המירוץ המביך בעולם / "נשאר שבת"

מאבק האליפות בין מכבי תל אביב למכבי חיפה הולך להתחרות על התואר "הצמרת העצובה בעולם". הפער בין הטירוף של האוהדים לאדישות של הקבוצות פשוט בלתי נתפס.

לטבלת ליגת העל

לשתי הקבוצות היו את כל הסיבות שבעולם לטרוף אתמול את הדשא, ולתת לאוהדים להתחיל לפנטז על המשחק בסמי עופר שיתקיים בעוד כחודש. אולם שתי הקבוצות הציגו משחקים נרפים, מביכים וקשים לצפייה. בלי שום סיבה נראית לעין. הזחיחות הייתה בלתי נסבלת, משל היה מדובר במשחק גביע הטוטו בשלהי יולי. אנחנו בשיא העונה, ושחקני הקבוצות הגדולות לא מסוגלות ללחוץ למשך 90 דקות.

אין להם סיבה לחייך(צילום: ראובן שוורץ)

כשיש כל כך הרבה על השולחן, ואנחנו מקבלים כל כך מעט. זאת עדות להידרדרות הכדורגל הישראלי. ליגת העל עזבה מזמן את הציבור הרחב והפכה להיות נחלתם של משוגעים לדבר בלבד. שני המאמנים של הקבוצות צריכים לעסוק על פי דיווחים בבעיות משמעת בחדר ההלבשה. במקום שהשחקנים יירקו דם באימון, כשיש מאבק עם יריבה גדולה, מתעסקים במי לא בסגל ומי בהרכב. כאילו ששחקן כזה או אחר הוא ההבדל בין ניצחון לתיקו מול רעננה ונס ציונה.

שחקני מכבי תל אביב ומכבי חיפה שיחקו בצורה פתטית והראו לוזריות מרשימה. אפשר לנחש שלצהובים שיא אי הספיגה עלה לראש, והירוקים חשבו שביום שני הם ניצחו את ליברפול בטוטו-טרנר.

גם להם אין(צילום: ראובן שוורץ)

אל תגידו לי שזה אשמת המאמנים. שחקנים מקצועניים לא צריכים מישהו שיכניס בהם מוטיבציה כשהאצטדיון מלא והטבלה צמודה, כשכל נקודה עשויה לקבוע את מאבק האליפות. הם פשוט ייתנו הכל בכל משחק, אבל לישראל הדבר הזה לא הגיע. הרי התקשורת תמיד תאשים את המאמן, המאמן יאשים את השיפוט, איגוד השופטים יחזיר למאמן, ומרוב ספינים אף אחד לא רואה את האשמים העיקריים: השחקנים.

נקווה שבמחזור הבא יהיה טוב יותר, אבל הבעיה היא שבשבת יש גביע ואז מחזור אמצע שבוע. נשמע שוב על "עייפות", על "לו"ז צפוף" ועל "עונה ארוכה", בזמן שגם כשנותנים להם מנוחה של שבוע הם לא מצליחים לרוץ.

הנסיכים עוד מעיזים להתלונן

אני מניח שבקרוב נשמע ביקורת על ולדימיר איביץ' "הרשע" שדורש מהשחקנים לרוץ באימונים ולא נותן קרדיט לאף אחד, ועל מרקו בלבול "המרוחק" שלא משקיע בשיחות אישיות עם השחקנים. אולי כי הוא לא עובד סוציאלי, אלא מאמן כדורגל.

התפיסה הישראלית לפיה צריך "ללטף את השחקנים" היא הזויה. רק אצלנו מאמן שלא מרבה לחייך ודורש משחקניו לרוץ קצת יותר מתויג כ"רס"ר משמעת". מה כבר ביקשו מכם? לבצע את העבודה שלכם כמו שכל אדם שקם בבוקר משקיע בעבודתו? ממש דרישות מרחיקות לכת, יש לערב את ההסתדרות על זה שמרקו בלבול לא חייך מספיק לירדן שועה. אולי אפילו נשבית את המשק.

איביץ'. מאמן קשוח אינו רס"ר(צילום: ראובן שוורץ)

פלייאוף עליון אינו הישג

עוד קבוצות שהציגו תוצאות די מביכות הן בני יהודה והפועל חיפה, אלה שמכוונות לפלייאוף העליון. אותו חלק נשגב בטבלה שמגיעים אליו בדרך כלל כדי להיות השטיח של הגדולות ומשום מה נחשב אצלנו להישג. מה ההבדל בין מקום שישי למקום עשירי? גילינו שאין שום הבדל והכל נקבע ברנדומליות. כמה הליגה כאן רנדומלית? קבוצה שלא ניצחה שבעה משחקים לא נמצאת מתחת לקו האדום.