לעומת שכרם של עובדי ארגון המורים בחטיבות העליונות ("עוז לתמורה").
הסכם חדש עלול להביא לשיפור משמעותי בתנאי ההעסקה של רוב עובדי ההוראה בישראל, אך בהיעדר ממשלה חל עיכוב במשא ומתן של הסתדרות המורים עם משרד האוצר ובחתימה על הסכם חדש, שצפוי לשפר במידה ניכרת את תנאי ההעסקה של המורים. "מה עוד לא נאמר על תנאי ההעסקה של מורים ומורות בישראל?", אומרת רחל קינן, מורה בהסכם "אופק חדש" וחברת הוועד המנהל של ארגון "יציגים".
קינן עצמה ממתינה לשיפור בתנאי העסקתה, ועל רקע העיכוב בגיבוש ההסכם החדש היא מספרת על המציאות שעימה היא ויתר עובדי ההוראה בבתי הספר היסודיים מתמודדים. "שכר נמוך, פנסיה מבישה, חוסר בסביבת עבודה הגיונית, חוק חינוך מיוחד שמזמן עבודה חדשה ונוספת שלא מתוגמלת. בנוסף, אנחנו מתמודדים גם עם השתלמויות והכשרת מורים בתשלום עצמי. מורה משלמת עבור השתלמות ופיתוח מקצועי מזמנה ומכספה כדי להתפתח".
קצבאות הנכים בסכנה
בחודש פברואר 2018, לאחר מאבק שנמשך כשנתיים וכלל מאות פעולות מחאה, ובהן חסימות של צירים ראשיים למשך שעות רבות, אושר בכנסת החוק להגדלת קצבאות הנכות, שחולקה לכמה פעימות. הפעימה הראשונה, שיצאה לפועל במארס 2018, העלתה את הקצבה הבסיסית של נכה בדרגת אי-כושר של 100%, שהוקפאה במשך כ-15 שנים, מסכום של 2,342 ל-3,270 שקל בחודש (כיום היא עומדת על 3,312 שקל בשל ההצמדה למדד המחירים לצרכן).
בחוק נקבע כי לאחר ביצוע הפעימה הראשונה, שר הרווחה ושר האוצר "יבחנו את הגדלת שיעור קצבאות הנכות באופן מדורג בשנת 2020 ובשנת 2021, ויגישו את המלצותיהם בעניין לאישור הממשלה עד לסוף שנת 2019, ובלבד שהקצבה החודשית המלאה לא תפחת מ־3,700 שקלים חדשים".
המשמעות – הנכים היו אמורים, על פי החוק, לקבל תוספת של כ-400 שקל נוספים בחודש לכל הפחות, שתיפרס על פני השנתיים הקרובות ותתוקצב בחלקה כבר בשנת 2020, לאחר אישור הממשלה וועדת העבודה והרווחה. עם זאת, ממשלת מעבר אינה יכולה לאשר תוספת תקציבית שכזאת, בסכום של מיליארדי שקלים.
רוית בן ברוך, בת 41 מדימונה, היא נכה בדרגת אי-כושר עבודה של 100% ואם יחידנית לילדה בת 6. רוית סיפרה ל-ynet על החשש מאי העלאת הקצבה כפי שהובטח: "אני סובלת מפוסט-טראומה, וזה משהו שמאוד מקשה עליי להתנהל ביומיום. מעבר לזה אני גם אם יחידנית, כך שכל שקל הוא מאוד משמעותי עבורי. אין לי דרך להסתדר עם קצבת הנכות ולהתקיים ממנה, זה בלתי אפשרי, ועכשיו גם הפעימה השנייה שהסכימו עליה בחוק מוטלת בספק".
בן ברוך הוסיפה: "לרוב האנשים זה נשמע סכום פעוט, אבל לאנשים כמוני זה קריטי. אני זקוקה לכל שקל, אני לא מצליחה לשלם חשבונות בסיסיים, אני לא מצליחה להעניק לבת שלי את החיים שאני חושבת שמגיעים לה ואת ההזדמנויות שמגיעות לה, וזה מצער שאלה החיים שגוזרים פה במדינה עלינו הנכים".
אתמול (ג') התקיים בכנסת מפגש חירום בנושא, ביוזמת חברי הכנסת אילן גילאון, קארין אלהרר ומיכאל מלכיאלי, שבו השתתפו נציגים ממשרדי הממשלה ומההסתדרות ופעילים במחאת הנכים.
מייסד ארגון "נכה לא חצי בן אדם", אלכס פרידמן, אמר בדיון כי "אתמול ראינו איך שתי המפלגות הגדולות יודעות להסכים על תאריך לבחירות וגם על הגדלת תקציב הבחירות ב-62 מיליון שקל, אבל לדאוג לנכים הם לא מסוגלים. אני שומע קולות שהנכים יחרימו את הבחירות, או לכל הפחות את המפלגות המונעות מהם לקבל כסף לאוכל ולתרופות – ובצדק".
גברים אלימים ללא פיקוח, נוער בסיכון משוטט ברחובות
גברים שהוגדרו אלימים ומסוכנים כלפי נשותיהם ימשיכו להסתובב באופן חופשי וללא פיקוח בגלל היעדר הממשלה. חוק האיזוק האלקטרוני שנתניהו, שלגביו הבטיח נתניהו בעקבות מחאת הנשים בשנה שעברה שיקודם כ"חקיקת בזק", עדיין תקוע.
החוק, שנועד למנוע מקרים שכבר קרו בעבר, מציע לחייב כל חשוד המסכן את בת זוגו לענוד אזיק שיאפשר באמצעות טכנולוגיית GPS לדעת בכל רגע היכן הוא נמצא, ואם הפר את תנאי מעצר הבית. בזכות איתורו יישלח לעברו באופן מיידי כוח משטרה שיבלום אותו.
200 נערים ונערות בסיכון ללא בית
כ-200 בני ובנות נוער נאלצים לשוטט ברחובות, בעודם מכורים לסמים, עוסקים בזנות ובפשע וחשופים לאלימות, בשל ההמתנה למעונות הנוער בסיכון של משרד הרווחה - שמלאים עד אפס מקום. זמן ההמתנה הממוצע עומד על 9-7 חודשים, ובינתיים מופקרים הנערים והנערות לגורלם מאחר שלא אושר תקציב לבניית מעונות נוספים.
לפני כחודש וחצי ניתנה דוגמה עצובה לדחיפות שבפתרון המשבר במעונות חסות הנוער, לאחר שמרים פרץ ז"ל, נערה בת 17 מירושלים, מתה ממנת יתר של סמים.
הפוליטיקאים רוצים מינוי, ומשרד החוץ משותק
אחרי תקופה ארוכה של פגיעה קשה בסמכויות משרד החוץ, בתקציביו ובפעילויות שתחת אחריותו, המשרד שאחראי על דמותה של ישראל בעולם משותק. השגרירים הישראלים בחו"ל מושבתים, ולא יכולים אפילו לבקר קהילות יהודיות שנפגעו מגילויי אנטישמיות.
בכירי מטה משרד החוץ נאבקים ומתחננים לאישורים על כל נסיעה חשובה, ותקציבי ההסברה, בהם גם על האיום האיראני, נפגעו קשות. בשל העובדה שישראל נמצאת תחת ממשלות מעבר כבר כמעט שנה, המינויים הדיפלומטיים תקועים.
תפקידי השגריר ברוסיה ובקנדה אינם מאוישים מאחר שנתניהו שומר אותם למינויים פוליטיים - אך מכיוון שאין לו סמכות להכריז עליהם בתקופת בחירות, הנציגויות הישראליות יישארו באותו מצב עוד חצי שנה לפחות, ויאוישו על-ידי ממלאי מקום. גם תפקיד השגריר הישראלי באו"ם, בוושינגטון, ותפקיד הקונסול הכללי בניו יורק, הנחשקים מאוד בקרב הפוליטיקאים, ייאלצו להמתין להקמת הממשלה.
בנוסף לגירעון של המשרד, שעומד על 360 מיליון שקל, הנהלת המשרד הודיעה על קיצוץ דרסטי של 30%-70% בשעות הנוספות של העובדים. המשמעות היא ששכר העובדים הזוטרים יפחת ב-1,000 שקל, וב-5,000 שקל לעובדים הבכירים. ועד העובדים הכריז על צעדי מחאה חריפים, ואנשיו הפגינו מחוץ למשרד וללשכותיהם של השר ישראל כץ והמנכ"ל יובל רותם.
פגיעה בתוכנית למיגור האלימות בחברה הערבית
המשך אי היציבות השלטונית בישראל עלול לפגוע בין היתר במאמצים למיגור האלימות בחברה הערבית. בהיעדר תקציב וממשלה מתפקדת, לא ניתן להעביר את התקציבים הנדרשים למימוש התוכניות הממשלתיות השונות בנושא, ומי שעלולים להיפגע מכך באופן ישיר הם האזרחים.
"אין ספק שאי כינון ממשלה והליכה עוד פעם לבחירות פוגעים קשות בתוכניות הממשלתיות שמיועדות למיגור האלימות בכלל, ובמגזר הערבי בפרט", אמר השייח כאמל ריאן יודב ממרכז אמאן למיגור האלימות. "זה יפגע במיוחד בתוכנית החומש לפיתוח המיעוטים בישראל ובהחלטה לשיפור רמת הביטחון האישי במגזר הערבי. בנוסף, זה עלול להקפיא את הצוות הבין-משרדי למיגור האלימות בחברה הערבית, שראש הממשלה הורה להקים, מכיוון שתפעולו ומימוש המסקנות מצריכים המון תקציבים. בהיעדר ממשלה לא ניתן לקדם כלום".
גם ראש העיר טייבה, שועאע מסארווה-מנצור, חושש מפגיעה בתוכניות למיגור האלימות: "היעדר הזרמת תקציבים יפגע במלחמה בתופעת האלימות, שהפכה למחלה ממאירה שהורסת את החברה הערבית ומשליכה באופן ישיר גם על הערים השכנות. בנוסף ניתן לראות שהיעדר יציבות שלטונית במדינה גרם למציאות עגומה של חוסר יציבות כלכלית לפרט ולכלל".
צבא בהקפאה: פחות אימונים ופגיעה בהתעצמות צה"ל
הפעילות המבצעית השוטפת, וכך גם רמת המוכנות הגבוהה של צה"ל למלחמה, אם תפרוץ כזו בצפון או בדרום, לא נפגעות כתוצאה מהסחבת הפוליטית הבלתי נגמרת. עם זאת, בשטח כבר מורגשים סימנים לפגיעה בקצב הנדרש להתעצמות צה"ל בשנים הקרובות, ואף בחלק מהאימונים.
חלק קטן יחסית אך חשוב מאימוני כוחות היבשה במילואים כבר בוטל בשבועות האחרונים, כחלק מהסטות תקציבים פנים-צבאיות שמאפשרות את המשך המבצעים החשאיים שמיוחסים לישראל לסיכול ההתעצמות של חיזבאללה וחמאס וההתבססות האיראנית בסוריה. השנה כבר שוגרו כ-400 טילים מיירטים של כיפת ברזל בהסלמות השונות, וכאלף חימושים מדויקים של חיל האוויר. בשל אי הוודאות התקציבית, המלאי חודש על בסיס המאגרים הקיימים ולא כחלק מתוכנית סדורה ורב-שנתית.
באוצר ובצה"ל סיכמו שתקציב הביטחון יהיה ברבעון הראשון של 2020 כמו התקציב ברבעון הראשון של השנה שעברה, מה שמאפשר לצבא להתנהל בזהירות יתר מבחינה תקציבית. אם לא תכונן ממשלה באפריל ובמאי, החודשיים שלאחר הבחירות השלישיות ברצף, יחלו כבר החיתוכים בבשר החי - אימונים גדולים כמו תרגילים חטיבתיים ואוגדתיים וכן אימוני כשירות בטייסות של חיל האוויר צפויים להתבטל, בדומה למה שאירע בזמן המשבר התקציבי בשנה שקדמה למבצע צוק איתן.
בצה"ל אומנם מודאגים מהערפל התקציבי-פוליטי, אך יש לזכור עובדה חשובה: שנת 2020 היא עדיין שנת תר"ש, שהיא למעשה השנה החמישית בתוכנית הרב-שנתית "גדעון" של הרמטכ"ל הקודם, רא"ל במיל' גדי איזנקוט, ואפשר בהחלט להתנהל לפיה. הצורך בתר"ש חדשה עם תחילת 2020 נבע מהשינויים וההתאמות שרצה הרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי לעשות בתוכנית החומש שלו, "תנופה", שכן אין חפיפה בין שנות הכהונה של רמטכ"ל לשנות תר"ש. נכון לעכשיו, הצפי הוא שבשל המשבר הפוליטי המחריף, שנת 2020 תהיה בעל כורחה שנת "מיש מש" של תוכניות תנופה וגדעון, עם תקציב רבעוני מתחדש ומוגבל.
צה"ל כבר גיבש את עיקרי תוכנית "תנופה", בתום שנה ארוכה של דיונים בצוותים רבים, אך אלה יוכנסו למקפיא בעקבות הבחירות הנוספות. עם ההחלטות הדרמטיות על צורתו של צה"ל בעשור האחרון שממתינות לאישור הקבינט המדיני-ביטחוני נמנית ההחלטה על סגירת חטיבות יבשה עם פלטפורמות מיושנות. בנוסף, התוכניות לרכש הענק מתקציב הסיוע האמריקני מחכות כבר שנה לכינונו של קבינט חדש וקבוע, שמוסמך לבחור ולאשר קנייה של טייסות קרב ומסוקים חדשים.
לפנייה לכתב/ת 
