"אין לנו ממ"ד אבל יש לנו אוכל מעולה": יצאנו לאכול במקומות החדשים בעוטף עזה

מסעדנים בכל רחבי הארץ מתמודדים עם מציאות לא פשוטה, אם זה הרווח שנשחק, היטלים ומסים, כוח אדם, שכירות שעלתה ועוד רשימה ארוכה של קשיים, כאלה שרק מסעדן יוכל להבין.

מסעדת שוק בעוטף עזה(צילום: לין לוי)

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך:

אבל בחלקים רבים באזור הדרום, המצב מורכב אפילו עוד יותר: כל סבב לחימה משתק את העסקים, וחורץ גורלם של מסעדנים שרבים מהם נאלצים לסגור את העסקים ולספוג הפסדים.

אבל זה רק צד אחד של הסיפור, כי בעוטף עזה פגשנו מסעדנים שלא רוצים לוותר. הם לא רק שורדים אלא הם אפילו יוזמים מיזמי אוכל חדשים ופותחים מקומות חדשים, למרות כל הקושי ותוך כדי המצב הביטחוני הבלתי נסבל. וכמו בולדוזרים אנושיים, הם מסתכלים למציאות בעיניים ודוהרים קדימה עם אהבה גדולה למקום שבו הם חיים. לנו רק נותר להוקיר את התעוזה הזו ואת התשוקה שלהם, ולקוות שימשיכו לעשות את מה שהם אוהבים, בכל מחיר.

השלט במסעדת "גילו לי"(צילום: לין לוי)

מסעדת "סינס"(צילום: סינס)

כדי שתבינו כמה מיוחד זה שמעכשיו יש ב"סינס" גם ארוחות בוקר, נספר שברדיוס גדול מסביב אפשר למצוא ארוחות בוקר רק בסניפים של רשתות ארציות, מולן זולי אפילו לא מתכוון להתחרות. "החלטתי שאם אני גם ככה כאן מהבוקר בשביל ההכנות, אז מה אכפת לי להכין גם כמה מנות בוקר מיוחדות שאין באזור שלנו? כל מה שזה דרש ממני זה להביא מלצר למשמרת בוקר ועכשיו יש כאן בסביבה משהו חדש שלא היה עד עכשיו".

ומה בצלחת? מנות שבתל אביב יש כמעט בכל בית קפה שכונתי: בריוש עם הולנדז, ביצה עלומה וסלמון (או שרימפס או אווז), סלט קיסר, בריוש סביח וסטייק אנד אגס. סך הכול יש בתפריט הבוקר חמש מנות במחיר - 59 שקלים, ואין בהן שום דבר שאפילו מזכיר את ארוחת הבוקר הסטנדרטית ברשתות. וההסבר של זולי: "בשביל להגיש מקושקשת ופלטת ממרחים עם לחם אני לא אקום בבוקר".

"אצלי המאני טיים הוא הסופ"ש וכשסבב הלחימה נופל על סופ"ש אני בבעיה", מחדד זולי. אז כיצד מתמודדים עם הבעיה? מכינים ארוחות בוקר במהלך השבוע וערבי המבורגרים משוגעים ברביעי וחמישי המושכים את הצעירים והאמיצים מהאזור לטעום. 

בכניסה לבית הקפה החברתי "גילו לי" של גלית בשארים, קונדיטורית שלמדה את המקצוע אצל ערן שוורצברד, תלוי שלט בכתב יד: "לקוחות יקרים! אין לנו ממ"ד, אבל יש לנו אוכל מעולה ואהבה גדולה". המקום הזה נפתח לפני 10 חודשים בתוך מתחם של בית ספר שעבר לקריית החינוך החדשה.

גילו לי(צילום: לין לוי)

המקום כשר ומגיש תפריט אישי ולא שגרתי ובו את הירקות מספקים בני המשפחה של גלית המתפרנסים מחקלאות. יש בו קיש מבצק עשיר בחמאה עם כרישה וערמונים, שקשוקות, מרקים לא שגרתיים כמו מרק סלק וארטישוק ירושלמי, פוקאצ'ה מעולה שגלית אופה בעצמה והמוגשת עם מטבלים לא שגרתיים, פנקייקים (58-42 שקלים) ו"ארוחת ערב כמו בבית" (45 שקלים). בימי שישי יש במקום בופה בוקר ענקי (75 שקלים כולל שתייה קלה וחמה ומנה של ביצים) ולחמים, ועוגות הביתה שמצטרפות ל-15 סוגים של עוגיות שאפשר לרכוש שם במהלך השבוע (32-25 שקלים).

אז מה כל כך בער לה לפתוח בית קפה חברתי דווקא עכשיו? המקום הזה מושתת על החזון החברתי של גילי: הבן הצעיר של גלית, שנפטר לפני שנה וחצי מסרטן כשהוא רק בן 10, ונראה ששום דבר לא היה עוצר בעדה מלפתוח את המקום, גם לא טילים וגם לא היעדר ממ"ד.

בתפריט יש מספר מנות הקרויות על שם הבן ואותן הוא אהב, ודרכן גלית משמרת עוד פיסה של זיכרון ממנו. במקום שלה יש גם מיזם חברתי יוצא דופן שנקרא "ארוחה במתנה" - יש שם ארוחה מלאה ב-60 שקלים, יש חצי ארוחה ב-30 שקלים ויש קפה ב-10 שקלים.

כל אחד יכול לקנות ארוחה כזו, וגלית ממלאה כרטיס שבו רשום למי מוקדשת הארוחה. את הכרטיסים היא מעבירה למחלקת הרווחה של המועצה והם כבר דואגים שזה יגיע למי שצריך. חלק מהכרטיסיות נשארות בבית הקפה כדי לתת ארוחה בחינם לחיילים או למשפחות מרובות ילדים שמגיעות לאכול במקום.

102 Meating Point הוא כיום המיזם הקולינרי הכי מקורי ומעניין בגזרת הפוד טראקס בארץ, וגם הוא פועל באחד מישובי אשכול. מדובר על כבאית ישנה של צה״ל שעבורה במיוחד נבנה ארגז אחורי שיכול להכיל טאבון אמיתי בגודל רגיל.

מיטינג פויינט(צילום: לין לוי)

יצירת המופת הזו שייכת לנמרוד רוגל, שעזב את מבשרת ציון ועבר למושב קלחים על מנת להגשים חלום של בית קרקע במחיר של דירת חדר בירושלים וחיים בסביבה קהילתית. הוא הגיע לקלחים עם אשתו ושתי בנותיו חדור מטרה: להקים לקהילה המקומית מקום מפגש. ולא, הוא לא מוטרד מ"המצב" או מדרישות הרשויות המקומיות שהוא צריך לעמוד בהן על מנת להפעיל את כל זה.

את הקריירה בעולם המסעדנות נמרוד התחיל לפני עשור בתור מלצר במסעדת "מחניודה" של אסף גרניט, אותה גם ניהל אחרי זה במשך חמש שנים. אחר כך הוא הקים יחד עם הקבוצה של השף אסף גרניט את "טלביה", ואחרי זה גם את מסעדת "אנה" של עמותת "דואליס".

כחלק מהאג'נדה הקהילתית שלו הוא משתמש במטבח שלו אך ורק בחומרי גלם מהאזור ובבשר ישראלי מקצביית The Blue Cow הפועלת בשדרות. הפוד טראק האדום שלו עומד בחורשה עם שולחנות פיקניק לגדולים ולקטנים, ומנת הדגל שלו היא "כריך 102" עם בשר אסאדו בתוך לחם רותח מהטאבון.

יש גם המבורגר עם עגבניות מאגי וצ׳ימיצ׳ורי שהוא מכין בעצמו (50-38 שקלים) עם מגוון תוספות (12-6 שקלים) וגם לחמעג׳ון טלה (38 שקלים) וכריך טבעוני. המקום פועל בימים שלישי-חמישי בשעות 21:00-15:00, בשישי עד כניסת השבת וסגור בשבת אבל לא ממניעים דתיים, אלא כחלק מאג׳נדה קהילתית חברתית.

אלי קבולי הוא בשלן חובב עישון שלפני מספר חודשים התחיל לערוך ארוחות בשרים מעושנים אצלו בבית. מלבד הארוחות האלה אפשר גם להגיע אליו לארוחת גריל קוריאנית שבה יושבים מסביב לשולחן שבמרכזו מתקן גריל עגול, ומתחתיו גחלים לוהטים, וכל אחד מהסועדים צולה בעצמו את הבשר.

בון אפטיט(צילום: לין לוי)

למיזם האירוח הביתי הזה קוראים "בון אפטיט". בחצר שלו עומדות שתי מעשנות מקצועיות בהן הוא צולה שעות ארוכות גם אסאדו וגם עופות, והארוחות מתקיימות במרפסת עץ מקורה. האירוח מיועד לקבוצות של 20-6 סועדים, ומחיר החוויה 180 שקלים תמורתם כל סועד מקבל 500 גרם בשר מעושן וגם חמישה סלטים למרכז השולחן.

בון אפטיט(צילום: לין לוי)

גם בשדרות יש שני עסקי מזון חדשים. הראשון הוא דוכן אוכל מהיר בשם "שוק", שפתחו איתי מבורך ושחר שוורץ שבבעלותם גם "גרין פאב" הוותיק בקיבוץ ניר. בנוסף לכך, הם גם שותפים ב"סבא שמחה" הצמוד ל"שוק".

המקום הזה נפתח לפני חמישה חודשים ובו הם מציעים שלוש מנות שיכולות להגיע בתוך פיתה, בצלחת או בלחם רוסטיק (אסאדו בבישול ארוך, קציצות בקר או לביבות ירק), וגירוס עוף מפורק (42-35 שקלים). את כל המנות מגישים במקום עם רטבים שמכינים במקום: רוטב סלק, רוטב צ׳ימיצ׳ורי מתקתק, רוטב חרדל דבש טבעוני ואיולי כמהין עם שמן זית. "שדרות היא עיר מגניבה ויש בה גל קולינרי חדש ואנחנו רוצים להיות חלק מזה", מסביר איתי.

אורי וגלית פטקין מגדלים תותים ופרחים כבר 13 שנה ב"אורי תותים" - חוות גידול המתפרסת על פני 16 דונם. שני בני הזוג בעלי תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במנהל עסקים ולפני שעברו מעיר לכפר והפכו את המשק המשפחתי של אורי לגן עדן אדום ירוק, עבדו במשך שנים כמנהלי כספים בכירים בחברות ההייטק הכי גדולות בארץ.

לאחרונה הם הוסיפו חממות חדשות כי הקטיף העצמי שאפשר לעשות ב"אורי תותים" בשיש ושבת הפך להצלחה גדולה אודות לשיטת הגידול הייחודית המניבה תותים חתיכים ומתוקים כמו סוכר. מדובר על ביו תות שגדל בתוך מצע קוקוס תלוי ומכיוון שהם גדלים באוויר, זה מבטיח תותים מאווררים, נקיים ונטולי עובש או פטריות וגם קטיף מאוד נוח. על הדרך, השיטה הזו גם מיישמת שימוש חוזר במים.

הם מגדלים עשרה זנים שונים של תותים והחווה שלהם הפכה למקום עבודה מועדף על צעירי האזור. לאחרונה, ולמרות המציאות הביטחונית, נוספו ל"אורי תותים" מתחמי חממות נוספים. ומה קורה אם יש בסופ"ש סבב לחימה ואנשים לא באים לקטוף?אז הם משווקים את התותים החוצה, ופותרים חלקית את הבעיה.

"שוקולד קפה" הוא בית קפה וחנות שוקולדים של השוקולטייר דביר קרפ ושותפו אורי שטיינר (שעזב את תל אביב במיוחד כדי להצטרף לעסק) הפועל בתוך מרכז קהילתי "נווה אשכול". דביר למד בבלגיה והוא שוקולטייר מאז שנת 1996.

שוקולד קפה(צילום: לין לוי)

במקום שלו יש ויטרינה מרשימה של פרלינים, ואפשר לשבת במקום לארוחה קלה עלה קפה וטוסט פסטו עם בולגרית, אבל הסיבה העיקרית שצריכה למשוך אתכם לכאן היא הפרלינים. מדובר על פרלינים קלאסיים שדביר מייצר על פי מתכונים ישנים, ללא צבעי מאכל (4 שקלים לפרלין). את אותם פרלינים, אגב, אפשר למצוא גם בבית הקפה Segafredo בדיזינגוף 106 (פינת פרישמן) בתל אביב. אחרי שעות הפעילות של בית הקפה דביר מעביר במקום סדנאות שוקולד (1000 שקלים לסדנה).

כתובות

Sins: צומת גבים (2 דקות משדרות), 08-6890452‏, לא כשר

גילו לי: מתחם אשכול מרקט, בית ספר הבשור הישן, מושב ישע, 077-7295863, כשר למהדרין

102 Meating Point: מושב קלחים, 054-7330455‏, כשר ללא תעודה

אורי תותים: מושב ישע, 054-4208682‏

בון אפטיט: קיבוץ חולית, 077-7295731, כשר ללא תעודה

שוקולד קפה: מרכז נווה אשכול (סמוך למושב מגן), 08-9722929‏, כשר חלבי

בנוני: הנשיא 10 שדרות, 08-6333089‏, כשר (בשר חלק)

שוק חגיגה בפיתה: הרצל 27 שדרות, כשר