מה הזקן שלך אומר עליך?
הדבר הזה שאתה מגדל על הפנים שלך הוא לא סתם, הוא תוצר של תרבות מסויימת
לפני ארבע שנים החלטתי להפסיק להתגלח. הסיבה לכך הייתה פשוטה, למען האמת. יום אחד הסתכלתי על עצמי במראה והבנתי שאני נראה כמו אגודל. הלחיים המדושנות, הסנטר העגלגל והצוואר התפוח התאגדו אי שם לאחר יום הולדתי ה־27 לגוש אחיד, ונראה שהיו נחושים להפוך אותי לביצה במשרה מלאה. אז לאחר חיבוטים רבים הבנתי שיש לי רק אפשרות אחת — לגדל זקן מלא שיפריד בין הראש לחזה שלי.
רוצים גליון "בלייזר" במתנה הביתה? לחצו כאן
זה לא היה קשה. התברכתי בגוף שעיר במיוחד בכל המקומות הלא נכונים, והפרצוף שלי לא הכזיב. תוך שבוע וחצי עברתי את שלב ההומלס המוזנח והגעתי לשלב השני בחייו של כל מגדל זקן בפעם הראשונה: הומלס מוקפד. אבל בשביל הסביבה שלי, הזקן החדש שלי היה עניין עקרוני ממש. פתאום גיליתי שלנשים שיצאתי איתן לדייטים היו עמדות נחרצות מאוד בנוגע לאורך זקן תקני אצל הפרטנר. רופאת השיניים שלי התלוננה על "הצעירים המזוקנים של היום" כשהתקשתה לחבר מתקן אינקוויזיטורי כזה או אחר ללסת שלי. קולגה התחילה לקרוא לי "דאעש" למשך חודשיים.
לכל אדם בחיים שלי היו חמש דעות שונות על הזקן שלי, אבל אני? אני בכלל גידלתי אותו כי לא רציתי להפוך להמפטי דמפטי. ובואו נגיד את האמת רגע: כשאתה עומד עירום מול המראה אחרי המקלחת, יד אחת אוחזת במכל קצף גילוח והשנייה בסכין, הדבר האחרון שעובר לך בראש זה "מה ההשלכות הסוציו־פוליטיות של ההחלטה שלי להתגלח". באותו רגע הרה גורל, אם המחשבות שלך מצליחות להסתדר להחלטה קוהרנטית כלשהי, סביר להניח שאתה חושב בעיקר על מה ייראה טוב על הפרצוף שלך.
בעצם, זו אותה המחשבה שמלווה אותנו בכל בחירה אופנתית, אבל לרוב הגברים יש הרבה פחות מרחב תמרון. בהיעדר גזרות מגוונות של ביגוד, שיער הפנים הפך לאחת הדרכים העיקריות להביע את עצמך ולשדר מסר מסוים לעולם, גם אם המסר הוא "תראו איזה שפם יש לי". אבל לאורך ההיסטוריה היו גם סיבות אחרות. שיער פנים סימן הרבה פעמים גבריות, לצד כל התכונות החיוביות והשליליות שיוחסו לה — עוצמה, אגרסיביות, שליטה וכן הלאה.
אז אפשר להגיד שלשיער הפנים שאנחנו מגדלים יש הרבה יותר חשיבות מאשר "האם זה נראה עליי טוב". מה אומר כל סוג של שיער פנים, ומאיפה הדימוי הזה הגיע?
1) זקן מלא
האם יש שיער פנים רב תהפוכות יותר מהזקן המלא? ביוון העתיקה ראו בו סימן לעוצמה, חוכמה ופוריות, אבל הרומאים טענו שהוא מוזנח וברברי. הנוצרים המוקדמים אמרו שישו היה מזוקן, אבל הכמורה הקתולית במהלך רוב ההיסטוריה נמנעה ממנו כמעט לחלוטין. הסוציאליסטים של המאה ה־19 תרמו לזיהוי של הזקן עם מהפכנות מיליטנטית, אבל דור הפרחים של הסבנטיז ראה בו סימן לשלום ולחיבור עם הקרקע, בנאדם. אז מה בעצם אומר הזקן המלא? יותר מכל הסגנונות האחרים, זה נתון לפרשנות, וללוק הכללי שאתה מנסה להשיג.
2) זקן בלי שפם
אוקיי, אז הלכת על זקן ורצית להגיד משהו קצת יותר ספציפי, אבל למה הלכת לכאן? למה עשית את זה לעצמך? כלומר, כן, לאכול עם שפם זה מלוכלך בהתחלה, הכל נדבק ולוקח זמן להתרגל לתחושה. אבל באמת היית צריך לגלח אותו? היום הסגנון הזה מזוהה יותר עם האמיש, קהילה דתית פרוטסטנטית ממוצא גרמני שחיה בארה"ב ובקנדה, נוהגת בכרכרות ובאופן כללי מעמידה פנים שהיא עדיין במאה ה־17. האמיש פציפיסטים וטוענים ששפמים מזוהים עם הצבא — ולכן הם מגלחים אותם. מישהו צריך להגיד להם שהיום שפם בעיקר מזוהה עם ההוא שיורד לפיצוצייה לקנות סיגריות בשלוש לפנות בוקר.
3) זיפים קצרים
במדינות מתורבתות, גבר שהיה יוצא מהבית עם מה שבאנגלית אוהבים לכנות צל־של־שש־בערב, היה נראה כאילו הוא בהנגאובר במקרה הטוב והומלס במקרה הרע. זיפים היו סימן שאתה לא מוכן להתחייב לזקן אבל לא מצאת את הזמן להתגלח. התפתחות מכונות הגילוח אפשרה טיפוח של זיפי זקן קצרים במיוחד, אבל עלייתו של הסגנון הזה הגיעה בזכות אדם אחד: ג'ורג' מייקל. יום אחד, אי אז בשנות ה־80 של המאה הקודמת, מייקל נפרד מעמיתו בצמד !Wham, הפסיק להתגלח כמה ימים, ועלה על הבמה עם זקן קצר ומלא זיפים. מאז הפך הלוק הזה לסימן היכר לכל מי שרוצה להיראות קשוח אבל לא מתאמץ. קצת כמו מייקל עצמו, אללה ירחמו.
4) פאות לחיים ארוכות
סיפור נוסף של עלייה, נפילה והתפתחות. בסוף המאה ה־18, הגנרלים הצעירים של המלחמות הנפוליאוניות התחילו להאריך את פאות הלחיים שלהם ולתת להן לפלוש קרוב יותר ויותר לכיוון הפה מתוך ניסיון להיראות מגולחים אבל לשמור איזה ניצוץ גברי בצדדים. הטרנד הזה נמשך בערך מאה שנה, כשגנרלים, מדינאים ופילוסופים האריכו את פאות הלחיים שלהם יותר ויותר, חיברו אותן לשפמים ויצרו סגנון חדש —
שמת כמעט בן לילה במלחמת העולם הראשונה, כשהסגנון הסבוך הקשה על חבישת מסכות גז. פאות הלחיים התגנבו שנית לפרצופים גבריים בפיפטיז דרך דמויות כמו מרלון ברנדו ואלביס פרסלי, אבל התחברו בחזרה לשפם רק בקרב חובבי רוק כבד או מטאל — וגם אז לא נסקו לגבהים של המאה ה־19.
5) שפם כידון
השפם המסולסל המקורי! קצר או ארוך, קל לזהות את השפם הזה בזכות שני הזנבות המתעקלים כלפי מעלה בשובבות, קצת כמו כידון אופניים. הסגנון הזה הפך לפופולרי במיוחד בסוף המאה ה־19 ולחלק בלתי נפרד מהדימוי של הג'נטלמן האירופאי, בין השאר משום שסימל בדיוק את מה שהם רצו להיות: חזקים אבל מתורבתים. שפם הכידון היה יכול גם להישאר שם, לולא נוכס בקטע אירוני על ידי היפסטרים בעשור האחרון. היום סביר להניח שתראו את השפם הזה על הפרצוף של צעיר בפלורנטין, אלא אם אתם נוהגים לבלות בקסרקטינים אוסטרו־הונגריים. ואז, יש לכם צרות גדולות יותר.
6) שפם פורנו
שיער פנים עם שם גרוע ומורשת מפוארת. בגדול, מדובר בשפם דומה מאוד לכידון אבל בלי כל הקטע הזה של סלסול כלפי מעלה. היה פופולרי לתקופה מסוימת במהלך שנות ה־70 וה־80. פרדי מרקורי, ברט ריינולדס וטום סלק נשאו אותו בגאון, אבל כך גם הקולגות שלהם שעבדו בתעשיות קצת יותר עירומות, ומשום מה דווקא המורשת שלהם שרדה. הכינוי "פורנסטאש" שדד מהשפם הזה כל רמה של כבוד שאי פעם הייתה לו, וגם אם בעשור האחרון הוא חוזר לפופולריות, יעברו הרבה שנים עד שהשם המביש יימחק.
7) שפם רס"ר
סגנון מוכר כל כך בתרבות הישראלית, שמפתיע שאין לו הגדרה מדויקת. מה הופך שפם לכזה של רס"ר? האם לכל שפם יש פוטנציאל להפוך לשפם של רס"ר ברגע שהנושא אותו מקבל את תפקיד נגד המשמעת, או שמא התפקיד מחייב גידול שפם? כמה חפיפה יש בין שפם רס"ר לשפם פורנו? האם היו אלה נגדי משמעת אמיתיים כמו ויקטור ששון ועובדיה חזי שהטביעו את חותמם על ישראל כולה, או שנדרשה התערבות חיצונית בדמות רס"ר שמש, שגילם יוסף שילוח? הרבה שאלות, מעט תשובות. אבל כך או אחרת, שפם הרס"ר הפך אולי לשפם הישראלי הכי מוכר, גם אם אנחנו לא באמת יודעים מה הוא אומר.
8) שפם עיפרון
ואם אנחנו כבר מדברים על שפם שעובד רק כשהוא מהווה חלק מלוק שלם, קבלו את הדבר הזה. במחצית הראשונה של המאה ה־20 התכווץ שפם הכידון עד שהפך לקו שיער דק מעל השפה העליונה, אז נעשה סמל של עידון ותחכום. גברים כמו ארול פלין וקלארק גייבל הופיעו על מסך הכסף עם העיפרון, ודור שלם של גברים הלכו בעקבותיהם עם שיער משוח בברילנטין, נעליים מצוחצחות וחליפת שלושה חלקים. אם חשבתם לעשות משהו דומה, קחו בחשבון שאי אפשר לעשות את זה בחצי כוח. שפם עיפרון הוא רק חלק אחד מהאנסמבל, ובלי החליפה, העניבה, הנעליים, השיער והמבטא, אתם פשוט תיראו כמו סוטים.
9) זקן צרפתי
סגנון כל כך פופולרי, שמפתיע לדעת שהוא לא כל כך זקן. למרות שדוגמאות מסוימות של הזקן הצרפתי הופיעו מוקדם יותר, הפריחה האמיתית של הסגנון התרחשה בשנות ה־70 וה־80 אצל הלהט"בים בארה"ב. בעידן שבו הומוסקסואלים הוצגו בתקשורת כגברים נשיים מוזרים במקרה הטוב וכחולי איידס במקרה הרע, הזקן הצרפתי היה פשרה מוצלחת בשביל הגיי שרצה להיראות גברי אבל מעודן. זה כנראה עבד להם טוב מדי, כי מאז הפך הזקן הצרפתי לסימן היכר של כל מי שרוצה להראות שהוא גברי ומחוספס, כולל אנשים שמאוד לא ישמחו לדעת למה הסגנון הזה נהיה פופולרי. מה שכן, אף אחד לא באמת יודע למה החלטנו להגיד שזה הגיע מצרפת.
10) סול פאץ'
סגנון שמעלה את השאלה — כמה שערות צריך לקבץ ביחד כדי להיחשב לשיער פנים? הסול פאץ' הוא קווצת שיער קטנה מתחת לשפה התחתונה, שהפכה לפופולרית במיוחד בקרב מוזיקאי ג'אז אפרו־אמריקאים בשנות ה־50 וה־60 של המאה הקודמת, ובראשם דיזי גילספי. הביטניקים, שזה איך שקראו אז להיפסטרים לבנים שניכסו מוזיקה שחורה, אימצו את הציצה הקטנה לעצמם, ומאז הפאץ' קפץ בכל מיני סצנות מוזיקליות שוליות־למחצה. טום ווייטס, ריי צ'ארלס וגארת' ברוקס העבירו אותו בין סגנונות מוזיקליים — והוא נשאר שם, כמו טפיל, מתחבא מתחת לשפה ומקווה שאף אחד לא ישים לב. אבל אנחנו רואים, סול פאץ'. אנחנו רואים הכל.
11) שפם פרסה
חבר קרוב של הכידון, שבמקום להסתלסל מעלה מתעקל כלפי מטה ונצמד לצדדים של הפה בצורת פרסה. כמו סגנונות שפם אחרים הוא היה פופולרי בקרב אופנוענים שחיפשו דרך להראות כמה הם קשוחים וגבריים, אבל נכנס לתרבות הפופולרית בזכות אחד, טרי ג'ין בוליאה, שהפך לכוכב היאבקות ענק באייטיז תחת השם האלק הוגאן. שפם הפרסה הפך לחלק מהאיקונוגרפיה של הוגאן, ובשעה שהעולם כולו נדבק בהאלקמאניה, גברים נוספים החלו לחקות את הסגנון, אפילו כאלה שבכלל לא ראו היאבקות מימיהם.
12) זקן ואן דייק
תת־סוג של הצרפתי, אבל עם כלל אחד חשוב: אסור לשפם ולזקן לגעת זה בזה. מקור הסגנון הזה באירופה של המאה ה־17, כשהזקן המלא היה בנסיגה, אבל כל הגברים עדיין רצו להראות שהם יכולים להצמיח משהו על הפנים. גם השם של הזקן מגיע מאותה תקופה: אנתוני ואן דייק היה צייר פורטרטים פלמי שלכל הגברים שצייר היה זקן כזה, וכנראה שאז זה היה מספיק בשביל לזכות בתהילת עולם. בכל מקרה, הוואן דייק זכה לעדנה מפתיעה בעשור האחרון בזכות גיבורים כמו ג'וני דפ ורוברט דאוני ג'וניור שגיבשו לסגנון מוניטין של פרחחיות מסוימת. כנראה שהמוניטין הקודם, של תמיכה במלכים הקתולים של אנגליה בתקופת הרסטורציה, איבד משהו מהרלוונטיות שלו.
13) זקן זאפה
סגנון שמזוהה כל כך עם המוזיקאי המנוח, שכששני ביולוגים גילו זן חדש של עכביש עם סימנים שהזכירו להם את הזקן, הם קראו לו על שם זאפה. כמו הוואן דייק, מדובר פה בשפם וזקן שאינם מתחברים זה לזה, רק שהפעם הזקן הוא בעצם סול פאץ', והוא לא ייראה טוב על אף אחד. פרנק זאפה היה בערך האדם היחיד ביקום שהצליח לא להיראות מגוחך עם הסגנון הזה, אז למקרה שחשבתם לנסות בעצמכם — עזבו, חבל על הפרצוף.
14) זקן תיש
ביוון ורומא היה הסגנון הזה מזוהה יותר מכל עם הסאטירים, יצורים שחציים אדם וחציים תיש. בימת התיאטרון הייתה בערך המקום היחיד שבו הייתם יכולים לראות את הזקן הצרפתי המאורך הזה. עד המאה ה־19, כשאינטלקטואלים אירופאים החליטו שהיכולת ללטף לעצמם את הסנטר כשהם חושבים גרמה להם להיראות עוד יותר אינטלקטואלים. כיום הזקן הזה בעיקר מזוהה עם הדמות של אנקל סם, אבל לך תמצא אמריקאי אחד שבאמת מוכן לצאת מהבית עם דבר כזה על הסנטר.
15) שפם מברשת שיניים
סגנון שהיה מאוד מאוד פופולרי במחצית הראשונה של המאה ה־20, ואז נעלם באופן כמעט פתאומי. הדמות המזוהה באופן הבולט ביותר עם השפם הזה היא, כמובן, צ'רלי צ'פלין. אה, והיטלר. שזו בדיוק הסיבה שהפופולריות של השפם קרסה ביחד עם הרייך השלישי. אבל לכו תדעו, אולי הוא עוד יחזור.
למקרה שפספסתם:
• פתרנו את תעלומת האורגזמה הנשית
• ניקול ראידמן סיפרה לנו שהיא לא ישנה או יוצאת, אבל מחפשת אהבה
לפנייה לכתב/ת 
