שר הטבעות, שיבת המלך / "צהוב סוגר חשבון"
השדים העתיקים של יד אליהו התעוררו בזמן עם הקהל כדי לתת למכבי ת"א ניצחון הירואי על אלופת אירופה. איך הביס ספרופולוס את איטודיס בדרבי היווני ולמה מכבי ת"א צריכה לנוח בליגה? וגם תכירו: יריב טפר, טוקבקיסט
הו-הא. גם המכביסטים האופטימיים ביותר, כלומר שמעון מזרחי, לא איפשרו לעצמם לדמיין תרחיש שבו מכבי תל אביב מנצחת את צסק"א מוסקבה, אחרי שהשעונים נעצרו על הפרש דו ספרתי ברבע השלישי ולפחות אחרי שבכמה דקות במחצית הראשונה, נראו האדומים המקוריים גדולים על הצהובים.
הנוקאאוט של ספרופולוס לצסק"א / מליניאק
ווילבקין: "אנחנו אחת הקבוצות הגדולות ביורוליג"
אבל אז הגיעו השדים העתיקים של יד אליהו וכמו בקרב המערות של "שר הטבעות, שיבת המלך", התעוררו לחיים כדי ללחום לצד סקוטי אראגורן ווילבקין המותש. על הקווים עשה יאניס גאנדלף את הקסמים הנדרשים, אם כי ללא זקן לבן: ניהול משחק מופתי שהכריע את דרבי המאמנים היווני מול דימיטריוס איטודיס.
ספרופולוס כמעט ולא טעה אתמול. הוא ראה שיובל זוסמן לוהט כבר שבוע שני, נתן לו את הדקות, לפעמים גם את הניווט, ושמר עליו כשהצטברו עבירות. הוא הריץ את טיילר דורסי הלוך ושוב מהספסל לפרקט אחרי טעויות בהגנה, אבל גם נתן לו להרגיש שהוא חלק וקיבל שני סלים מאוד חשובים. הוא סימן לקווינסי אייסי לזרוק שלשות כשהוא חופשי, ובכך הראה לרוסים שהם לא יכולים שלא לספור את הפורוורד המזוקן בהגנה. ספרופולוס הבין גם את מעמדו של אותלו האנטר במשחק הספציפי וסחט ממנו 35 דקות ושיא קריירה, כשהכדורים הולכים אליו בקלאץ' טיים. אפילו הכניסה של סנדי כהן איפשרה קצת אוויר לגארדים.
מי ששאל עד אתמול עד כמה מכבי ת"א קבוצה מאומנת, יכול היה לקבל את התשובה בדקות הסיום, שבשנים האחרונות הפכו למפגן ייאוש בדרך כלל מול קבוצות כמו צסק"א. בעוד מכבי סבלנית, רגועה ומאוד חכמה, הרוסים איבדו את זה בטעויות קריטיות מדגם ג'ורדן פארמר, דווקא בשתי הדקות האחרונות. ובעיקר, וכאן אנחנו חוזרים לפתיח, נראה שספרופולוס מאמין באמת בכל משחק מחדש בקבוצה שלו, ולא רק בדיבורים ריקים לתקשורת שתפקידם להרגיע אוהדים או להעביר מסר פסיכולוגי כלשהו.
המאמן היווני משדר למכבי שביד אליהו, עם הגב של הקהל, אף קבוצה לא צריכה לנצח, גדולה ככל שתהיה, גם בסגל מפורק מפציעות. וגם אם זה יתרחש, יידעו האוהדים שעל כל כדור תועה תהיה צלילה לפרקט. בתמורה הוא מקבל מהקהל אווירה שלא נראתה פה מאז הסדרה נגד מילאנו ב-2014, בחזרה לימי החורף החם, בחזרה לימים שבהם המותג מכבי ת"א בימי חמישי היה החזק ביותר בספורט הישראלי. כבר נכתב פה בשבוע שעבר, וקראתי הבוקר על דיבורים: תנו ליאניס חוזה ארוך טווח. הרי למצוא מאמן מתאים כל כך למכבי בדי-אן-איי זה קשה כמו זוגיות. מעטים מאוד יקבלו את השריטות אחד של השנייה. הפעם נראה שיש התאמה מלאה.
אפשר גם לומר שהניצחון של מכבי התחיל עוד בחימום, כשהשחקנים עלו עם חולצות של הקפטן ג'ון דיברתולומאו שגמר את העונה. פועם לב גדול במכבי הנוכחית.
תנוחו
הקלישאה שהאליפות והגביע הם הלחם והחמאה של מכבי נחרטה אי שם אחרי האליפות הראשונה של שמעון מזרחי, לפני כ-50 שנה. אז מכבי לא תזכה בגביע המדינה (מחמאות מאוחרות להפועל ירושלים שפשוט הייתה מדהימה ברבע הגמר), והאליפות תמיד בספק כשהיא מתנקזת למשחק אחד או שניים.
לכן הגיע הזמן להבין שעם כל הכבוד לסלוגנים הישנים, הלחם, החמאה והזהב נמצאים כולם ביורוליג. כל עוד בליגה נהוגים חוקים משונים והגבלות רק כדי לפגוע בקבוצה אחת בלבד, מכבי ת"א לא צריכה לספור את המשחקים בה בשום צורה. הייתי מעדיף לראות את שחקני מכבי מקבלים הרבה דקות מנוחה בליגה, כדי שיהיו רעננים ללוח המשחקים הכבד ביורוליג.
אז יפסידו, אתם אומרים? אוקיי, אז מה? זה אולי יהיה הכי לא מכביסטי, אבל מעדיף לשמור על ברכיו של ווילבקין מאשר לנצח את נהריה ב-30 הפרש. כן כן, אפילו בדרבי. נוכח כמות הפציעות הנספרות נכון לעכשיו, אין ברירה אלא להתנהל בצעדי צמר גפן ביתר העונה. תנו לליגה לנצח, תכשירו את השחקנים מקצה הספסל, אולי מהנוער. מקסימום יגידו שיש יופי של תחרות בכדורסל הישראלי.
בלי קשר, מכבי צריכה להחתים רכז ומהר. ווילבקין לא יעמוד בעומס כזה מול הלחץ האינטנסיבי שמפעילים עליו מאמני היריבה.
יריב טפר, טוקבקיסט
מאמן מכבי ת"א בכדורגל, ולדימיר איביץ', שוב תקף את השיפוט בארץ על רקע הכנסת ה-VAR, ושוב בצדק. לראשי מכבי אסור לומר את זה, אבל לי מותר: מכבי ת"א נשדדה מול מכבי נתניה באופן כמעט חסר תקדים, יהיר וכמובן רצוף טעויות.
אז כל השערים שנפסלו היו לא חוקיים, אתם אומרים? בואו נזרום, למרות שאני לא מסכים. אבל לצורך הוויכוח, נניח. עכשיו, בואו נלך להסברים של השופטים. השער השני של אילון אלמוג נפסל בטענה של נגיעת יד על ידי השופט גל לייבוביץ'. אלא שבווידאו ראה השופט זיו אדלר, המחזיק ברקורד רווי טעויות במשחקים מול מכבי, שאלמוג בכלל ביצע עבירה ולכן הבינו השחקנים במגרש שזו הסיבה לפסילת ההשער (ואם כך, צריך לפסול חצי מהשערים שמגיעים בעימותים עם ההגנות).
לייבוביץ' בכלל לא הלך למסך כדי לבדוק מדוע שינו לו החלטה, כביכול, או חיזקו אותה. כן, אני יודע שהוא לא חייב לפי החוקה, אבל הייתם מצפים שהשופט יגלה בכל זאת התעניינות קצת אישית בנוגע להחלטה שנויה במחלוקת שהוא לוקח. אחרי המשחק נמסר שלייבוביץ' קיבל את כל ההחלטות במגרש (לא ממש מדויק, ה-VAR "גילה" עבירה), ואחר כך נמסר שבכל זאת הייתה יד (בדיחה). אם התבלבלתם מהגרסאות, זה היה במכוון. רק הבוקר, במטרה ברורה לכסת"ח, הונפק הסבר לפסילת השער שכולל את היד ואת העבירה שזיהה שופט המסך. איגוד השופטים לא מעוניין בלנסות למצוא את הצדק, הוא מעוניין לשכתב את המציאות כך שהצדק יהיה איתו.
סוף דבר: מנכ"ל איגוד השופטים יריב טפר מתבטא כמו טובקיסט ומנסה לעקוץ את המאמן ("סובל מבורות, שיבוא להשתלמות"), במקום להגיב עניינית. לא תשמעו את טפר מדבר ככה נגד קובי רפואה או אשר אלון שתקפו גם הם את השיפוט העונה. הגיוני. במקרה כזה הוא לא היה תופס אף כותרת. אבל לתקוף את איביץ' זה סקסי. מזל שלא ביקר את החלטות ההרכב שלו.
לפנייה לכתב/ת 
