3.8 מיליארד שקל: זה המחיר של עוד מערכת בחירות למשק
תקציב לוועדת הבחירות, תקציב מימון מפלגות, ו-3 ימי שבתון. בחישוב כולל - 3 מערכות בחירות תוך פחות משנה יעלו למדינה סכום עתק של כ-10 מיליארד שקלים. בזמן שמערכת הבריאות קורסת, תקציב סל התרופות בסימן שאלה, הרפורמות תקועות, וכבישי ישראל נראים כמו מגרש חניה, צריך היה לנצל את הכסף הזה למטרות חשובות בהרבה
לפחות 10 מיליארד שקלים - זה המחיר שיספגו תקציב המדינה והמשק כתוצאה מקיומן של שלוש מערכת בחירות לכנסת בתוך פחות משנה. סכום העתק הזה כולל את העלויות למדינה, לצד עלותו של יום שבתון למשק ופגיעה בצמיחה.
אושר בקריאה טרומית: הכנסת תפוזר והבחירות יתקיימו ב-2 במרץ
נערכות לבחירות: המפלגות מעלות את מימון הבחירות ודוחות פירעון הלוואות
באוצר מצאו נקודת אור: "בחירות נוספות יקטינו את הגירעון"
בפועל, המשק יספוג מכה גדולה יותר, שכן בתוספת הבחירות שנערכו לרשויות המקומיות יהיו לראשונה בישראל ארבעה ימי שבתון, שבהם המשק מושבת כמעט לחלוטין, בתוך שנה וארבעה חודשים.
העלות הישירה של מערכת הבחירות הנוספת והנזק שצפוי למשק מוערכים בכ-3.8 מיליארד שקל. על פי התאחדות התעשיינים, העלות המוערכת של הפגיעה בתוצר בגלל אי העבודה ביום השבתון עומדת על 1.5 מיליארד שקל. העלות המינימלית של יום שבתון במשק היא כמיליארד שקלים וחצי כתוצאה מהפגיעה בתוצר, ובשיטות חישוב מסוימות, בשל הגידול המתמשך בתוצר, עלולה העלות להתקרב אף לשני מיליארד שקלים.
המפעלים, בתי העסק והחנויות שיפעלו ביום הבחירות יחויבו לשלם לעובדיהם 200% משכרם הרגיל - הוצאה שתגיע לעוד עשרות מיליוני שקלים. העובדים האחרים יזכו ביום חופש - רביעי תוך שנה וארבעה חודשים - על חשבון מעסיקיהם. עלות יום השבתון למגזר העסקי מוערכת ב-1.1 מיליארד שקל, והעלות למגזר הציבורי מוערכת ב-700 מיליון שקל.
לכל אלה מתווספים כמובן גם תקציב ועדת הבחירות המרכזית, שבבחירות האחרונות לכנסת ה-22, עם גיוס המפקחים והמצלמות, הגיע ל-360 מיליון שקלים, וכן תקציב מימון מפלגות שעומד על כ-200 מיליון שקלים.
חשוב לציין שמדובר ביום שבתון רביעי בפרק זמן של שנה וארבעה חודשים, אחרי שבאוקטובר 2018 התקיימו בחירות לרשויות המקומיות, באפריל 2019 נערכו הבחירות לכנסת ה-21, בספטמבר 2019 הבחירות לכנסת ה-22 ובמרץ 2020 מתוכננות להיערך הבחירות החוזרות בפעם השלישית.
לצד הנזק והעלות הגבוהה, חצי הכוס המלאה של יום השבתון הוא שהמסחר צפוי לזנק, כבכל שבתון. כל הקניונים והחנויות פתוחים ביום הזה, ולפי איגוד לשכות המסחר, ההכנסה הצפויה מכך מוערכת ב-970 מיליון שקל. ביום הבחירות האחרון בספטמבר השנה הישראלים הוציאו 1.135 מיליארד שקל בכרטיסי אשראי.
עשרה מיליארד שקל בשנה
בחישוב כולל של שלוש מערכות הבחירות האחרונות מדובר בסכום שמגיע לכעשרה מיליארד שקלים, שבהם ניתן היה לדוגמה להקים חמישה בתי חולים משוכללים, להעלות קצבאות זיקנה למיליון האזרחים הוותיקים בישראל, לבנות כיתות לימוד, ועוד (ראו איור). בפועל, ההוצאות הישירות של המדינה הן כ-200 מיליון השקלים לתקציב מימון מפלגות ו-360 מיליון השקלים לתקציב ועדת הבחירות המרכזית, בנוסף לתשלום 200% לעובדי המדינה שיעבדו ביום הבחירות.
עם זאת, בכירים באוצר אמרו אתמול: "קיום מערכת בחירות נוספת היא אמנם בזבוז משווע של כספים שניתן היה לנצלם למטרות חיוביות בהרבה וכמובן לקדם את כל הרפורמות שתקועות כבר שנה, אולם מנגד הגירעון יקטן בחודשים הבאים, שכן למרות הגידול באוכלוסייה בשיעור של 2% לפחות לא ניתן יהיה להגדיל את תקציב המדינה בשיעור זה עד שלא תורכב ממשלה". גם באיגוד לשכות המסחר ציינו שהקניונים והחנויות דווקא מרוויחים ביום שבתון, ועל פי תחשיב שנעשה לאחר הבחירות הקודמות נרשמה אצלם תוספת הכנסות של כ-970 מיליון שקלים.
לפנייה לכתב/ת 
