"היהירות גרמה לאסון": הורי נספי נחל צפית יפגשו בנאשמים
בבית המשפט המחוזי בבאר שבע ייפתח היום משפטם של יובל כהאן ואביב ברדיצ'ב, שהואשמו בהמתה בקלות דעת בעקבות האירוע שבו נספו עשרה בני נוער. "להם צריכה להיות בעיה", אומר אחד ההורים, "אנחנו לא עשינו להם כלום". אם אחרת טוענת: "אסון נוסף עלול להתרחש"
לראשונה מאז שאיבדו את ילדיהם באסון נחל צפית, יפגשו היום (ד') בבית המשפט המחוזי בבאר שבע הוריהם של עשרת הנספים את מנהל מכינת "בני ציון" לשעבר, יובל כאהן, ואת המדריך שהיה אחראי על הטיול, אביב ברדיצ'ב. השניים יגיעו לדיון הראשון במשפטם, לאחר שבחודש אוקטובר הוגש נגדם כתב אישום המייחס להם עבירות של המתה בקלות דעת וגרימת חבלה חמורה.
אביה של אלה אור: "מעולם לא עמדתי בסיטואציה כזו" (צילום: חגי דקל)
"נטלו סיכון בלתי סביר". יובל כאהן ואביב ברדיצ'ב
"קברתי ילדה בשיא פריחתה". כוחות החילוץ בנחל צפית(צילום: רויטרס)
באסון הכבד, שאירע בחודש אפריל 2018, נספו בשיטפון בנחל צפית הנער צור אלפי, ותשע הנערות עדי רענן, אגם לוי, יעל סדן, אלה אור, אילן בר שלום, שני שמיר, מעין ברהום, גלי בללי ורומי כהן. הנערים היו חלק מקבוצה בת 25 חברים, שיצאו לטיול גיבוש והכנה מטעם מכינת "בני ציון", חרף מזג האוויר והאזהרות שהיו על שיטפונות באזור.
"טוב שמתחיל המשפט", אמר אתמול לאולפן ynet איציק אור, אביה של אלה. "התחושות מאוד מעורבות. לא קל יהיה לעמוד בסיטואציה הזאת. מצד שני, מי שאשם באסון הזה צריך לבוא על עונשו. בשביל שהמשפט יסתיים הוא צריך להתחיל. טוב שהוא מתחיל שנה ושבעה חודשים אחרי".
אור הוסיף כי אינו חושש מהמפגש. לדבריו, "לא נפגשנו עם יובל ואביב עד היום, ומחר נפגוש אותם לראשונה. מעולם לא עמדתי בסיטואציה כזאת, נראה איך זה יעבור מחר. אולי להם יש בעיה, אנחנו לא עשינו להם שום דבר. הם אלה שביהירות שלהם, ובכך שחשבו שהם מעל הטבע, גרמו לאסון הנורא הזה. להם צריכה להיות בעיה לעמוד מולנו. אני זה שקבר ילדה בת פחות מ-18, בשיא הפריחה שלה, לפני שהיא פורצת לעולם, וחי בגעגועים בלתי רגילים אליה".
"כל יום נהיה יותר קשה". אסון נחל צפית(צילום: רויטרס)
(צילום: AFP)
(צילום: משי בן עמי )
לפי כתב האישום שהוגש נגד כאהן וברדיצ'ב, השניים ידעו על סכנת השיטפון הברורה והמיידית, אך התעקשו לקיים את הטיול שתוכנן באזור ולא מנעו מהחניכים מלהיכנס לתוך ערוץ הנחל, ובמיוחד לתוך החלק הצר והמעוקי שבו. זאת, למרות ההתרעות החוזרות ונשנות שהגיעו לידיעתם לפני הטיול ובמהלכו, כולל התרעות מגורמים בקיאים וממומחים, בעניין סכנת הגשמים והשיטפונות באזור.
"במעשיהם ובמחדליהם האסורים" נכתב בכתב האישום, "גרמו הנאשמים למותם של עשרה מחברי הקבוצה ולחבלה חמורה של שני המועמדים לגיוס, בקלות דעת, וזאת כאשר הם נוטלים סיכון בלתי סביר לגרימת התוצאות הקשות האמורות, מתוך תקווה להצליח למנוע אותן".
"פוחדת ממה שאשמע בדיונים"
דורית ברהום, אמה של מעיין, מתארת את תחושותיה לקראת הדיון: "כל יום נהיה יותר קשה. מחר נגיע עם חוסר ידיעה את מי נראה מול הפרצוף. איך נוכל לראות אותם שוב?".לדבריה, לפני כחודש ראתה במקרה את כאהן בירושלים. "הוא הסתכל עליי, ואני קפאתי", מספרת ברהום. "הוא הסתכל עליי במבט של 'אני מכיר אותה אבל לא זוכר מאיפה'. זה גמר אותי".
"מחר אני שוב אצטרך להביט בהם", היא הוסיפה. "זה מעמד לא פשוט, אבל מצד שני המשפט מתחיל, ואנחנו מחכים לזה כבר שנה ושבעה חודשים. הגיע הזמן שמישהו יתעורר פה. עד היום בעצם לא ידענו אם הדיון יתקיים. היינו בלחץ, וגם עכשיו אין הקלה. הפצעים של הלב נפתחים, והוא מדמם עוד פעם. אני פוחדת ממה שאשמע בדיונים. יהיה לא פשוט, אבל נעבור גם את זה. התקווה היא שברגע שזה יסתיים יהיה כאן צדק. האם תהיה הקלה? אני לא יודעת".
מסע ההורים השכולים לנחל צפית (כתב: אדיר ינקו, צילום: רועי עידן ומשי בן עמי, בימוי ועריכה: תמר אברהם, הפקה: מיכאלה חזני ופז מור)
מסע ההורים השכולים לנחל צפית (צילום: רועי עידן ומשי בן עמי)
אמה של גלי, אתי בללי, אומרת כי "אני חשה שוב אותה טלטלה רגשית, כמו בכל אחד מהשלבים מאז האסון - שלבים שבהם פורסמו דו"חות ומסקנות בנוגע להתנהלות המכינה, ושלבים שקדמו ליום הזה של פתיחת המשפט". לדבריה, "בכל יום כזה חוזרים אליי אותם רגשות קשים כמו ביום ה-26.4.18 בשעות הצהריים. כך אני מרגישה היום לגבי המשפט מחר. זה לקח הרבה זמן אבל אין לזמן שום משמעות, כשמבחינתי החיים שהיו לי לפני האסון נגמרו".
"עכשיו הצדק צריך להיעשות, ועונש מקסימלי צריך להיגזר על שני הפושעים האלה", היא מוסיפה. "הייתי רוצה שהעינוי הזה יסתיים במהרה ומתוך הנחה שאין פה סיפור אחר ממה שאנחנו מכירים, אז הם צריכים לקבל את העונש המרבי על ההתנהלות שלהם והתוצאות הקשות שלה".
"במקביל לסקרנות שלי לגבי מה שיש להם להגיד, שבגללה אגיע לבית המשפט, אנחנו נמצאים עדיין בתוך מאבק על מניעת האסון הבא, חקירה והסדרה של התנהלות עולם המכינות", היא אומרת. "הדבר היה צריך לקרות והובטח לנו שיקרה. משרדי הממשלה ממשיכים להתנער מאחריות. זו הזדמנות להגיד לכל אמא שקוראת את הדברים שעולם המכינות עדיין לא מוסדר, וכשאין בקרה – אסון נוסף עלול להתרחש".
פורסם לראשונה 10/12/2019 21:34
לפנייה לכתב/ת 
יובל כאהן ואביב ברדיצ'ב
מומלצים
