המחאה הצרפתית: הקרב על הפנסיה
כבר שנה שצרפת בוערת משביתות והפגנות, כשהשבועות האחרונים שוברים שיא. רימוני עשן, פקקים של מאות קילומטרים, קווי מטרו מושבתים, טיסות מבוטלות, הדואר סגור, ואפילו רקדני האופרה של פריז שובתים. הצרפתים מגלים שאי-אפשר לצאת לפנסיה בגיל 62 ולחשוב שהכל בסדר, אבל השינוי בתנאי הפרישה עובר דרך התנגדות חריפה של ארגוני העובדים
מה הדבר הראשון שעולה בדעתכם כשאתם חושבים על צרפת? מגדל אייפל? קרואסון? יין אדום וגבינות? בימים אלה קשה להבחין בכל הטוב הזה. צרפת מלאה ברימוני עשן ובעימותים עם כוחות הביטחון. בימים האחרונים היו שביתות ופקקים שהגיעו לאורך של 640 ק"מ, נהגי המשאיות חסמו חלק ממזקקות הדלק, בפריז הושבתו עשרה קווי מטרו (מתוך 16) וכ-30% מהטיסות בוטלו. קניות לחג המולד? עם כל הבלגן ברחובות, קשה להאמין שתצליחו להגיע לחנויות הגדולות. ותשכחו גם מלהזמין דרך האינטרנט - הדואר סגור.
התחבורה משותקת: מחאת הפנסיה בצרפת
לא רק העלאת גיל הפרישה: כך תתמודד המדינה עם ההזדקנות
הלכה הפנסיה: גיוס חירום של רוקחים בגמלאות
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מה קורה בארץ התענוגות, ועל מה הצרפתים כל כך כועסים? המחאה הנוכחית נסובה על הרפורמה בפנסיה שרוצה להעביר הנשיא עמנואל מקרון. עד יום רביעי השבוע היה מדובר בבלון ניסוי שהפריחה הממשלה, בלי לספק הרבה אינפורמציה, ובתגובה אליו פרצה המחאה. ביום רביעי החליט ראש ממשלת צרפת, אדוארד פיליפ, לשים קץ לשמועות ולהסביר מה בדיוק כלול ברפורמת הפנסיה החדשה.
"התייעצנו עם כל המעורבים בהחלטות", אמר, כשהוא מתכוון למשאלים שבהם השתתפו אזרחים וגם למשא ומתן שהתנהל עם ראשי ארגוני העובדים, "והממשלה נחושה לעבור למשטר פנסיה אחיד, המתאים יותר לצעירים בשוק העבודה של המאה ה-21. אין ספק שהם ידלגו יותר ויותר בין מקצועות שונים. שיטת הנקודות תאפשר להם לשמור על הזכויות גם בקריירה כזו".
במה מדובר? בצרפת קיימים היום 42 מסלולי פרישה שונים, המחושבים על פי סוג וקושי העבודה, מקום העבודה, ועוד ועוד גורמים שונים ומשונים. נשמע מסובך? גם הממשלה חושבת כך, ומנסה בהינף אחד גם ליצור שיטת פנסיה אחידה שתאפשר גמישות וניידות רבה יותר בשוק העבודה, וגם לחסל את הגירעון העתידי של קרנות הפנסיה.
בשיטה הקיימת, שינוי מקצוע עלול להוסיף או לגרוע מחישוב זכויות הפנסיה של העובדים. בשיטה החדשה, כל שעת עבודה תזכה אותם בנקודות, שיעברו איתם, כמו קיטבג, ממקום עבודה אחד לשני. החישוב יהפוך לפשוט. כדי להרגיע את ועדי העובדים, הבטיח פיליפ שהם ישותפו בחישוב הכמות והערך של הנקודות שיינתנו, במקום שהדבר ייעשה רק על ידי פקידי האוצר.
עוד מתוכנן במסגרת הרפורמה, שגיל הפרישה יישאר אמנם 62 כמו היום, אבל מי שידבוק בו יאבד 10% מזכויות הפנסיה שלו. לעומת זאת, מי שימשיך לעבוד עד גיל 64, יקבל אחוזים נוספים והקצבה שלו תגדל. כיום הגמלאים בקושי מקבלים זכויות אם הם ממשיכים לעבוד, ולכן לא כדאי להם להמשיך. העלאת גיל הפנסיה ל-64, המוסווית כבחירה חופשית, היא החידוש שמקפיץ את כל ארגוני העובדים נגד הרפורמה. הם מכנים אותה "הקו האדום שאסור לממשלה לחצות".
לטובת הנשים או לרעתן?
עוד שיפור שמתוכנן הוא שנשים יצברו נקודות גם על תקופות שבהן לא היו בשוק העבודה, ולפי מספר וגיל הילדים. כיום זכויות הפנסיה של נשים בצרפת נמוכות ב-33% בממוצע מאלו של הגברים. השיטה אמורה לעזור לצמצם את הפער הזה ולאפשר לנשים לצבור מספיק נקודות כדי לצאת לפנסיה מוקדמת עם זכויות מלאות. ארגוני העובדים טוענים שמצבם הפנסיוני של הנשים לא ישתפר בעקבות השינוי - אלא דווקא יורע, ויש להם חישובים מסובכים כדי להוכיח זאת.
במסגרת הרפורמה מתוכנן גם שעובדים במקצועות הדורשים עבודה פיזית קשה ישמרו על זכותם לפרוש מוקדם, ויקבלו גמלה שווה לאחרים. כרגע, בכל מקצוע המוגדר קשה יש משך עבודה שונה שהעובד נדרש לצבור כדי לפרוש מוקדם, ובפועל רבים מהם נאלצו לעבוד עד גיל הפנסיה כדי לקבל את הזכויות המלאות. הבעיה היא שחלק מאלו שהיו זכאים לפרישה מוקדמת במצב הקיים, לא עומדים בקריטריונים החדשים, ועכשיו ייאלצו להמשיך לעבוד עד גיל 64. גם זה מרגיז מאוד את ארגוני העובדים.
בין הקבוצות שייפגעו מהרפורמה ניתן למנות את עובדי הרכבת וחברת החשמל. שם נמצא מנוף הלחץ החזק ביותר על הממשלה. אבל מדובר גם במגזר הפרטי, עורכי דין ורוקחים. כמו כן ייפגעו שוטרים, כבאים, אנשי צבא, נהגי משאיות, ומקצועות נוספים הדורשים מאמץ פיזי ממושך ולכן יוצאים לפנסיה מוקדמת. אפילו רקדני האופרה של פריז שובתים: "אנחנו פורשים מהעבודה בגיל 42, חלקנו עם אגן ירכיים מטיטניום", אמר אלכסנדר קרניאטו, נציג הוועד, לעיתון "ליברסיון". "אנחנו עובדים מתשע בבוקר עד חצות, ורובנו הופכים אחר כך למורים למחול בשכר נמוך. בלי פרישה מוקדמת לא נצליח לחיות בכבוד. זו הפעם הראשונה זה 20 שנה שהרקדנים יוצאים להפגין".
לדברי פרופ' דניאל כהן, כלכלן ומרצה באוניברסיטת ENS היוקרתית, מי שירוויח מההסדר המוצע הוא המגזר הפרטי. "בעיקר סוחרים, מקצועות חופשיים וחקלאים. המעבר מחישוב לפי שנות עבודה לחישוב לפי נקודות יכול להיטיב עימם". עד עכשיו חלקם מצאו את עצמם עובדים קשה כל חייהם ומקבלים קצבת גמלאות מגוחכת. בחוקים החדשים הקצבה המינימלית של הגמלאים בכל המגזרים תעמוד על 1,000 אירו נטו, ותוצמד למדד.
ראש הממשלה הודיע כי הרפורמה תושלם בהדרגה עד 2027, ולא עד 2025 כפי שנקבע קודם, וכי אנשים המשתכרים מעל 120 אלף אירו בשנה ישלמו "מס סולידריות", שיממן את השכבות המוחלשות. ניכר שהוא מנסה לרצות את כל המפגינים.
כצפוי, זה לא ממש עובד. בארגוני העובדים חושבים שגמלת הפנסיה נמוכה מדי כבר היום, ולפי החישובים שלהם, בשיטה החדשה יאבדו העובדים חלק מהזכויות המגיעות להם. פיליפ מרטינז, העומד בראש אחד משבעת ארגוני העובדים הגדולים בצרפת, הגיב בחריפות לנאום פיליפ: "הממשלה צוחקת על כולם", אמר. מזכירת אחד הוועדים האחרים, סלין ורזלאטי, הודיעה בתגובה כי הרפורמה משאירה מועסקים קירחים מכאן ומכאן: "אלו שנולדו עד 1975 לא יזכו להעלאה בסכום הפנסיה כמו שביקשנו, ואילו אלו שנולדו אחרי השנה הזאת יפסידו כ-30% מהפנסיה". חברי הארגונים המייצגים את עובדי המטרו כבר אמרו שיחריפו את העיצומים. אפילו ארגונים שהשתתפו במשא ומתן עם הממשלה מאוכזבים, וקוראים לשביתה גדולה ב-17 בדצמבר ולהעלאת דרגה במאבק. נראה שהבלגן לא עומד להסתיים בקרוב.
"רפורמה חובבנית"
לא רק המוחים, גם כלכלנים מותחים ביקורת על הרפורמה המתוכננת. פרופ' הנרי סטרדיניאק, כלכלן בבית הספר היוקרתי סיאנס פו, חבר בשני פורומי חשיבה בצרפת - "המרכז לניטור המצב הכלכלי" וקבוצת "הכלכלנים המאוכזבים". הכלכלנים בשני המוסדות מסכימים שצריך לבצע רפורמות, אך מתנגדים נחרצות לשיטות של הממשלה.
לדבריו, "כרגע אין גירעון לביטוח הלאומי (המשלם פנסיה לגמלאים דרך קופות גמל שונות - ת"ש)", הוא אומר. "כדי למנוע גירעון כזה בעתיד, יש שלוש אפשרויות: להוריד את רמת החיים לגמלאים, לדחות את גיל הפרישה, או להגדיל את הסכומים שהעובדים מפרישים לקרן הפנסיה. הממשלה החליטה למעשה לדחות את גיל הפרישה מ-62 ל-64. אבל צריך לעשות זאת בהדרגה, מסלול אחרי מסלול, ואילו הניסיונות של הממשלה ברוטליים מדי".
פרופ' כהן: "במגזר הציבורי הבינו שיאבדו סכומים ניכרים בעקבות הרפורמה. אני ממליץ לממשלה לרדת מהרפורמה במגזר הציבורי. הרעיון היה לגרום לשכירים לתחושת ביטחון. הוא הוחמץ בגלל רפורמה חובבנית ומרושלת".
שנה של מחאות
המחאות הנוכחיות הן על הפנסיה, אבל בעצם צרפת סוערת כבר יותר משנה, ואף שהאזרחים כבר מותשים אחרי שנה של שביתות והפגנות, עדיין 66% תומכים במחאות.
זה התחיל בהפגנות הענק של תנועת "האפודים הצהובים" ב-17 בנובמבר 2018, במחאה על התייקרות הדלק והסולר ועל הכוונה להטיל "מס פחמן" על בעלי רכב דיזל - שרובם היו עניים מכדי להחליפו מטעמים אקולוגיים. סדר העדיפויות של הממשלה השתנה אמנם אחרי "ועידת פריז לשינוי האקלים" שהתקיימה ב-2015, אבל תנאי החיים של המעמד הנמוך לא השתפרו. מאז, הסיבות למחאות הלכו והתרחבו, וההפגנות קיבלו צביון כללי של התנגדות לקפיטליזם, בהובלתן של השכבות החלשות בחברה.
פרופ' סטרדיניאק: "כשמקרון ניצח בבחירות במאי 2017, הוא הבטיח 'שורה של רפורמות גדולות' כדי לצמצם את הגירעון, אבל לא דובר על מדיניות קפיטליסטית ניאו-ליברלית. האזרח הפשוט כועס על ההתערבות בפנסיה שלו במיוחד לאור העובדה שלמקרון נוצר הדימוי של 'נשיא העשירים'. בין ההחלטות הראשונות של ממשלתו היו ביטול המס על ההון ועוד שורת הטבות למעסיקים".
וכך, היום מוחים בצרפת לא רק על הפנסיה. לעובדי מערכת הבריאות, למשל, יש טענות שבישראל מכירים היטב. לדברי אן קלייר ראפאלגו, דוברת איגוד עובדי הסיעוד בחדרי המיון בפריז, "מציעים לנו בונוסים מגוחכים לחגים, ופרמיות הצטיינות שלא ייכנסו לחישוב הפנסיה. המאבק שלנו הוא גם למען מערכת הבריאות הקורסת. תוך 20 שנה צומצמו 10,000 מיטות, אבל פעילות חדרי המיון הוכפלה והצוות גדל ב-2% בלבד. ברגעי העומס אנחנו מתמודדים עם 250 איש במיון. אי-אפשר לגייס עובדים. אנשים לוקחים חופשת מחלה, מבקשים לעבור לשירות אחר או עוזבים את המקצוע. אפילו עובדי סיעוד זמניים לא מוכנים לעבוד במיון. בבית החולים לילדים 'נקר' שולחים תינוקות במצב חמור למוסדות מחוץ לעיר. מגפת השפעת כבר פה ואנחנו קורסים. אנחנו מתריעים כבר ממארס 2018 שאנשים ימותו".
האם צרפת תעמוד בנטל הכלכלי של ההפגנות והשביתות המתמשכות? להערכת פרופ' סטרדיניאק, "לא תהיה לכך השפעה משמעותית על התמ"ג - אולי ירידה של 0.1% או 0.2% ברבעון הבא. מה שאנשים לא קונים עכשיו, הם יקנו בעוד חודש או חודשיים. הנזק הוא לתדמית שמקרון רצה ליצור לצרפת כמדינה אטרקטיבית להשקעות".
פרופ' כהן: "ההפסד הגדול הוא פוליטי. ככל שהממשלה הופכת לשבירה יותר, כך גדל הסיכון לעליית הימין הקיצוני והשמאל הקיצוני בבחירות 2022".
לפנייה לכתב/ת 
